הלב שלי, ואולי שלך. (ליני)

פרק 4- אנחנו.

נ.מ גוף שלישי
הבוקר הגיע, ג'יני לא קמה מהמיטה, הרמיוני שמה לב לזה והלכה להעיר אותה.
"מה את רוצה..." מלמלה ג'יני
"קומי כבר!" אמרה הרמיוני, ג'יני קמה, העייפות גברה עליה, היא לא חלמה על כלום, ראשה היה שקט לגמרי, היא שמחה שראשה שקט, כמובן, אבל הוא לא היה כל כך שקט, היא הייתה חייבת לדבר עם לונה היום, אבל אולי לונה בכלל לא רוצה לדבר איתה?

נ.מ הרמיוני
אני לא יודעת מה עובר על ג'יני, היא מתנהגת אליי כמו לזרה בימים האחרונים, אבל אתמול... כלומר, אני מבינה למה היא הרגישה לא נוח עם זה שאני במיטה שלה, אבל משהו בה היה מוזר, כאילו זאת לא ג'יני שאני מכירה.

נ.מ גוף שלישי
"אני מוכנה, בואי נלך לאכול" אמרה ג'יני, הבנות ירדו לחדר המועדון של גריפינדור, פרד וג'ורג' היו שם עם לי, צוחקים ומספרים בדיחות.
"היי אחות, היי גריינג'ר" אמר פרד
"אמרתי לך כבר לא לקרוא לי ככה!" אמרה הרמיוני
"כן פרדי, 'אל תקרא לי ככה!' " אמר ג'ורג' וניסה להשמיע חיקוי לא מוצלח של הרמיוני, לי צחק.
"ממש מצחיקים" אמרה הרמיוני בזלזול
"אל תקחי את זה קשה גריינג'ר" אמר לי
"גם אתה התחלת עכשיו? נו באמת, בואי נלך ג'יני" אמרה הרמיוני, ג'יני בכלל לא שמה לב לסיטואציה, הראש שלה היה מלא במחשבות של מה היא הולכת להגיד ללונה אחריי אתמול.
"ג'יני?" אמרה הרמיוני
"מה, מה? אה כן, כן כן שיהיה, בואי נלך" אמרה ג'יני, הרמיוני כנראה חשבה שמשהו מוזר, לפנים שלה הייתה הבעה של 'הייתי צריכה להישאר עם הארי ורון' .

נ.מ לונה
אני עייפה כל כך, פדמה פאטיל באה להעיר אותי כמו שהיא עושה בכל שנה ביום הראשון, היא עוברת חדר חדר בחדרים של כל הבנות ומעירה אותן לקראת היום החדש, התארגנתי מהר והלכתי, לקחתי כמה ספרים איתי, עוד קצת חומר שרציתי לקרוא עליו אתמול עד שג'יני באה... אם לומר את האמת, מה היא רצתה להגיד לי כשהיא באה? היא באה כדי לעשות את זה? לנשק אותי? לא, היא אוהבת את הארי, אז בשביל מה, לפגוע בי?

נ.מ גוף שלישי
הבנות נכנסו אל האולם הגדול, ג'יני ישבה ליד הרמיוני ונוויל, לונה ישבה ליד צ'ו ופדמה, לפדמה היו בדיחות טובות על הכל, צ'ו אכלה בשקט כרגיל.
"את יודעת מריאטה, שמעתי איזה רעש אתמול מחדר המועדון" אמרה פדמה
"תירגעי, בטח נפל משהו" אמרה מריאטה
"כן כנראה" אמרה פדמה
לונה הקשיבה לשיחה, היא לא רצתה שידעו שג'יני הגיעה וקרה מה שקרה.
ג'יני הבחינה בלונה כבר כמה דקות, היא הסתכלה עמוק אל תוך עיניה הכחולות, העיניים שהיא כבר יכלה להיאבד בהם. לונה הבחינה בג'יני, המבטים שלהן התנגשו, לונה חייכה והסיטה את המבט.

נ.מ ג'יני
לונה תמיד מסיימת לאכול ראשונה, זה מה שאני אוהבת בה, היא זריזה. אבל היום היא חיכתה, למה שהיא תחכה כל כך הרבה זמן? לא מתאים לה..

נ.מ גוף שלישי
אחריי שכמעט כל התלמידים סיימו לאכול, לונה קמה ממושבה והלכה לשיעור, היה לה שיעור שיקויים עם בית גריפינדור, כמה מפתיע שדבר כזה יקרה לה, אין לה מזל. שתיהן נכנסו לשיעור, לונה ישבה לבד, כך גם ג'יני.
"היי" אמרה ג'יני, מתסבר שלונה ישבה מאחוריה ולא שמה לב בכלל
"ה-היי" אמרה לונה, היא נראתה חמודה שהיא מסמיקה, ג'יני חייכה.
"תקשיבו!" אמר פרופסור סנייפ 
"כל תלמיד יעבוד בזוגות היום, אבל, כמובן, לכם אין זכות לבחור מי יהיה איתכם, אני אבחר."
סנייפ התחיל להקריא את השמות,
"לאבגוד... תהיי עם וויזלי" אמר סנייפ, לונה חייכה, מנסה להדחיק את אתמול.

לונה וג'יני עבדו בלי מילים, ג'יני הביאה את החומרים ולונה ערבבה.
"תקשיבי לונה, בנוגע לאתמול.." מלמלה ג'יני
"זה בסדר, בואי פשוט נשכח מזה.." אמרה לונה, לשכוח מזה? למה?
"את.. את בטוחה?" שאלה ג'יני
"את אוהבת את הארי, ג'יני.." אמרה לונה, ג'יני שתקה.

נ.מ ג'יני
זה מה שמפריע לה? הארי? טוב, זה ברור, אני אוהבת אותו, אבל זה לא... אני מתכוונת, זה כן? אני אוהבת את הארי?

נ.מ לונה
זה ברור שהיא אוהבת אותו, ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת, תמיד רציתי, אבל... טוב, קיוויתי שהיא תהיה מאושרת איתי, אבל זה כבר לא משנה, היא עדיין אוהבת את הארי, היא טעתה, זה הכל.

נ.מ גוף שלישי
"לונה, אני אשמח לדבר איתך מאוחר יותר" אמרה ג'יני, היא לא ידעה מה היא עושה בכלל, לונה חייכה שוב.
"את מבולבלת ג'יני, זה מובן, אולי עדיף שלא" אמרה לונה, היא רצתה לרוץ משם, אבל ג'יני רק הנהנה וחייכה.

ארוחת הצהריים התחילה, לונה לא דיברה עם אף אחד ולא צחקה מהבדיחות של פדמה, היא קראה והסתכלה על ג'יני מידי פעם, מדברת עם הארי. יכול להיות שהיא מקנאה?

"הארי, אתה ממש דביל לפעמים" אמרה ג'יני
"כן כן מה שתגידי" אמר הארי, הוא לא הקדיש לג'יני הרבה יחס, רק לצ'ו, המבטים שלו היו מכוונים אליה, כולם שמו לב לזה.
"הארי, מה קורה לך?" שאל רון
"מה קורה לי? שום דבר לא קורה לי" אמר הארי
"אז כדאי שתמצמץ או שתתחיל לבכות" אמרה ג'יני, היא קינאה בצ'ו, אבל פחות מבדרך כלל.
"הארי, זו ממש חוצפה, חבר שלה מת!" אמרה הרמיוני, היא שמה לב שהארי מחבב את צ'ו.
"נו באמת הרמיוני, זו לא אשמתו" אמר רון
"אולי תשתקו?" אמר הארי, ממשיך להסתכל על צ'ו, הוא נראה מרותק למראה שלה, צ'ו החזירה אליו מבט וחייכה.
"ראית הארי? תתחיל איתה!" אמר דין, הארי כבר חשב שכולם בהוגוורטס שמו לב להארי
"להזכירך, היא גדולה ממנו בשנה או אפילו שנתיים!" אמרה הרמיוני
"רק שנה..." מלמל הארי, ג'יני הסתכלה עליו וגלגלה עיניים
"חוץ מזה, זה לא הפריע לך עם ויקטור קרום!" אמר רון, הרמיוני בעטה בו
"אני וויקטור לא היינו ביחד, רק דייט!" אמרה הרמיוני
"הוא היה מאוהב בך בטירוף" אמר רון
"נו באמת.." מלמלה ג'יני, היא שמה לב למבטים של לונה ובהתה בה גם, שתיהן הרגישו מובכות מהכל, אבל המשיכו להסתכל אחת על השנייה.

יום הלימודים נגמר, ג'יני חזרה לחדר המועדון של גריפינדור, שם היו התאומים, פרד וג'ורג' , עם נוויל, דין ושיימוס.
"מה אתם עושים?" שאלה ג'יני
"ממש לא עניינך" אמר פרד, ג'יני גלגלה עיניים.
"אל תהיו מגעילים," אמר דין "אנחנו רק עובדים על איזה משהו"
ג'יני הנהנה והלכה לחדרה, לחשוב קצת, אבל בחדרה כבר היו אנשים.
"הרמיוני? רון? הארי? מה אתם עושים?" שאלה ג'יני
"איפה הגלימה?" שאל הארי
"יכולת לשאול אותי, זה מתחת למיטה שלי" אמרה ג'יני, הארי לקח את הגלימה והלך משם עם חבריו, הרמיוני בכל זאת נשארה.
"מה?" אמרה ג'יני
"את צריכה להגיד לי לאן הלכת" אמרה הרמיוני
"אני לא חייבת לך כלום" אמרה ג'יני בעצבנות
"נו כבר" אמרה הרמיוני והסתכלה עליה במבט מלא כעס
"הלכתי לפגוש את לונה, את מרוצה?" אמרה ג'יני
"זה הכל? אמממ, כן אני מניחה שכן" אמרה הרמיוני והלכה, רוב הסיכויים שלספרייה.

ג'יני נשארה בחדרה, יושבת על המיטה ומסתכלת על התמונה של לונה, חושבת לעצמה.
"אני אוהבת אותו?"