To the end of the world for you- larry stylinson

-13-

היי אהובים אתמול נרדמתי ממש מוקדם אז לא העלתי פרק, אז הנה הוא!!

תהנו xx

---------

"לואי?" שאלתי מבולבל, "מה אתה עושה פה?" שאלתי שוב והוא רק השפיל את ראשו, "א-אני..- אני צריך לדבר איתך על משהו..." הוא מלמל בקול עצוב, "אוקיי, בוא תכנס" אמרתי ופיניתי לו את הכניסה לביתי."אתה רוצה משהו לשתות או לאכול?" שאלתי את לואי שהיה עדיין עם ראש מושפל מאחורי, והוא רק נענע בראשו ללא. הובלתי אותנו לספה בסלון, והתיישבנו עליה, לאחר כמה דקות שלואי עדיין היה עם ראשו מושפל, ראיתי דמעה נופל על חולצתו, והתחלתי לדאוג. "לו הכל בסדר?" אמרתי ורק שמעתי משיכה באף, "לו אתה יכול לדבר איתי אני פה" אמרתי וסוף סוף, אחרי זמן ארוך, הוא הרים את ראשו והסתכל עלי. עיניו היו אדומות ונפוחות וכך גם אפיו, על לחיו היו שבילי דמעות יבשות שכל הזמן התחדשו, בלי לחשוב פעמיים, כרכתי את זרועותי סביבו וחיבקתי אותו צמוד אלי. הוא התייפח על חולצתי, וכאב לי לראות אותו ככה, בוכה כמו שלא ראיתי אותו בחיים. "לו אתה רוצה לספר לי מה קרה?" שאלתי והוא הנהן בראשו לכן. הוא הרים את ראשו מחזי וניגב את דמעותיו.

"אוקיי אחרי שהלכנו כל אחד לביתו, פגשתי את טיילור בדרך, וחייכתי אליה, היא התחילה לדבר איתי, ושאלתי אותה מה קורה איתה ואם היא בסדר, היא הנהנה בראשה אבל ראיתי דמעה יורדת מעיניה," הוא עצר לרגע ולקח נשימה עמוקה, "חיבקתי אותה והיא בכתה על כתפי, אז ליטפתי את ראשה ואמרתי לה שהכל יהיה בסדר," הוא שוב עצר לרגע והשפילה את ראשה," אני באמת לא יודע לאן השיחה הזו הולכת, אבל ממה שאני מבין כרגע הוא הבנאדם הכי מדהים שיקיים. הוא אפילו לא מכיר את טיילור!. "היא הרימה את ראשה והסתכלה עלי עם עיניים אדומות ונפוחות, ואז היא.. היא - היא" הוא עצר ודמעה זלגה מעיניו, מיהרתי לנגב אותה עם אגודלי ולהרים את ראשו אלי, "לו לא משנה מה קרה אני פה איתך, אתה יכול לספר לי." אמרתי לו והוא הנהן בראשו, "היא נישקה אותי." הוא אמר ועיני נפערו, מיהרתי להוריד את ידי ממנו שעדיין לטפה את ראשו, ולהתרחק ממנו במקצת.  למה מכל האנשים בעולם אותו היא הייתה צריכה לנשק?! אין עוד גברים בעולם?! "ה-הארי אבל א-ני אני נשבע שעצרתי את זה, ישר דחפתי אותה ממני, בבקשה אל תשנא אותי.." את סוף המשפט הוא לחש וישר הבעת פני הכועסת השתנתה לעצובה, הוא חושב שאני שונא אותו? אני בחיים לא אוכל לשנוא אותו. "לו אני בחיים לא אשנא אותך, תודה שסיפרת לי זה אומר המון בשבילי" אמרתי בקול חלש והוא הרים את ראשו אלי, "אתה לא כועס עלי?" הוא שאל ועוד דמעה זלגה מעיניו, הלב שלי פשוט נשבר מלראות אותו בוכה, "אתה נישקת אותה בחזרה?" שאלתי ומחיתי את הדמעה שזלגה לו, הוא ישר נענע בראשו, "לא לא אני נשבע שלא" הוא אמר, הידקתי את שפתי לקו ישר והנהנתי, "אז לא אני לא כועס עליך לו."

כמובן שכואבת לי המחשבה שטיילור נישקה את לואי, לא בגלל שטיילור היא האקסית שלי, אלא בגלל שהיא נישקה את לואי. זה כואב לדעת שהאקסית שלך נישקה בנאדם שחשוב לך, שקרוב אליך,  ואולי אני מבין למה היא עשתה את זה. היא הייתה פגועה ממני וחשבה שזה מה שנכון לעשות. אבל אני עדיין כועס עליה. "אני חושב שאני אלך.." לואי מלמל וקם לדלת, "חכה לואי!" קראתי ונעמדתי גם אני, הוא הסתובב אלי ועשה לי מבט שואל, "עכשיו כבר מאוחר.. תשאר לישון פה" יותר אמרתי מאשר שאלתי אותו, באמת מאוחר כרגע, השעה 00:37 "אני באמת חושב שכדאי שאני אחזור" הוא אמר והסתובב חזרה לדלת, תפסתי את ידו וסובבתי אותו אלי, "לואי לא שאלתי, עכשיו השעה עשרים לאחד, אתה נשאר" אמרתי בקול והוא נאנח והנהן בראש, הובלתי אותו לחדר שלי והבאתי לו שמיכה נוספת למקרה שיהיה לו "אם אתה צריך משהו אני בסלון" אמרתי לו והתכוונתי לצאת מהחדר, "רגע!" הוא קרא ומיד סובבתי את ראשי, "קרה משהו?" שאלתי והרמתי גבה בבלבול, "אתה לא ישן איתי?" הוא שאל וחיוך עלה על פני, " הוא כן כן בטח" אמרתי ונכנסתי איתו מתחת לשמיכה, עדיין שומר על מרחק בשביל שהוא ירגיש בנוח, כנראה שזה לא היה צעד נחוץ כי הוא ישר נצמד אלי שידיו מקופלות לארגופים על בטני, וראשו בשקע שבין צווארי לכתפיי, במידיות כרכתי את זרועותי סביב מותניו הצרות והנחתי את סנטרי על ראשו, "לילה טוב לו" אמרתי ועצמתי את עיני, "לילה טוב האז" הוא לחש ומיד נפלנו לשינה עמוקה.

------

קמתי בבוקר, מרגיש גוף חם צמוד לשלי, הורדתי את ראשי וראיתי את לואי ישן בזרועותי, חיוך עלה על פני שנזכרתי שככה נרדמנו, ועד עכשיו אנחנו כך. הורדתי בזהירות את זרועותי ממנו בשביל לא להעיר אותו, וקמתי מהמיטה לכיוון האמבטיה. צחצחתי שיניים וירדתי לסלון להכין ארוחת בוקר לי וללואי. הוצאתי מהמקרר מלפפון, עגבניה, חסה,בצל, פלפל אדום וזיתים. החלתי לחתוך הכל לסלט ולשפוך לקערה. לאחר מכן הוצאתי ביצים וחיממתי מחבת, שמתי ספרי שמן על המחבת וטיגנתי את הביצים. בדיוק שהוצאתי את הביצים מהמחבת, לואי ירד במדרגות ומיד חייכתי שראיתי אותו, "בוקר טוב" אמרתי לו והוא חייך אלי, עיניו עדיין סגורות למחצה, "בוקר" הוא אמר בקול הצרוד של הבוקר שחרפן אותי וגרם לבטני להתהפך, "הכנתי ארוחת בוקר ושמתי לך מברשת שיניים חדשה באמבטיה, הכחולה" אמרתי לו, הוא מלמל תודה והלך לצחצח שיניים.

הוא ירד במדרגות לאחר כמה דקות, והחלנו לאכול. "האז תודה שנתת לי להשאר פה" הוא אמר בחיוך קטן והנהנתי, "מתי שתרצה לו" החזרתי לו והמשכנו את הארוחה בשקט נעים, דיבורים, וצחוקים.

------

אוקיי אהובים!! זה היה הפרק, קצת חסר משמעות אבל אני מבטיחה שזה שווה את ההמתנה!!

אני מזכירה לכם שהימים משתנים, לשני ורביעי, שני הזה יש לי טיוש אז כנראה אעלה או לפני יום שני, או בשלישי, רק ספציפית השבוע.

תודה רבה רבה רבה על 340 צפיות, ו71 הצבעות!! אתם לא מבינים כמה שאני מעריכה את זה וכמה שזה אומר בשבילי.

אל תשכחו להצביע, לשתף את הסיפור, ולהגיב!!

שבת שלום, אוהבת ברמות!! xx