To the end of the world for you- larry stylinson

-21-

יצאנו מהבית, הולכים לכיוון הכנסיה. אימי מדברת עם בעלה מקדימה, פיבי ודייזי מדברות בצידי, ולוטי בצידי השני.

"אז לו... השגת כבר מישהו?" שאלה לוטי ואת המילה "מישהו" הדגישה, פערתי את עיני ומיהרתי לתפוס בידה, למשוך אותה קצת לאחור. "מה זאת אומרת מישהו?! על מה לעזאזאל את מדברת?!" שאלתי אותה והיא שילבה את ידיה, מבט משועשע על פניה. "לפני כמה ימים הייתי הים, ונחש את מי ראיתי? צמוד ברמה קיצונית לבן אחר?" ספאק שאלה, ספק אמרה, ושוב הדגישה את המילה "בן". שיט. היא ראתה אותי ואת הארי. "לפני שתנסה להכחיש ראיתי איך הסתכלת עליו לולו" אמרה שפתחתי את פי לדבר, "דבר ראשון, הוא חבר טוב שלי, קוראים לו הארי והכרנו במלון, הזה שסיפרתי לך עליו. דבר שני, אל תקראי לי לולו, שרלוט" אמרתי והרמתי את גבותי בסוף המשפט, יודע כמה היא שונאת שקוראים לה כך, "אנחנו לא סיימנו את השיחה הזו לולו" אמרה והתקדמה לכיוון הורי. 

בזמן שכל בני משפחתי שקעו בשיחותיהם, אני פניתי לשקוע במחשבותי. או יותר נכון בהארי. לא! לא! לא לא לא! לא התכוונתי ככה! התכוונתי לשקוע במחשבות על הארי! נתתי לעצמי סטירה מנטלית וחזרתי למחשבותי, אני לא גיי, לא, בהחלט לא גיי.   אני פשוט נהנתי שהארי נישק אותי כך, זה לא אומר שאני גיי..... נכון? אז מה אם שהארי נגע בי הלב שלי היה על 300? אז מה אם כששפתיו נגעו בשפתי כל גופי בער? אז מה אם יכול להיות, אבל רק יכול להיות, שכשהיינו באגם מישהו התעורר שם למטה? אז מה? זה לא אומר כלום!! (ברור טומו ברור ה.כ) 

אני בהחלט סטרייט. אין שום טיפה של ספק.

מחשבותי רצו בראשי, ובלי לשים לב הגענו לכנסייה. נכנסנו לבפנים, והתיישבנו בשורה השנייה כייוון שילדיו של הכומר בשורה הראשונה. החלנו בתפילה, וכרגע הגיע השלב בו כל אחד מבקש משאלות מהאל. (חברים אני לא יודעת בדיוק איך זה הולך בכנסייה, אבל תנסו להבין, אם כזה על הברכיים שלהם עם הספר מלפניהם והכומר בקדמת הכנסייה עם הנזירים. קאפיש? ה.כ)  שמתי את ידי על פני, והתחלתי לבקש את המשאלות שלי בלב, תוך כדי הוזזת שפתי. (יעני כמו ליפסטינג. אם ככה אומרים את זה ה.כ) "אל יקר, תודה שאתה מקדיש לי מזמנך ומקשיב לתפילותי" החלתי למלמל ללא קול, "משאלתי אליך היא לדעת מה קורה בחיי, אני כרגע מאוד מבולבל מכל מני בחינות, ורציתי לבקש שתעזור לי להבין מה קורה בחיי כרגע" המשכתי, לא בטוח שהרעיון הכי טוב בעולם זה להגיד דבר כזה לאל, הרי אני מבובל בגלל שנישקתי בן, זה חטא והאל לעולם לא יסלח לי.

לאחר שהתפילה הסתיימה, פניתי לכיוון תא הווידויים. (למי שלא יודעת, תא הווידויים זה כשמתפלל נכנס לתוך תא , שהכומר בצידו השני ויש קיר עם חורים שמפריד בניהם. שם המתפלל מתוודא על חטאיו, ומבקש מחילה מהאל. לכומר אסור לשפוט את המתפלל, אלא רק להקשיב לו ולתת לו כלים לכפר על חטאיו ה.כ)עצרתי בכניסת התא, מתלבט אם להכנס או לא. אין לי על מה להתוודות הרי נכון? לא. אין לי למה לבזבז את זמנו של הכומר. פניתי אחורה, ובשנייה שהחלתי ללכת תא הוידויים נפתח והכומר יצא מתוכו. "בני? זהו תורך עכשיו" אמר הכומר ונכנס לתא, קורא לי לבוא אחריו. שיט.

נכנסתי לתוך התא, מתיישב בצידו השני של הקיר המחורר "מה מפריע לשלוותך בני?" שאל הכומר, כולו רגוע ומזמין."רציתי לדעת, מה דעתך על זוגות חד מיניים?" שאלתי את הכומר וראיתי מחורי הקיר שהוא פורע את עיניו, "זה אסור!! זה חטא!! מחלה!! כל מי שנמצא בסוג כזה של קשר עם בן מינו מקולל! האל לעולם לא יסלח על זה!" הוא צעק בקול תוקפני, כועס, בעיקר מפחיד. "אתה מכיר מישהו שעושה חטא שכזה? אם כן מחובתך להודיע על זה!" הכומר אמר ומיד הנדתי בראשי, "ל-לא א..אבי אני פ-שוט תהיתי" תירצתי לו, מרגיש רע על כך שאני משקר בתא ווידויים. "אוקיי." החל הכומר, "יש לך עוד משהו לשאול בני?" המשיך ושאל, קולו רגוע מלפני כן. "לא אבי, תודה שהקדשת לי מזמנך" השבתי לו ובזאת יצאתי מהתא.

מיהרתי לצאת מהכנסייה, רואה כי משפחתי כבר חזרה הביתה. החלתי ללכת לכיוון ביתי, ראשי מרוכז בנעלי שכרגע נראו לי מעניינות יתר על המידה. המשכתי ללכת, עד שהתנגשתי בגוף עצום. "אופס" הקול אמר ומיהרתי להרים את ראשי, רואה את הארי מולי, "היי" אמרתי לו, חיוך קטן על פני. הוא רכן בכדי לנשק את שפתי, ומיהרתי להסיט את ראשי כך ששפתיו נגעו בלחי שלי. "הכל בסדר?" הארי שאל, מבט מבולבל על פניו "כן" השבתי בקול חלש, מחזיר את ראשי לרצפה, "אתה בטוח שהכל בסדר?" שאל שוב, לא השבתי. "לו תסתכל עלי" הוא אמר וצמרמורות עברו במורד גופי למשמע הכינוי, "לו ביקשתי שתסתכל עלי" הוא אמר שוב לאחר שראה שלא הרמתי את מבטי, קולו נשמע יותר דורש ותוקפני. שוב לא הרמתי את מבטי, ופתאום הרגשתי שתי אצבעות מרימות את מבטי מסנטרי. "אם הכל בסדר, למה אתה לא נותן לי לנשק אותך?" הארי שאל אותי, מבטו עדיין מבולבל. "כי אני לא גיי הארי"  אמרתי לו, רואה איך הבעת פניו משתנה לפגועה. "אז למה נתת לי לנשק אותך בקמפינג באוהל שלנו? ואז שוב פעם אתה נישקת אותי באגם?" שאל הארי, טון קולו נעלב, "זו הייתה טעות. לנשק אותך הייתה טעות" אמרתי לו, מעז בפעם הראשונה היום להסתכל בעיניו. "טעות?" הוא חזר על מילותי, קולו שבור, "טעות" חזרתי על המילים בפעם השלישית, רואה את הארי מוריד את ידו מפני והמדק את שפתיו "אוקיי, זו הייתה טעות. בו נשכח ממנה ונמשיך להשאר חברים כמו שהיינו לפניה" הארי אמר, ומצאתי את עצמי מופתע מאוד ממילותיו, פחדתי שהוא לא ירצה לדבר איתי יותר... "כן כן ברור" אמרתי לו וחייכתי חיוך קטן, רואה אותו חוזר על עקבותיו והולך משם במהרה.

--------

הגעתי לביתי, לאחר שאכלתי ארוחת צהריים עם משפחתי, וראיתי סרט עם לוטי פיבי ודייזי. החלפתי את בגדי למכנס טרנינג, וחולצה קצרה שחורה, ונכנסתי מתחת לשמיכות, במהרה מרגיש חוסר של גוף גדול שעוטף אותי בזרועותיו.  אני לא יודע כמה זמן שכבתי שם ללא מעש, ופשוט בהיתי בתקרה, מתקשה להרדם ללא גוף ששומר עלי מוגן.

-------

אז אהוביםםםםםםםםםםם יום עצמאות שמחחחח(כתבתי את הפרק ביום העצמאות, אתם תראו אותו יום לאחר מכן)

מקווה שכולם מבלים טוב, ונהנים ביום הזה!

רציתי להגיד תודה ענקית על 1.5 אלף צפיות!! זה מטורף!! אני אוהבת אתכן כל כך, ולא מסוגלת להסביר לכן כמה שאני מעריכה את זה.

אל תשכחו להצביע, להגיב, ולשתף את הפרק!!

אוהבת ברמות xx