מעל 200 הצבעות א-
כן והתמונה לא קשורה לכלום :)
------------
נקודת מבט לואי:
"לואי" שמעתי במעורפל קול קורא לי "לו.." שמעתי שוב את הקול, מסרב לפקוח את עיני ולגלות מיהו הקול, "בו באר" שמעתי שוב, הפעם ביותר חזק, והחלטתי לפקוח את עיני. הסתובבתי על צידי, וראיתי את הארי מעלי, מחייך חיוך קטן שרואה שפקחתי את עיני. "בוקר טוב לו" הוא אמר ועבר לאחורי האוטו, להעיר את שאר הבנים. "בוקר..לילה? מה השעה בכלל?" אמרתי משפשף את עיני, קולי עדיין ועמוק צרוד מהשינה, "עכשיו-" הארי החל להגיד, מסיט את מבטו מזאין וליאם ומסתכל בשעונו, "2:34" (זה בלילה כן? לא יודעת מי יודע, מי לא, אז בשביל שלא אעשה סוגריים בכל פעם, 14:00 זה שתיים בצהריים, 2:00 זה שתיים בלילה, וכולי. אם המספר הוא מספרו המקורי, זה לילה, אם לא, זה יום. משעה- 12:00 זה לא עובר ל-1:00 זה עובר ל-13:00 שזה מסמן אחד בצהריים. שהשעה מגיעה ל-23:59, השעה תתחלף ל-00:00 ומשם מתחילה ספירה של 1,2,3 וחולי... זהו חפרתי ביי ה.כ) "הנסיעה לקחה כל כך הרבה זמן? זה לא בסביבות הארבע שעות? חשבתי שיצאנו בתשע ומשהו.." מלמלתי, עדיין חצי ישן, "כן אבל הייתי צריך לעצור באמצע, לשתות קפה ולהתרענן בכדי לא להרדם" הסביר לי הארי, עדיין מנסה להעיר את נייל. הוא העיר את ליאם, שהעיר את זאין בנשיקות קטנות על כל פניו, ורק נייל עוד לא התעורר. הסתכלתי מהחלון לחוץ האוטו, מבין שאנחנו בביתו של הארי, "היי האז... למה אנחנו בבית שלך?" שאלתי מבולבל, "עדיף שכולכם תשנו אצלי היום... מאוחר ואני לא רוצה שתלכו בשעה הזו... וגם בגלל שהיינו אמורים לעזוב רק מחר בבוקר, כאילו היום בבוקר,(כי אחרי שתיים עשרה זה יום חדש? עזבו דפקת שלי להגיד את זה כל פעם ה.כ) אז יש לכם פה בגדים, ומברשת שיניים" הוא אמר והבנתי את ההיגיון בדבריו, אך אין לי פה בגדים יפים לכנסייה מחר... אצטרך לקום מחר ממש מוקדם בכדי לחזור לביתי בזמן ראוי. "האז אני אצטרך לעזוב מחר בסביבות שש בבוקר, להתקלח, להתארגן, ולהספיק לצאת בזמן עם המשפחה שלי לכנסייה" אמרתי לו והוא הדק את שפתיו והנהן בראשו, "אתה רוצה שאקום איתך? אני אלווה אותך לביתך שלא תלך לבד" הארי אמר, חיוך עייף על פניו, "לא לא האז זה בסדר.. אתה צריך לישון עברת נסיעה ארוכה, אנחנו נפגש אבל אחרי הכנסייה אם תרצה בסדר?" ספק אמרתי, ספק שאלתי, והוא הנהן בראשו ופתח את פיו לדבר, "אוקיי, אני אשאיר לך מפתח על השולחן, בכדי שתוכל לנעול, תשים אותו מתחת לשטיח, (עדיין לא מפתח לבית? בלי לעבור לגור ביחד? two hearts in one home? לא? טוב ה.כ) ואני אבוא לכנסייה ונלך משם לאיפשהו אוקיי?" שאל והנהנתי בראשי, "אוקיי האז, אני מסיים בכנסייה בסביבות ארבע, יום ראשון זה יום ארוך. ולגבי נייל, עדיף כבר שנרים אותו אתה לא תצליח להעיר אותו" אמרתי בצחקוק והוא צחק יחד איתי, "אני חושב שאתה צודק" מלמל והזיר את מבטו חזרה לנייל.
בפעם הראשונה שהייתי בביתו של הארי, התעלפתי מהגודל. והוא הסביר לי שהוא מאוד מחובר לאמו, ולאחותו, אז לשתיהן יש חדר פה, חדר לכל אחת. אז את נייל הוא שם בחדר אחד, וליאם וזאין הלכו לחדר האחר ביחד. הם מלמלו לילה טוב, וסגרו את דלת החדר, הולכים לישון גם הם.
הגענו לחדרו של הארי, והדבר הראשון שעשיתי היה כמובן, להדליק שעון מחר לכנסייה.לאחר מכן נכנסתי מתחת לשמיכות, מצטרף להארי שכבר שוכב בתוכן. במידיות התקרבתי אליו והצמדתי את ראשי אל חזהו, ידי מקופלות לארגופים, רגלי צמודות לחזהי, וכולי מכורבל בתוך הארי. הוא כרך את זרועותיו סביבי, והצמיד נשיקה לקודקוד ראשי. בכמה ימים האחרונים זו נהייתה שגרה בשבילי להרדם כך, ואם להגיד את האמת? זו נהייתה גם הדרך האהובה עלי להרדם.
"לילה טוב בו באר" הארי מלמל, מצמיד עוד נשיקה לראשי
"לילה טוב האזה" החזרתי לו ונרדמתי לשינה עמוקה, עם חיוך מרוח על פני.
------------
היי אהוביםםםם אז הנה הפרק השני להשבוע, ובהמשך השבוע יעלה עוד אחד.
פרק לא ככ מעניין, וקצת קצר, אבל אני מבטיחה שפרק הבא יהיה יותר טוב.
אין לי הרבה מה להגיד, חוץ מתודה ענקית לכולם, עני מעריכה ואוהבת אתכן ברמות.
אל תשכחו להצביע, להגיב, ולשתף את הפרק!!
אוהבת ברמות! xx
YOU ARE READING
To the end of the world for you- larry stylinson
Romanceהסיפור *לא* נגמר עצוב! "למה עומדים כל כך הרבה מכשולים בנינו?" שאלתי כשדמעות זולגות מעיני, "למה זה לא יכול להיות רק אני ואתה, ביחד?" המשכתי, מוחה בדרך את דמעותי, "אל תדאג אהוב, זה אני ואתה, ביחד, ולא משנה מה יקרה, אני אוהב אותך, ותמיד אוהב" הסיפור מכ...
