-20-

452 48 19
                                    

קודם כל, אנחנו ב-1300 צפיות. א- אני פשוט בפאקינג הלםםםםם, אני מעריכה אתכן ברמותת.
התמונה שלואי העלה היום תהרגו אותי-
דבר שני, איך כבר הגענו לפרק 20?!
תהנו מהפרק! אוהבתXX

-----------

השעון שלי צלצל מצד מיטתו של הארי, ומיהרתי לכבות את השעון, בכדי לא להעיר את הארי ושאר הבנים. התיישבתי על המיטה, לוקח את הטלפון ורואה שהשעה 6:02, (זוכרים את החפירה לגבי שעות בפרק הקודם? הנה זה מועיל פה ה.כ) ישנתי בקושי ארבע שעות.

קמתי מהמיטה, שם את נעלי ומסדר את שיערי במקצת בשביל לא להראות כאילו הרגע יצאתי מהמיטה, מה שבאמת קרה. (אתה יודע לואה, אני לא אומרת כלום, אבל אני כן אומרת שהשיער שלך יכול להתבלגן מדברים אחרים.😏אבל אני לא אומרת כלום ה.כ) לאחר שסידרתי את שיערי, ונעלתי את נעלי, הכל כמובן בשקט מופתי, התקדמתי לכיוון הדלת, נתקל בדרך בכיסא שולחנו של הארי ומחניק צרחה.

"לו.. לואי זה אתה?" פאק. שיט. הוא קם. "האז אני בדיוק הולך תחזור לישון" לחשתי לו בכדי לא להעיר אותו מטראנס השינה שהיה בו. "כבר?.. מה השעה? אני אבוא איתך.." מלמל בקול ישנוני, עוצם את עיניו חזרה. התקדמתי אליו, מנשק את מצחו ורואה את חיוך מתפשט על פניו, "המשך שינה נעימה האז" אמרתי לו, מחייך חיוך קטן בעצמי, "תפילה נעימה לו" הוא מלמל וחזר לישון.

יצאתי מהחדר, לוקחת את המפתחות שהארי השאיר לי ונועל איתן את הבית, משאיר אותך מתחת לשטיח ומתחיל להתקדם לכיוון ביתי.

הוצאתי את האוזניות מכיסי, וחיברתי לטלפון. מדליק את השיר שהארי הסכים להקליט לי, אחרי שכנועים רבים.

' "לו למה אתה צריך שאני אקליט לך את זה?" הארי שאל אותי, מבט מבולבל ומיואש על פניו, "כי אם אני ארצה לשמוע את זה ככה סתם באמצע היום?! איך אני אשמע את זה?! אתה רוצה לגזול ממני שלוש דקות של אושר?!" שאלתי, מזייף בכי ויבבות, הסתרתי את פני בידי, ממשיך את ההצגה, רואה מהחור בין אצבעותי את הארי מגלגל את עיניו. "היי! זה לא יפה לגלגל עיינים למישהו שבוכה" אמרתי, מגלגל עיינים בעצמי "לא הייתי מגלגל עיינים אם באמת היית בוכה" החזיר לי, מדגיש את המילה "באמת"

"נוווו האזי פליזזז" אמרתי, עושה את הפרצוף הכי חמוד שאני יכול לעשות, "לואי העיני פאפי לא יעבדו עלי, לא הפעם" הוא אמר והמשיך להסתכל עלי. הבלטתי את שפתי התחתונה, "בבקשה.." אמרתי מתקרב אליו, ידי צמודות אחת לשנייה, קרובות לחזי, יחד עם פרצוף הפאפי שלי, "בבקשה האז..." אמרתי מתקרב אליו עוד טיפה" אני מתחנן.." לחשתי וברגע הזה הייתי כבר צמוד אליו, חזי צמוד לחזהו, והרמתי את ראשי בכדי להסתכל עליו, עמוק בעיינים. "אוקיי אוקיי אני נכנע!" הוא אמר מרים את ידיו, ואני התרחקתי, קופץ משמחה "תודה תודה תודה!" אמרתי רץ אליו וכורך את ידי סביב צווארו, מחבק אותו קרוב אלי ומיד מרגיש את זרועותיו עוטפות אותי בחזרה. "אם אתה תעשה את הרפצוף הזה שוב פעם... אני לא מבטיח לעמוד בזה אני פשוט לחבק אותך בלי סוף" הארי מלמל, ממשיך לחבק אותי. אני צריך לרשום לעצמי לעשות את הפרצוף הזה יותר. (גאד לואי חתיכת מאוהב ה.כ) הארי הלך להביא את הגיטרה שלו, בזמן שאני עמדתי עם טלפונו והקלטתי אותו שר, מוסיף לפלייליסט שלי '

הפעלתי את השיר, מחייך כאשר אני שומע את קולו היפה של הארי שר. הוא נשמע כל כך יפה, לפעמיים גבוה, לפעמים נמוך, והקול שלו יכול פשוט להמיס לך את הלב. המילים שהוא שר, הצורה שהוא שר את השיר, שולחות לך זרמי צמרמורת בכל הגוף. (הו הו הו כמה פעמים יש לי צמרמורת רק מפאקינג לשמוע אותם ה.כ)

מבלי לשים לב, השיר המשיך להתנגן שוב ושוב, עד שלבסוף הגעתי לביתי. שהגעתי השעה הייתה 6:29, כך שהיה לי זמן להתקלח, ולהתלבש ללא לחץ.

נכנסתי לחדר האמבטיה, מדליק את המים ונותן להם להתחמם. ברגע שראיתי שאדי מים מכסים את המראה הגדולה שבחדר האמבטיה, פשטתי את בגדי ונכנסתי למקלחת. הרגשתי איך המים החמים מרגיעים את גופי, ומרחיקים את כל מחשבותי. ככה זה היה במשך רבע שעה, הייתי מתחת לזרם המים החמים בחוסר מעש מוחלט, עד שהחלטתי שהגיע הזמן לסיים. במהירות חפפתי את ראשי והסתבנתי, שוב נכנס מתחת לזרם המים בכדי לשטוף את כל הסבון מגופי.

יצאתי מהמקלחת, מכסה את פלג גופי התחתון במגבת והולך לחדרי בכדי להתלבש. נכנסתי לחדרי, פותח את הארון ומוציא משם ג'ינס לבן עם קצת שפשופים עליו, (נו אתם יודעים זה לא קרע, זה כזה רק חוטים זה לא פתוח ה.כ) וחולצה לבנה מכופתרת. התלבשתי במהירות, שם דאודורנט, בושם, ומסדר את שיערי.

כשראיתי שהשעה חמישה לשבע, יצאתי במהירות מהדלת נועל אותה ומתחיל ללכת לכיוון בית הורי, שרק שתי דקות הליכה מביתי. שחשבתי על לקנות בית היה לי חשוב שהוא יהיה קרוב להורי ולאחיותי, אני לא מסוגל להיות רחוק מהם לאורך זמן רב.

הגעתי לבית הורי, דופק בדלת ומיד מקבל תשובה. "לואי יקירי איזה טוב לראות אותך" אומרת לי אימי ומחבקת אותי, "טוב לראות גם אותך אמא" החזרתי לה, מחבק אותה גם כן. נכנסתי לתוך הבית, בעלה של אימי במטבח מכין אוכל, והבנות כנראה מתארגנות בקומה למעלה. בדיוק שחשבתי על לעלות אליהן לברך אותן לשלום, לוטי ירדה במדרגות ורצה אלי, כורכת את רגליה סביב מותני ומחבקת אותי בחוזקה. אני ולוטי לא התראינו הרבה זמן, בשבוע הקודם לא יכלה לבוא לכנסייה כייון שהיה לה אירוע בבית הספר, ובשאר השבוע לא יכולנו להתראות, כך שהתראינו רק לפני שבועיים, בכנסייה. כמובן שדיברנו בהודעות, ובטלפון, אבל זה לא כמו להפגש פנים מול פנים. "התגעגעתי אליך אח גדול" היא אמרה, מניחה את רגליה על הרצפה אך לא משחררת ממני את ידיה, "גם אני התגעגעתי אלייך לוטס" החזרתי לה, היא שיחררה את ידיה ממני, והלכה לכיוון המטבח, כנראה לאכול. "אהההההההההההההההההההה" שמעתי צרחה מצידי ומיד סובבתי את מבטי, רואה את פיבי ודייזי רצות לכיווני, "לולו!!!!!!!!!!!" פיבי צעקה וקפצה על צידי, מתחילה לנשק את הלחי שלי ולשחק בשיערי, "בו באררררררררררררר" צעקה דייזי, קופצת על צידי השני ועושה בדיוק כמו פיבי. "גם אני התגעגעתי אליכן בנות" אמרתי בצחקוק, מוריד אותן בזהירות ממני לאחר שאמי קראה לנו לשולחן.

אנחנו נצא בעוד 10 דקות אהובים, תהיו מוכנים" אמרה אמי וכולנו הנהנו, ממשיכים לאכול את האוכל ולנהל שיחות קטנות.

--------------

אז אהוביםםםםםםםםםםםם, בפרק היו אמורים להיות עוד דברים, אבל בגלל שאני צריכה לקום עוד פחות מארבע שעות, לא היה לי כח לכתוב יותר.

אז כן, כמו ששמתם לב החלפתי כריכה לספר, אז אל תבהלו שאתם לא רואים את אותה הכריכה!! מקווה שאתם אוהבים את העיצוב החדש, כי זה לקח לי שנים חברים.

אז זהו אין לי ככ מה להגיד, חוץ מלבקש שתצביעו לפרק, תגיבו, ותשתפו אם אהבתם!!

אוהבת המון!!xx

To the end of the world for you- larry stylinsonWhere stories live. Discover now