To the end of the world for you- larry stylinson

-3-

השעה:3:47 בלילה
קמתי מיבבות וקולות התייפחות; שפשפתי את עיני וראיתי את אלי שוכבת לידי, עיניה עצומות והיא כולה רועדת ובוכה, אני מנער אותה קמה פעמים, "אלי.." היא לא עונה "אלי את בסדר?" הגברתי את קולי והיא עדיין לא ענתה " אלי תתעוררי" אמרתי בכמעט צעקה והיא התעוררה בבהלה וישר נכנסה לזרועותי ובוכה על החזה שלי, לא היה כרגע אכפת לי מכלום, לא מזה שהשעה עשרה לארבע בלילה, לא מזה שכל החולצה שלי רטובה, היה לי רק אכפת מזה שהקטנה שלי פה בוכה בין זרועותי, ואני לא יודע מה לעשות חוץ מלחבק אותה חזק.
וברגע הזה, שכחתי מהארי, כי אם כמה שאני לא מבין מה קורה לי שאני איתו, אלי חשובה לי, היא הקטנה שלי, היא האהבה שלי והיא כל מה שחשוב לי כרגע.
לאחר כמה דקות של שקט, ושאלי נרגעה וחיבקתי אותה, החלטתי לשאול "אלי את בסדר? חלמת משהו?" שאלתי והיא הסתכלה עלי, עיניה נפוחות ואדומות, וברגע הזה הלב שלי נשבר, לראות אותה כך זה כל כך כאב לי.
" א-אני חלמתי שש-הוא בא לו אני חלמתי שהוא חזר" אמרה והמשיכה לבכות בין זרועותי, "אלי יפה שלי אני פה, אני מגן עליך אני פה" אמרתי והרגעתי אותה, ולאחר דקות ספורות, היא נרדמה שוב בין זרועותי, וכשראיתי שהיא בסדר, נרדמתי גם אני.
-----

קמתי בבוקר, השעה 9:18, אני פותח את עיני, בהתחלה רואה מטושטש , אך לאחר כמה שניות, ראיתי הכל בבירור.
אלי עדיין הייתה בין זרועותי, ונזכרתי במה שקרה בלילה, שראיתי את הקטנה שלי נשברת, והלב שלי נסדק שנית.
קמתי בזהירות לעבר המקלחת, בכדי לא להעיר את אלינור, צחצחתי את שיני, שטפתי פנים, לקחתי מגבת ובגדים ונכנסתי להתקלח.
לאחר כ-20 דקות יצאתי מהמקלחת כשאני לבוש רק בבוקר, ומיבש את שיערי עם המגבת.
יצאתי מחדר האמבטיה והלכתי לכיוון המיטה, רואה שאלינור לא נמצאת בה ואני מתחיל להלחץ
" אלי?" אני קורא קצת בחוזקה "אני פה!" אני שומע אותה צועקת מהמטבחון הקטן שממוקם לנו בחדר.
צעדתי אליה ונישקתי את הלחי שלה.
" בוקר טוב יפה שלי" אמרתי
" בוקר טוב לו" " לו רציתי להגיד תודה על הלילה, באמת הייתי צריכה אותך שם, והיית." אמרה.
" יפה שלי אני תמיד פה בשבילך, להכל"
אמרתי ונישקתי נשיקה קטנה לשפתיה.
לאחר בערך כשעה, אלינור הלכה להפגש עם חברה שלה, ואני סימסתי לליאם וקבענו להפגש בגלידריה הצמודה למלון.
הגעתי לגלידריה והתחלתי לחפש את ליאם עם עיני, ועיני נעצרו על בנאדם שהיה עם גבו אלי,  שלבוש בסקיני ג'ינס שחור, חולצה כחולה עם  הכיתוב " Stop staring at me "( תפסיק לנעוץ בי מבט ה.כ)
ממאחור שגרם לי להרגיש מעט מותקף אם להגיד את האמת, וגולגול מתוח על קודקוד הראש,( סומכת עליכם שהבנתם למה התכוונתי ה.כ) וכמובן, זה היה לא אחר מאשר הארי. נפלא.
נגיעה בכתפי עצרה את מחשבותי, והסתובבתי וראיתי את ליאם מולי.
"היי לו" אמר
" היי ליאם" השבתי לו, " בוא נתקדם לשולחן שם" אמר והצביע לכיוון השולחן של הארי.
לאחר שראה שהסתכלתי עליו במבט מעט מבולבל, החזיר לי מבט, ופרע את עיניו במבט נזכר, "הו שכחתי להגיד שהזמנתי את הארי, מקווה שזה בסדר"  אמר וגירד בעורפו במבוכה
קלה.
" כן כן ברור" השבתי.
התקדמנו לכיוון השולחן הקטן בפינת הגלידריה, שבו יושב הארי ( צנסו לדמיין כזה ספות, וכזה שולחן באצע, סטייל ריברדייל כזה ה.כ) שהארי שם לב אלינו מתקדמים לכיוונו, הוא נופף בידו וסימן לנו לבוא. "היי" כולנו אמרנו פה אחד, וצחקקנו לאחר מכן.
" אני לא מכיר כל כך את המקום הזה, אני מדונקסטר, זה שעתיים נסיעה מפה בערך..." אמרתי תוך כדי שגירדתי בעורפי, "גם אני לא" ליאם אמר גם הוא, " הו, אני מהאזור פה אני גר ממש קרוב, את האמת שאני גרתי בהולמס צ'פאל מגיל מאוד מוקדם בחיי... אז אני מכיר הרבה פה..." אמר בחצי חיוך, " הייתי בגלידריה פה מלא פעמים, תקחו את המילקשייק בננה הוא מדהים" הארי המשיך.
" אני לא אוהב בננה" אמרתי בחיוך קטן והארי פרע את עיניו והסתכל עלי המום, " אתה מה?!" שאל מצעקה שהפנתה אלינו כמה מבטים," אני לא אוהב בננה המרקם שלה גורם לי לרצות להקיא, ולשלא נדבר על הטעם.." אמרתי והארי וליאם היו המומים.
" לואי, היה נחמד להכיר אותך, ברגע זה אצטרך להעיף אותך מחיי, אתה לא אוהב בננות וזה בלתי ניתן לסליחה" הארי אמר והתחלתי לצחוק " מה אתה צוחק לואי!! זה נוראי מי לא אוהב בננה??!" ליאם אמר ולאחר מכן כולנו התחלנו לצחוק.
אחרי דקות ספורות נרגענו והזמנו, " אני רוצה בבקשה וופל בלגי, אבל אפשר ללא הבננות?" שאלתי את המלצר והוא הנבנן בראשו וראיתי את הארי מגלגל את עיני ויגחכתי, לאחר מכן הארי הזמן מילקשייק בננה, וליאם כמוהו ( כמובן מה תעשו ללא בננות הא? ה.כ)
הגיעו ההזמנות שלנו, שילמנו למלצר והמשכנו לשבת שם ולצחו, עקב הצחוק שלנו והתזוזות הרבות, להארי נפלה חתיכת שיער על פרצופו, " אוי שנייה אני אסדר את הגולגול" הארי אמר ופיזר את שיערו, שיערו היה כמו של אביר, מתולתל, תלתלים מדהים, בצבע חום שוקולד חזק, אך עדין בו זמנית, הוא הגיע עד כתפיו, ונדהמתי מהמראה הזה.
ששמתי לב שבהיתי יותר מדי, השפלתי את ראשי וקיוויתי בכל ליבי שהוא לא שם לב לזה.
חזרנו למלון, הארי איתנו כשהוא סיפר לנו שיש לו משמרת כרגע, הגעתי לחדרי ופתחתי את הטלפון לבדוק הודעות.
היו הודעות מכמה חברים, מאמי, אחותי לוטי, ואלינור.
השבתי לכלום ולבסוף החלטתי להכנס לקבוצה שאני והבנים פתחנו, קראנו לה " וואן דיירקשן" אני באמת לא יודע למה, הארי הציע את השם הזה, וכולנו כולל הוא היינו שיכורים אז לא באמת היה לנו אכפת.
סימסתי לבנים:
אני: היי בנים רוצים לעשות משהו היום?
זאין:  אני חסר תוכניות, או חיים, אז למה לא?
נייל: אני לא יכול אני אוכל
ליאם: נייל ימטומטם תזיז תתחת שלך ותבוא
נייל:  ליאם אתה מחויב להביא לי פיצה!!
ליאם: בסדר בסדר, לו אני ונייל באים
זאין:  הארי?
*תיוג של הארי*
הארי: אני מסיים משמרת בשבע, בתקווה גדולה שלא יתקעו לי עוד...
אני: טוב אז בחדר שלי בשבע?
זאין:  אני צריך להעסיק את עצמי עד אז? טוב..
נייל: חסר לכם שלא יהיה אוכל
ליאם: נייל שתוק ובוא אני אוסף אותך ברבע לשבע תהיה מוכן
הארי: אני אסיים משמרת ואבוא☝
אני: נפגש בשבעעעעע
וככה עברו לי השעות לאט לאט, בצפייה בטלוויזיה וחוסר מעש.
טוב אז כמו שהבטחתי הנה פרקקקק!!
שוב תודה רבה רבה רבה על כל הצפיות והתגובות וההצבעות זה ממש לא מובן מאליו!!
בבקשה אם אתם אוהבים את הסיפור, תמשיכו להגיב ולהצביע ותשלחו לחברים!!
השבוע לא אעלה עוד, וכשנגיע ל-7 הצבעות, אעלה את הפרק הבא!!
אוהבת ♥️♥️XX