כן זה הולך להיות פרק מטומטם. אני מתביישת בעצמי על זה שלא עשיתי להם איזו הולדת ילד קסום בפרק הזה. 28 חברים, לא בא ברגל, בא ביד. סליחה אני פשוט אגש לפרק.
---------
"תראו מה עשיתם! אמר ודמעות זלגו מעיניו," אני באמת מחבב אותה, אם בגללכם קרה לה משהו אני לא אדבר אתכם בחיי"
*כמה שעות לפני כן*
לאחר שקמתי מהמיטה ועשיתי את ארגוני הבוקר, פתחתי את הטלפון, רואה כמה הודעות מהארי שמבקשות ממני להתקשר אליו בוידיאו. במהירות לחצי על כפתור הוידיאו, מחכה בלחץ שהארי יענה. "הו היי אהוב ענית" אמר וגומותיו יצאו החוצה, "היי האז הכל בסדר? שלחת הרבה הודעות קצת דאגתי.." אמרתי וראיתי את עיניו מצטמצמות עקב חיוכו "כן לו הכל בסדר, רק רציתי לשאול אותך אם אתה רוצה לבוא אלי, גם זאין וליאם פה" החזיר לי ומיד הנהנתי, אני מתגעגע אליו "כן האז ברור, אבל מה עם נייל?" שאלתי אותו בפרצוף מבולבל "נייל ישן, הוא צעק עלינו שאם נתקשר שוב הוא יתלונן עלינו לרשויות " אמר וגלגל עיניים, גיחוך נפלט מפי והנדתי בראש בחוסר אמון " הנייל הזה.. טוב האז אני מתארגן ויוצא אליך" אמרתי לו, הוא הנהן ושלח לי נשיקה באוויר, נפרדנו לשלום והלכתי להתארגן.
הגעתי לאחר בערך חצי שעה לביתו של הארי, דופק על הדלת ומחכה שתפתח "היי לו למה דפקת?" הארי פתח לי את הדלת לאחר כמה שניות ושאל, פרצוף מבולבל עלה על פני "כי.. זה לא הבית שלי וזה מנומס לדפוק?" שאלתי בנימה מבולבלת, "לו אין לך מה לדפוק פה" הארי אמר וחשבתי לרגע, "ומה אם תהיה ערום?" שאלתי והוא חייך חיו ממזרי, "הנאה לעייניך " הוא אמר ופלטתי צחוק. נכנסתי אחרי הארי לביתו, רואה את ליאם וזאין מצחקקים על הספה, "הו היי, מה קורה עם הזוג האהוב עלי?" שאלתי אותם והארי סובב במהירות את ראשו לכיווני, "היי! מה איתנו?" הוא שאל ועשה עיני כלב, "אנחנו לא הזוג האהוב עליך?" שאל בקול עצוב והבליט את שפתו התחתונה תוך כדי התקדמות אלי, שהוא עמד כבר ממש מולי עמדתי על קצות אצבעותי ולחשתי באוזנו, "האז אנחנו הזוג האהוב על כולם, תן להם להרגיש טוב" ראיתי אותו פולט צחקוק ומהנהן, "היי! שמענו את זה!" ליאם צעק וכולנו צחקנו.
כולנו התיישבנו על הסבה בסלון ופתחתי את פי לדבר, "אוקיי אז... לנייל יש דייט היום, כולנו הולכים אליו זה ברור לכם כן?" שאלתי וכולם הנהנו כמובן מאליו. (למי שלא זוכרת שתלך לפרק 25 ה.כ)
נקודת מבט נייל:
(תודו שלא ציפיתם ה.כ)
עמדתי מול המראה, מסדר את שיערי ושם בושם ודאודורנט. העפתי מבט בשעון, השעה עכשיו 19:18, אני צריך לצאת לאסוף את אנדי.
יצאתי מביתי ונכנסתי לרכב, בדרך לביתה. בזמן הנסיעה שמעתי את הטלפון מצלצל ועניתי, מהדיבורית כמובן. (וואו ממש תסלחו לי על הכתיבה המזעזעת, מוזר לי לכתוב בנקודת מבט של אדם סטרייט. סליחתי אתכן ה.כ) "היי ניילר מה קורה?" שמעתי את קולה של אנדי בטלפון ומיד חיוך עלה על פני "היי אהובה אני בסדר, בדרך אליך, איך את?" שאלתי בחזרה והיא מיד ענתה, "כן לגבי זה, אנחנו נפגש כבר במועדון בסדר? פשוט אח שלי אמר שהוא שם באזור אז הוא הקפיץ אותי" היא אמרה ועניתי לה לחיוב, משנה את הכיוון לכיוון המועדון.
YOU ARE READING
To the end of the world for you- larry stylinson
Roman d'amourהסיפור *לא* נגמר עצוב! "למה עומדים כל כך הרבה מכשולים בנינו?" שאלתי כשדמעות זולגות מעיני, "למה זה לא יכול להיות רק אני ואתה, ביחד?" המשכתי, מוחה בדרך את דמעותי, "אל תדאג אהוב, זה אני ואתה, ביחד, ולא משנה מה יקרה, אני אוהב אותך, ותמיד אוהב" הסיפור מכ...
