פתחתי את עיני עקב אור השמש שהגיע לעיני, מוציא אנחה עייפה. הסתכלתי לצדדים, רואה את ליאם וזאין ישנים מכורבלים, נייל כנראה במטבח, ואני ולואי נרדמנו באותה התנוחה מאתמול.
הורדתי את ראשי אליו,( תפסיקו. ה.כ) אל המלאך שלי ששוכב עלי, מלטף את פניו ומעריך את היופי שלו. לפעמים אני תוהה מה עשיתי טוב בחיים האלו שזכיתי בבנאדם כזה. "לו" לחשתי לו בנסיון להעיר אותו, "בייב" לחשתי לו שוב, מוסיף ניעור קטן "בייבי אני יודע שאתה לא רוצה לקום אבל כמעט 12:00 וצריך עוד להתארגן וללכת לפגוש את אבא שלי" אמרתי לו וראיתי אותו פותח מעט את עיניו "בוקר טוב אהוב" אמרתי לו ונשקתי למצחו "האז" לואי לחש, "כן?" "אין לי כח ללכת, תקח אותי לאמבטיה אני רוצה לצחצח" אמר בקול ישנוני " כבקשתך" אמרתי בקול מלכותי והרמתי אותו על ידי כשרגליו תלויות סביב מותני וידיו מחבקות את צווארי. הנחתי את ידי על ישבנו בשביל לאזן אותו, לוחץ קצת "האז השנייה קמנו" לואי לחש בקול חנוק "אוקיי אוקיי אני מצטער" אמרתי לו ובשנייה הזו הגענו לאמבטיה. הנחתי אותו על השיש, מגיש לו את מברשת השיניים עם משחה כבר עליה.
לאחר שסיימנו לצחצח שיניים ולשטוף פנים ירדנו למטבח, רואים את כל הבנים כבר יושבים ואוכלים. ניגשנו לשולחן לאחר שלקחנו קערה וכף והתיישבנו עם כולם. לקחתי את הקורנפלקס, שם בקערה, וכשהתכוונתי לקחת את החלב ראיתי את לואי מוזג אותו לקערה שלו, בלי הקורנפלקס. "לו מה אתה עושה?" שאלתי וראיתי את המבט המבולבל על פניו, "אממ מכין אוכל?" ספק אמר ספק שאל, "כן אבל איפה הקורנפלקס?" "אני עכשיו שם אותו" אמר ופערתי את עיני "אחרי החלב?!?!" אמרתי-צעקתי עליו "כן מה הבעיה בזה?" שאל, עדיין לא מבין מה הולך פה "לו אתה פסיכופת, לא שמים חלב לפני הקורנפלקס" ליאם אמר והנהנתי אליו, "מה בטח שכן! אז מה ציפיתם? אם שמים לפני את הקורנפלקס אז זבובים יאכלו אותו" זאין אמר וליאם הנפה אליו את המבט כל כך מהר שכבר חשבתי שהצוואר שלו יצא מהמקום, "סליחה?!?! זאין זהו! אני לא מסוגל להיות איתך יותר!" ליאם צעק בדרמטיות והעיף את ידיו לאוויר "ליאם בייב תנשום עמוק אני לא חייזר, אני עדיין אוהב אותך למרות שאתה שם קודם את הקורנפלקס אז אתה גם יכול לקבל אותי" זאין אמר וליאם מיד סובב את ראשו אליו "אוהב אותי?" שאל וזאין פער את עיניו כשהבין מה אמר אך בשנייה חייך חיוך אוהב, "אני אוהב אותך עם כל רסיס מהלב שלי" אמר והחזיק בפניו של ליאם, "גם אני אוהב אותך, כל כך" אמר ליאם ונישק את שפתיו של זאין. הסתכלתי לצידי, רואה דמעה נופלת מעיניו של נייל "נייל מה קרה?" שאלתי אותו בדאגה והוא משך באפו והסתכל עלי, "ה-הוא אמר לו שהוא או-אוהב או-אותו" אמר ועוד דמעה נפלה מעיניו, "אתה בוכה כי הוא אמר לו שהוא אוהב אותו?!" לואי שאל והחל לצחוק, "שתוק זה מרגש!" נייל מחה וכולנו הצטרפנו לצחוק של לואי.
--------
השעה הייתה עשרה לשתיים ואני ולואי כבר היינו בביתי מחכים לאבי.
YOU ARE READING
To the end of the world for you- larry stylinson
Roman d'amourהסיפור *לא* נגמר עצוב! "למה עומדים כל כך הרבה מכשולים בנינו?" שאלתי כשדמעות זולגות מעיני, "למה זה לא יכול להיות רק אני ואתה, ביחד?" המשכתי, מוחה בדרך את דמעותי, "אל תדאג אהוב, זה אני ואתה, ביחד, ולא משנה מה יקרה, אני אוהב אותך, ותמיד אוהב" הסיפור מכ...
