To the end of the world for you- larry stylinson

-12-

אהובים, בסוף הפרק יש הודעה חשובה על קצת שינויים בזמן שהפרקים יוצאים, חשוב שתקראו את זה!!

תהנו מהפרק xx

------

הרגשתי את נשימותיו החמות על שפתי, ואת אפי משתפשף בשלו, עצמתי את עיניו מתענג על המגע הכי קטנטן בנינו,הרגשתי כל כך טוב באותו הרגע, אי אפשר להסביר את ההרגשה הזו, הרגשתי איך הלב שלי מתהפך במקומו, הבטן שלי מלאת פרפרים שעולים ויורדים, והחיוך שלי רק גדל מרגע לרגע, התקרבתי אליו עוד קצת, מרגיש כר את קצה שפתי משתפשות עם שלו, וכשבאתי להטיח את שפתי על שלו, הוא השפיל את ראשו. לעזאזאל.

"א.. אני מצטער אנ.. אני ל.. לא יודע מ..מה חשבתי לעצ..לעצמי"גימגמתי והשפלתי את ראשי, פתאום הרגשתי שתי אצבעות קטנות מרימות את מבטי מסנטרי, "אין לך מה להצטער הארי, אני פשוט..אני פשוט" הוא אמר והתרחק ממני, מוריד את ידו מפני, "אתה מה?" שאלתי אותו והסתכלתי עליו בציפייה שהוא ימשיך לדבר, "אני לא גיי הארי" הוא אמר והשלתי חזרה את ראשי, זה כואב, אני מודה, אבל זה יעבור לי לא? זה סך הכל רק קראש קטן..היו לי קראשים בעבר וזה תמיד עבר... אבל איתו? אני לא יודע, משהו פה מרגיש לי יותר עוצמתי, אני מרגיש שאני רוצה בכל שנייה ביום להיות איתו, לחבק אותו, לגרום לו לצחוק רק בשביל לראות את הקמטים הקטנים לצד פיו, ואיך שהעיינים שלו מתלאכסנות שהוא צוחק, לשמוע את הקול שלו כל שנייה ביום, פשוט לשמוע אותו מדבר ומדבר ומדבר... גל גדול מאחורינו קטע את מחשבותי, "לו" קראתי והוא לא ענה, "לו" קראתי בקול קצת יותר חזק, "לו" צרחתי אליו והוא שובב את ראשו אלי, סימנתי לו עם ראשי על הגל ובמהירות עלינו על הגלשן,לחתור ולחתור ולחתור, עד שהגל הגיע אלינו, נעמדנו על הגלשן נותנים לגל לסחוף אותנו, זו הייתה הרגשה מדהימה, שהייתי על הגל לרגע שכחתי שממש לפני שנייה לואי דחה אותי, שכחתי שנישקתי את חברה שלו, ושכחתי עד כמה שפגעתי בטיילור, ובו, זה היה רק אני על הגל, מבחינתי כל העולם לא היה מסביבי, עצמתי עיינים נותן לרוח הקרירה לעבור על גופי שוב, ושוב, עד שזה נקטע ונפלתי למים.

משכתי את עצמי מהר למעלה עם ידי,לוקח אוויר בכדי לנשום, החזקתי בגלשן, עולה עליו חזרה ומתחיל לחתור לחוף שממולי, מתסכל לאחור מוודא שלואי בא גם הוא.  לאחר בערך שתי דקות של חתירה, הגענו לחוף, יצאנו מהמים לוקחים את הגלשנים איתנו, הסתכלתי לעבר לואי, רואה את שיערו וגופו נוטפים ממים, וכל מה שיכולתי לחשוב לעצמי הוא כמה שהגוף הקטן שלו נראה טוב בחליפה הזו, ניערתי במהירות את המחשבות הללו מראשי, הרי הוא בעצמו אמר לי, הוא סטרייט לא? החלטתי לא לתת לזה להטריד אותי, אנחנו מכירים רק זמן קצר, לא אמור להיות לי מסובך מדי לעבור הלאה חשבתי ויגחכתי לעצמי ללא הומור, "מה מצחיק?" שמעתי את לואי אומר בחיוך קטן, ורק אז קולט שגיחכתי בקול, ומהירות הורדתי את החיוך מפני, מעביר אותן למבט רציני, "אה כלום נזכרתי במשהו שאמרו לי..." מלמלתי וראיתי שהוריד את החיוך גם כן, אני לא רוצה שהוא יוריד את החיוך היפה שלו מהפנים היפות שלו לעולם!, במיוחד לא בגללי... "הארי... בוא לא נתן למה שקרה להשפיע עלינו ופשוט נחזור לאיך שהיינו לפני כן, בסדר?" הוא שאל אותי וראיתי ניצוץ של תקווה בעיניו,רק הנהנתי בראשי, לא רציתי לאכזב אותו,או לפגוע בו... שוב.

"היי בנים" ליאם אמר לנו כשהגענו אליהם, (Hi boys ראיתם מה עשיתי פה? עזבו אני סתם מטומטמת תמשיכו לקרוא ה.כ) "היי" לואי אמר בקול שקט ואני רק חייכתי אליהם חיוך קטן, זאין הסתכל עלי במבט שואל, כאילו הבין שמשהו לא כשורה, מיד הנדתי בראשי, מסמן לו שהכל בסדר ואין לו ממה לדאוג. הוא החליט להניח לזה ולעבור הלאה.

אחרי בערך חצי שעה של דיבורים, צחוקים, העברת חוויות וסיפורים, הגיעה שעת הערב, השקיעה הסתיימה לפני בערך כעשרים דקות, וכולנו ישבנו בשקט מוחלט, צופים בשמש שלאט לאט מחליפה את צבעיה וצובעת את השמיים בצבעים יפיפיהים, החלטנו כל אחד ללכת לביתו. הגעתי לביתי, מנער את החול מרגלי בדשא שליד הכניסה לביטי, חלצתי את נעלי, נכנס לביתי והולך ישר למקלחת. פתחתי את זרם המים בכדי שיתחממו, ופשטתי את בגדי, פירקתי את הגולגול הקטן שהיה בקודקוד ראשי, וכשראיתי את האדים החמים מכסים את המראה במקלחת הבנתי שהמים חמים מספיק. כיוונתי אותם לטמפרטורה שאני אוהב, ועמדתי מתחת לזרם המים, מתחיל להעביר את כל מאורעות היום. הבוקר שאני ולואי קמנו אחרי שישנו מכורבלים, השיחה שלי עם זאין, איך שלואי דחה אותי,ולבסוף החלטתי להתמקד בכמה שהיה לי טוב עם החברים שלי היום.

לאחר כעשרים דקות של מקלחת חמה ונעימה, סגרתי את זרם המים, כורך מגבת מסביב למותני ויוצא מחדר האמבטיה. נכנסתי לחדרי מוציא משם בוקסר שחור, טרנינג רחב אפור, וגופיה גדולה שתהיה נוחה לבית. התלבשתי, שמתי דאודורנט, סירקתי את שיערי אך הפעם לא אספתי אותו, והתקדמתי לכיוון המטבח להכין ארוחת ערב. לפני שנכנסתי למטבח שמעקתי דפיקות בדלת ביתי, הלכתי אליה מסתכל דרך העינית בשביל לראות מי זה, והייתי קצת המום לראות אותו עומד שם, ראשו מושפל והוא משחק באצבעותיו. מיד פתחתי את הדלת והוא הרים את ראשו אלי, "לואי?" 

------

אוקיי אהובים אני יודעת שאתם בטח שונאים אותי על איך שאני מסיימת פרקים, אבל זה משתלם אני מבטיחה!!

טוב אז כמו שאמרתי יש לי הודעה חשובה, בגלל שעכשיו חזרנו ללימודים בבית הספר, המערכת שלי השתנתה וככה גם הלחץ שלי גדל. יש ימים שאני לא בבית משש ועשרים בבוקר, עד חמש וחצי בצהריים כך שיש לי המון לחץ. אז אני ממש מצטערת אבל אאלץ לשנות את הזמן שהפרקים עולים, במקום ראשון שלישי וחמישי, זה יהיה בשני ורביעי. לפעמים שיהיה לי זמן אנסה לעלות גם בשישי, או שבת, אבל כרגע זה המצב. אני מצטערת אהובים..

אתחיל את זה משבוע הבא, כך שבחמישי הזה יהיה פרק, אבל בראשון הבא כבר לא יהיה וזה יעבור לשני ורביעי.

רציתי להגיד תודה רבה רבה רבה על יותר מ-315 צפיות ויותר מ-65 הצבעות!! אתם לא מאמינים כמה זה משמעותי בשבילי.

בבקשה תשתפו את הפאנפיק, תגיבו תצביעו והכי חשוב תהנו !!

אוהבת המון המון המון!! xx