הילדה שלי

פרק 24

נ.מ נועה
אחרי הפרסומת לא באמת אני ועומר דיברנו וקצת חבל לי כי בכל זאת זה היה הנשיקה הראשונה שלי הוא יכל להגיד משהו, הוא אפילו לא מסתכל לי בעיניים והחלטתי שחאלס לא מגיע לי התנהגות כזאת.
״עומר הכל בסדר?״ אמרתי והתיישבתי לידו והוא התרחק ממני.
״כן״ אמר.
״אז למה אתה בורח ממני? אני עושה צעד לעברך ואתה מתרחק״ אמרתי עצבנית קצת.
״נועה את לא זוכרת אותי אבל אנחנו מכירים״ אמר עומר.
״שוב פעם עם זה״ אמרתי.
״כן גם אם תתכחשי לזה בסופו של דבר הם יחזרו אליך, את הבחורה שאח שלי אוהב ואני הבחור שהחברה הכי טובה שלך אוהבת ואני גם אז אני לא רוצה להרוס את זה, אני אדבר איתם לגבי הנשיקה הזאת אז תשכחי ממנה וזהו״ אמר לי בעצבים.
״סבבה שכחתי שיש״ אמרתי והמשכתי לבהות באופק, מה כבר עשיתי לו אני באמת לא מבינה והגענו למחנה וראיתי את הבחור המעצבן ההוא אור נראה לי שקוראים לו ואת האנשים שטוענים שהם חברים שלי מהתיכון, אבל אני לא מכירה אותם ואני גם לא רוצה להכיר וגם הם תפסו ממני מרחק מה שאומר שסוף סוף אנחנו רואים אחד את השנייה בגובה העיניים והייתי די מגעילה לא רציתי להתחבר או להתקרב לאף אחד והלכנו לביקתות שלנו ההורים שלי סדרו לי בקתה לבד טוב לא בדיוק לבד כן? יש לי עכשיו אחות שצמודה אליי בגלל המצב הרפואי שלי אז היא היא נמצאת בחדר שנמצא בתוך האוהל שלי.
״אל תשכחי לקחת את הכדורים שלך נועה״ אמרה חן.
״תודה״ אמרתי ובלעתי אותם ביחד עם כוס מים.
״עכשיו נותנים לכם קצת זמן חופשי לפני שמתחילים את הפעילות, למה שלא תעלי על בגד ים ותכירי חברים חדשים?״ אמרה.
״לא בא לי אוף אני לא מבינה למה הם שלחו אותי לפה״ אמרתי.
״כי את צריכה קצת לראות אנשים ועולם נועה קדימה תעלי עכשיו על בגד ים״ אמרה וזרקה לעברי בגד ים ורוד ושמלת חוף ואני יודעת עד כמה חן עקשנית אז לבשתי את זה ויצאתי החוצה עם ספר ביד שלי והתיישבתי על החול מתחת לעץ שעשה לי קצת צל והתחלתי לקרוא את הספר שלי בכיף שלי בלי לחץ מאף אחד וכשהרמתי את הראש ראיתי שחלקם שוחים, עושים ארמונות חול, זורקים אחד על השני כדורי בוץ וראיתי את החבורה הרועשת שלהם משחקת במים כמו ילדים קטנים לא הבנתי באמת זה סוג של קייטנה או משהו?
״למה את יושבת פה לבד?״ התקרב אליי מישהו.
״כי בא לי״ אמרתי.
״לא חבל?״ אמר.
״תקשיב אני לא מכירה אותך ואני לא הולכת עם אנשים שאני לא מכירה אז תלך לי מהפנים״ אמרתי.
״אני איתן״ אמר.
״לא אכפת לי״ אמרתי בשיעמום וחזרתי לספר שלי והוא ניסה לקחת לי אותו ומה הוא חשב? שיקרה מה שקורה בסרטים הקטשיים ואני אנסה לקחת את הספר בכוח? נו באמת אז פשוט עזבתי את זה והוא מעד קצת לאחור.
״האחת שאהבתי מה? את אוהבת ספריים רומנטיים? את לא נראית״ אמר ושכבתי על הגב בשעמום.
״זה סיפור טרגדיה״ אמרתי.
״וואו למה שתקראי דבר כזה״ אמר.
״כי אני אוהבת את זה, מה שאני לא מבינה זה מה אתה עדיין עושה כאן?״ עניתי.
״משחקת רוצה קשה להשגה מה? אני אוהב כאלה״ אמר ונאנחתי בשעמום.
״אחי אני לא משחקת אותה או משהו פשוט אתה לא מעניין אותי״ אמרתי.
״אאוץ, בנאדם מנסה להיות נחמד ולדבר איתך״ אמר שהתיישב לידי.
״לא ביקשתי ככה ששוב אני אגיד לך אתה פשוט יכול ללכת״ אמרתי.
״ואם לא בא לי?״ שאל.
״אז תעשה מה שבא לך, זה לא ישנה כלום אצלי״ אמרתי ועצמתי עיניים נהנית מהחום והרוח שנושבת על הפנים שלי.
-נ.מ אור-
״היי אחי מישהו מתחיל עם הבחורה שלך שם״ אמר אליאב וראיתי את נועה שוכבת על החול ומישהו שיושב לידה ובוהה בה בחיוך.
״אחי למה אתה מחכה?״ שאל עומר.
״אני הבטחתי, אני צריך לתת לה מרחב נשימה..״ אמרתי בחרטה, זה קשה לראות את הבחורה שאתה אוהב מבלי יכולת לגעת בה או להגיד לה את כל מה שאני רוצה להגיד, זה כאילו שהיא בנאדם אחר לגמרי, ואני צריך להתחיל הכל מחדש לא היה לנו זכרונות משותפים וכפיים ביחד לא הבאתי לה כלום מלבד כאב ואכזבה.
״כולם להתכנס בבקשה״ אמרה אחת המדריכות שנראתה ממש מוכרת.
״אנחנו נעשה משחק ניווטים סופר מהנה באי הגדול הזה, אנחנו 40 אנשים אז נתחלק לזוגות אקראיים וכל זוג ילך עם המפה למקום המסומן והוא יצטרך להביא משהו ששמנו שם ותאמינו לי שכדאי לכם למצוא את זה״ אמרה המדריכה והיא ממש מוכרת לי יאאלה.
״קדימה אחד אחד בואי את קודם את נראית די מצוברחת אז את בוחרת ראשונה״ אמרה לנועה ונועה גילגלה עיניים והתקדמה לעברה והיא לקחה מהשק פתק.
״תקריאי לכולם מה רשום״ אמרה המדריכה והיא הוציאה את השם שלי.
״מי זה אור?״ שאלה והתקדמתי אליה.
״זה אני״ אמרתי והיא נאנחה בשעמום.
״הבא בתור״ המדריכה אמרה וכולם הוציאו שמות של אחרים.
״אור בוא אליי בבקשה״ אמרה המדריכה ונתנה לי את המפה.
״בהצלחה״ היא לחשה לי.
״תגידי מי את?״ שאלתי.
״איזה מגעיל זאת אני רוני רק בגלל שלבעלי את הדייר אתה לא מזהה אותי?!״ אמרה.
״רוני!? מה את עושה כאן״ אמרתי.
״סיפור ארוך שאין לי כוח להסביר לך אתה התבכיינת שנתת לנועה רק זכרונות רעים נכון? אז באחד השיחות שעשינו פעם היא ממש רצתה לבקר במקום שאתם הולכים איתך זאת מערה יפהפייה עם מפל מים קטן ורצינו לעשות טיול לפה אבל אתה יודע הנסיבות השתנו אז אל תפשל עכשיו״ אמרה והינהנתי והתקדמתי לנועה.
״נזוז?״ היא אמרה ותפסתי ביד שלה.
״מה אתה עושה?״ אמרה וחייכתי אליה.
״אנחנו מתחילים״ אמרתי והתעלמתי ממנה בעיקרון.