הילדה שלי

פרק 67:

נ.מ נועה:
״אני אפגש איתו במקומך יסמין״ אמרתי.
״את בטוחה?״ אמרה יסמין.
״זה המינימום שאוכל לעשות לא? עזבתי מבלי להסתכל לאחור, אדבר איתו ואגרום לו להפסיק לרדוף אחרינו, אני רוצה לחיות בשקט ושלווה עם הילדות שלי״ אמרתי.
״כן אני מבינה יפה שלי״ אמרה יסמין וישבנו בספה.
״אני הייתי רוצה לחזור לארה״ב אבל הילדות קטנות מדי אני לא רוצה שהן יטוסו בגיל כזה, וזה שמייקל עוזר לי שם בחברה של אבא שלי זה באמת הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים״ אמרתי בחיוך.
״כן, הוא תמיד מתקשר ושולח לך עדכונים על החברה, הכל בסדר שם, כולם יודעים כבר שילדת וזה מובן שתהיי עם הבנות״ אמרה יסמין ששיחקה עם אוריאן.
״אני אלך עם הילדות שלי״ אמרתי.
״מה?״ אמרה יסמין.
״כן, המינימום שאוכל לעשות זה להביא לו סיבה מוצדקת ללמה אני עזבתי״ אמרתי.
״אני אבוא איתך לוודא שהוא לא הביא איתו עוד אנשים אמרתי לך הוא תמיד עם הילדה הזאת רוני, לכי תדעי מה הם מתכננים אני לא סומכת עליהם״ אמרה יסמין וחייכתי.
״אני סומכת עליך״ אמרתי והלכנו לישון.

נ.מ אור:
התעוררתי מוקדם בבוקר היום אנחנו ביום חופש מהלימודים, וראיתי את רוני מתלבשת ובאה לצאת.
״לאן את הולכת?״ אמרתי.
״אתה לא צריך לדעת״ אמרה וזה היה חשוד.
״אם לא תגידי אני הולך להעיר את כל הבית שיש לך דייט״ אמרתי.
״וואן נהיית חטטן בשנה האחרונה״ אמרה רוני.
״לא אחטט אם זה דייט״ אמרתי.
״כן זה דייט מרוצה, אני מנסה לעשות לך טובה וככה אתה גומל לי שיש״ אמרה עצבנית ויצאה מהבית ונכנסה לרכב של אותו ריי ההוא.
״בנות, מי מבין אותם״ אמרתי לעצמי ושתיתי שלוק מהקפה.

נ.מ ריי:
רוני נכנסה לרכב עצבנית.
״בוקר טוב גם לך״ אמרתי והיא חיבקה אותי.
״סליחה, שה הבן דוד הטיפש שלי, עיצבן אותי על הבוקר, יאללה אנחנו מוכנים?״ אמרה וצחקתי.
״נזוז למסעדה״ אמרתי ונסענו לשם ויצאנו מהרכב והיא ישבה בשולחן לידנו, אני לא מאמין היא הקדימה אותנו.
״וואו היא הגיעה כבר?״ אמרתי.
״אתה לא יכול לכבד החלטות מה? הייתה לי הרגשה שתעשה את זה״ אמרה הבחורה שהייתה בשדה תעופה.
״זאת את״ אמרה רוני ואני כבר רואה את הריב שלהם.

נ.מ רוני:
״אני ידעתי, איפה היא?״ אמרתי לה בעצבים.
״אני באתי להיפגש עם ריי לא איתך״ אמרה יסמין.
״אני לא יכולה לשאול שאלות עושות החברה הנעדרת שלי יותר משנה?!״ אמרתי באמצע המסעדה.
״היא האחיינית שלי ואני עומדת מאחוריי ההחלטות שלה, אני באתי לפגוש את האחיין שלי״ אמרה.
״כן את הסתרת את אחותו של האחיין שלך זה נראה לך הגיוני?!״ אמרתי.
״אני באתי לדבר איתו״ אמרה.
״הוא חיפש אותה 16 שנה איך את מעזה בכלל להתנהג ככה חוצפנית״ אמרתי בכעס ואחת המלצרית העיפה אותנו החוצה.
״וואו זה לא להאמין״ אמרתי.
״בואי איתי״ אמרה יסמין וגררה אותי משם.
״תעזבי אותי אין לך מושג כמה אני מחפשת אותה, אני כבר נואשת ואני לא יכולה לספר ל אחד את המועקה שאני מרגישה כי כבר יש להם מספיק צרות בחיים שלהן״ אמרתי ופשוט בכיתי מהתסכול והיא חיבקה אותי.
״אני יודעת, אני מתנצלת, אבל אם את חברה שלה את אמורה להבין שיש דברים שלא פשוט להגיד, שאת צריכה לתת לה את הזמן שלה, יש דברים שלא קל להגיד״ אמרה יסמין.
״אז איפה היא?״ אמרתי.
״היא במקום טוב, היא תבוא לראות אותכן שהיא תוכל״ אמרה יסמין.
״היא בסדר?״ אמרתי.
״הבריאות שלה לא הייתה במצב הכי טוב אבל עכשיו היא בסדר כן, ברוך השם״ אמרה יסמין וניגבתי את הדמעות.
״אמרת שיש לך אחיינית שהייתה בהיריון והיא לא ניראת כמו נועה אבל היות וזה השם שלה, זאת הייתה נועה?״ אמרתי.
״לא, נועה נמצאת בחול בעסקים של אבא שלה, נועה לא בהיריון, זאת אחיינית אחרת מצד אבא שלי, קוראים לה נואל״ אמרה יסמין.
״אז למה קראת לה נועה?״ אמרתי.
״כי נואל נכנסה להיריון בלי חתונה ואם אבא שלה יידע מזה הוא יהרוג אותה אז נועה נתנה לה את השם שלה, הן החליפו זהויות״ אמרה יסמין וישבתי על הרצפה.
״אני רוצה לראות אותה כבר״ אמרתי.
״אל תדאגי את תוכלי בקרוב, בואי אני אקנה לך משהו לאכול עד שריי יבוא״ אמרה יסמין.
״איפה הוא באמת?״ אמרתי.
״שלחתי אותו לעשות משהו״ אמרה יסמין.

נ.מ ריי:
״נשארתי פה לבד?! מה לעזעזל״ אמרתי בעצבים ומישהו טפח לי על הכתף.
״כן אני מצטער?״ אמרתי וזזתי לה כי היא הייתה עם עגלה.
״עבר הרבה זמן לא?״ אמרה ולא הבנתי מה היא רוצה ממני והיא הורידה את המשקפי שמש שלה.
״את״ אמרתי מגמגם.
״לא תביא לי חיבוק, אח גדול?״ אמרה נועה וחיבקתי אותה ישר וירדו לי דמעות בעיניים וחיבקתי אותה.
״אני לא מאמין שאני רואה אותך, מחבק אותך יואו סוף סוף מצאתי אותך״ אמרתי והיא חיבקה אותי בחזרה.
״התגעגעתי אליך״ אמרה והשתחררתי מהחיבוק.
״את יודעת כמה חיפשתי אותך?! למה רק עכשיו את הופעת?!״ אמרתי.
״בגלל זה״ אמרה וראיתי בעגלה שתי תינוקות יפהפיות עם עיניים ירקות ושיער שטני על גבול הבלונד.
״אלה?״ אמרתי.
״בוא נלך לשבת איפה שהוא״ אמרה וגררה את העגלה ונכנסנו לגלידריית וישבנו בחוץ.
״יש מזג אוויר טוב״ אמרה ושמה את כוס גלידת הוניל שלה על השולחן והרימה את אחת התינוקות.
״את נשואה?״ אמרתי בהלם.
״לא, אני נכנסתי להיריון בטעות, והחלטתי ללדת את הילדות האלה, זאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי״ אמרה נועה.
״והאבא?״ אמרתי והיא חייכה.
״הוא כנראה לא יודע על קיומן של הילדות שלי, הן הדבר היחיד שנשאר לי ממנו והן כאלה יפות נכון?״ אמרה נועה והן בהחלט תינוקות יפות.
״למה נעלמת כל כך הרבה זמן״ אמרתי.
״אני לא זכרתי אותך ריי, אבל לפני שנה וחצי בערך עברתי תאונה שבה קיבלתי בחזרה את הזיכרונות האבודים שלי, אבל שרציתי להגיד לך, לא יכולתי״ אמרה.
״למה?״ אמרתי.
״אני לא יכולה להגיד לך, אבל אתה היית צריך לגלות אותי לבד, ובזמן הזה נכנסתי להיריון, ענת נפטרה, אריק נפטר, נשארתי לבד עם הרבה עבודה ורציתי לדעת אם אוכל לשרוד את הלידה והיה לי מאוד קשה להחלים אחרי הלידה והילדות וזה דבר קשה״ אמרה נועה והתאומה שבעגלה התחילה לבכות.
״אוי, איי אתה יכול להחזיק את אוריאן? נועם רעבה״ אמרה לי והושיטה לי את התינוקת והיא חייכה אליי וכמעט התחלתי לבכות וראיתי אותה נותנת בקבוק לילדה ומאכילה אותה.
״זה חלב אם ששאבתי, אני לא יכולה להניק ברחוב״ אמרה וצחקתי.
״את נעשית לאמא מין המיניין״ אמרתי.
״כן..״ אמרה נועה.
״זאת הסיבה שנעלמת?״ אמרתי.
״לא רציתי שאף אחד ימצא אותי, הבנתי שאתה מכיר את רוני, אני יודעת שזה אנוכי מה שאמרתי אבל אני לא רוצה לראות אף אחד מהם, אני רק רוצה לחיות בשקט עם הילדות שלי, אז אחי, בבקשה, תפסיקו לחפש אותי, זה כל מה שרציתי להגיד״ אמרה וקמה מהשולחן.
״נועה״ אמרתי והיא שמה את הילדה בעגלה.
״אני מקווה שתהיה שמח ובריא כל החיים אחי, כשתרצה שניפגש זה המספר שלי״ אמרה נועה והלכה, זה ברור שהיא שמה מחיצה ביננו..