הילדה שלי

פרק 26:

-נ.מ אור-
״נו איך היה?״ שאלה רוני.
״היא יושנת בחדר שלה האחות בודקת אותה עכשיו״ אמרתי והחברה הגיעו וראינו את ליאל ועומר מחזיקים ידיים.
״אוווו זה מה שאני חושבת שזה?״ אמרה רוני.
״כן הם זוג!״ צעקה שיראל והן התחילו לצרוח.
״די זה מביך אבל כן אנחנו ביחד״ אמרה ליאל שהסתכלה על עומר בחיוך.
״עכשיו רק כוכב ואליאב צריכים להיות ביחד וגם אתם שיראל ורועי״ אמרה רוני.
״וגם את צריכה למצוא מישהו רוני״ אמרה שיראל שלגמרי התעלמה ממה שהיא אמרה, מסכן רועי.
״טוב אנחנו צריכים ללכת לישון מחר לומדים לגלוש יאאלה זה תמיד היה נראה לי סופר מגניב״ אמרה רוני.
״אור!!״ שמענו צעקה מאחור וראינו את נועה.
״מה את עושה פה?״ אמרתי והיא התנשמה.
״היי את לא מרגישה טוב עדיין תחזרי לחדר שלך״ אמרה כוכב שבאה לגעת בנועה והיא העיפה ממנה את היד.
״אל תגעי בי אני לא מכירה אותך״ אמרה נועה וראיתי על המבט של כוכב שהיא נפגעה.
״את לא צריכה לדבר אליה ככה״ אמר אליאב.
״אליאב-״ אמרה רוני.
״לא אנחנו היינו מספיק סבלנים איתה שתקתי שהתייחסת חרא אל אחי, שהתייחסת חרא אל אמא שלי, אבל אני לא אסתום אם תתייחסי אליה ככה, היא אחת החברות הכי טובות שלך ולא אכפת לי שאת לא זוכרת כי אפילו בלי זיכרונות משותפים את אמורה להרגיש מעט רגישות למצב זה לא רק את סובלת מזה אלה כולם והם מנסים לעשות כמיטב יכולתם לעזור לך אבל את פשוט לא נותנת להם״ התפרץ עליה אליאב.
״אליאב תירגע אחי״ אמר רועי.
״לא אחי אני לא יכול לסתום היא פשוט פאקינג קרח, אבן, אני לא מבין איך בנאדם יכול להשתנות ככה, אם אני הייתי מאבד את הזכרונות שלי הייתי עושה הכל כדי להיזכר בהם שוב אבל היא פשוט לא רוצה, היא לא מוכנה מבחינתה זה בסדר לשכוח את כל מה שהיא חוותה איתן ואיתנו בזמן הזה, היא מפרקת את החבורה הזאת״ אמר אליאב.
״אחי אתה לא יכול להכריח אותה להיזכר או לכפות עליה את זה״ אמרתי.
״אז אם ככה שלא תחפש אותנו, שלא תתקרב אלינו, אם היא כל כך לא רוצה להיזכר והיא רוצה להשתחרר מאיתנו בואו ניתן לה את זה, אין טעם להילחם בשביל מישהו שלא מעוניין להילחם בשביל עצמו, אם היא לא רוצה לקחת את עצמה בידיים זה לגמרי בעיה שלה, אז אני אגיד לך את זה תשמרי מאיתנו מרחק״ אמר לה אליאב והיא פשוט שתקה.
״סיימת לדבר?״ אמרה נועה.
״אתה רואה, זה מקרה אבוד, כן סיימתי״ אמר לה אליאב.
״מצויין, רציתי לשאול אותך משהו אור אבל אני רואה שזה חסר תועלת, אני מצטערת״ אמרה נועה.
״את יכולה לשאול״ אמרתי.
״לא אני לא רוצה, לילה טוב״ אמרה נועה והלכתי אליה.
״מה רצית לדעת, היי אני מדבר אליך את יכולה להקשיב שנייה״ אמרתי וסובבתי אותה במהירות וראיתי דמעות בעיניים שלה.
״את..״ אמרתי.
״אני לא יודעת מה זה, אני לא מכירה אותכם, אני לא יודעת מה אתם רוצים ממני אבל הדמעות לא מפסיקות לרדת״ אמרתי שהיא מנגבת את הדמעות שלא מפסיקות לרדת לה.
״נועה״ אמרה רוני.
״אני רוצה ללכת אתה יכול לשחרר אותי״ אמרה נועה וחיזקתי את האחיזה ביד שלה.
״לא עד שתרגעי״ אמרתי.
״למה אתה לא יכול פשוט לשחרר אותי כבר״ היא צעקה אליי.
״אני לא יכול״ אמרתי.
״למה?״ אמרה.
״ככה אין לי סיבה״ אמרתי.
״למה אתה אוהב אותי? לא עשיתי שום דבר בשביל לגרום לך להתאהב בי, אם כבר קיללתי אותך ושנאתי אותך והתנהגתי אליך כמו חרא אז למה אתה עדיין אוהב מישהי כמוני״ אמרה נועה.
״פשוט בגלל מי שאת לא משנה איפה תהיי ומה תעשי אני עדיין יאהב אותך כי את עדיין את״ אמרתי לה והיא התחילה לבכות.
״אתה משוגע״ אמרה וחיבקתי אותה.
״כן אני יודע״ אמרתי.
״אני שונאת אותך״ אמרה.
״אני יודע״ אמרתי.
״תשחרר אותי אני רצינית״ אמרה.
״תפסיקי לבכות ואני אשחרר אותך״ אמרתי והיא דחפה אותי לאט.
״אני בסדר עכשיו״ אמרה וניגבה את העיניים שלה.
״נרגעת?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי.
״אני עדיין לא מבינה למה אתה אוהב אותי את האמת, אבל אני מניחה שאצטרך לגלות זאת בעצמי״ אמרה והתחילה להתקדם לחדר שלה.
״למה את מתכוונת היי״ אמרתי והיא פשוט הלכה.
״איי בן דוד, היא פשוט הלכה לה, אבל אני מרגישה שהתקרבתם קצת לא? ידעתי שיעזור לכם להיות במערה ההיא״ אמרה רוני.
״כן.. זה מוזר היא הייתה נראית אחרת״ אמרתי.
״טוב בואו נלך לישון כבר״ אמרה שיראל אחרי שכולם הרגישו קצת מוסכים מהסצינה שהייתה עכשיו.

נ.מ נועה
״נועה לאן הלכת עכשיו את יודעת איך הבהלת אותי מה אם היית מתעלפת?״ שאלה חן.
״הלכתי לנשום קצת אוויר״ אמרתי ונכנסתי להתקלח לשטוף את היום הזה וכשיצאתי מהמקלחת ראיתי את התרופות שלי על השידה ואת חן מכינה לי אוכל.
״אני לא רעבה״ אמרתי.
״את צריכה לאכול נועה אני מכינה לך עכשיו אורז ומוקפץ עם ירקות ואני לא רוצה לשמוע תלונות״ אמרה ויצאתי למרפסת וחשבתי על מה שהיה היום, אני מניחה שאח של אור צדק, אני באמת צריכה לשמור מהם מרחק אם אין לי כל רצון להיזכר בעבר שלי, אבל אחרי ששמעתי אותו אומר את זה קיבלתי תמונה בראש של כולנו יושבים בחוץ בסוג של קאמפינג והיינו נראים מאושרים והיה לנו כיף, זה מה שהרגשתי.. לפעמים אני תוהה איך זה הרגיש, כשראיתי אותי שם איתם הרגשתי שזו לא אני, שזאת מישהי אחרת שאני לא מכירה, וככל שאני חושבת על זה אני מרגישה יותר ויותר מרוחקת מהכל, אני מרגישה שאני מאבדת משהו חשוב שאני לא יודעת.
״קר בחוץ נועה״ אמרה חן ששמה עליי את השמיכה.
״תודה״ אמרתי.
״בואי תיכנסי האוכל מוכן אל תשכחי לקחת את התרופה שלך לפני השינה״ אמרה.
״אני יודעת״ אמרתי ואכלתי את האוכל יאמר לזכותה היא מכינה אוכל טעים פצצות ולקחתי את התרופות שלי ונרדמתי.

נ.מ חן
ראיתי שנועה נרדמה וקיבלתי שיחת טלפון מאמא שלה.
״כן ענת״ אמרתי.
״היא לוקחת את התרופות שלה?״ שאלה.
״ברור אני מוודאת את זה כל הזמן״ אמרתי.
״יופי תקשיבי לי חן היא לא יכולה להפסיק לקחת אותם את מבינה, היא לא יכולה להיזכר״ אמרה ענת.
״אני יודעת התרופה דוחה את הרגשות שלה ומעכבת את התהליך של המוח שלה להשתקם ולהחזיר את הזכרונות שלה, אבל אני לא חושבת שזה רעיון טוב שהיא תמשיך לקחת אותם״ אמרתי.
״זה בסדר את לא מבינה שאם היא תיזכר במה שקרה בטיסה ובתאונה לא רק אנחנו ניפגע מזה, גם את, אז תמשיכי לעשות מה שאני אומרת ושזו תהיה פעם אחרונה שאני שומעת את זה״ אמרה ענת וניתקה את השיחה, אני כל כך מצטערת נועה.