פרק 41:

172 11 4
                                    

נ.מ נועה
״אם לא הייתי כזאת בכיינית וילדותית הוא לא היה בא לכאן״ אמרתי.
״הוא רצה לראות אותך את הבת שלו, זה הגיוני, וזאת תאונה מצערת את לא יכלת לעשות כלום, זאת לא אשמתך״ אמר לי אור.
״הלוואי והייתי חזקה כמוך״ אמרתי.
״למה כמוני?״ אמר.
״כי אתה חכם שיודע לקחת דברים בפרופורציות, אתה עובד בחברה של אבא שלך בגיל הזה ומחפש מקצוע ואוניברסיטה ללמוד בה ולהתפתח, לעומתך אני נאבקת בשיניים להיכנס לפחות לאקדמיה כלשהי, ואני מרגישה שאני פשוט בת מאכזבת ושהוא מת מבלי לדעת מה יצא ממני״ אמרתי והוא התחיל לצחוק.
״זה נראה לך מצחיק?״ אמרתי.
״לא ברור שלא, תראי כל אחד עושה מה שהוא יכול אני כל החיים שלי רק למדתי והייתי שקוע בללמוד וחיפשתי דברים שיאתגרו אותי וילהיבו אותי ולא מצאתי דבר כזה בכל 19 שנות חיי את המקצוע שישאב אותי חזק לתוכו, בלי להשתחצן כל דבר שההורים שלי נתנו לי לנסות תמיד הייתי טוב בזה, אבל לא היה לי את הריגוש והכיף שאת חווה ביום יום שלך וזה אומר הרבה על האישיות שלך, שכל יום ניסית למצוא בדברים הקשים בחיים שלך דרך יצירתית להתגבר עליהם בגלל זה אני מאמין שאבא שלך גאה בך לא משנה מה תעשי ואפילו אם הוא לא איתך פיזית הוא תמיד יהיה איתך בלב וישמור עליך מלמעלה״ אמר לי אור וחיבקתי אותו שוב.
״תודה באמת הצלחת לעודד אותי קצת״ אמרתי ורק עכשיו שמתי לב שהוא עם מגבת מסביב למותניים שלו בלי חולצה.
״לא קר לך ככה?״ אמרתי וכנראה שגם הוא שם לב לאיך שהוא נראה היי אני הייתי עם חלוק כן?
״נלך לישון?״ אמר.
״אבל מה עם האוכל בוא נאכל קודם״ אמרתי והתחלתי לאכול את הלחם והשקשוקה שהביאו.
״אני רואה שכבר התחלת לאכול״ אמר והתיישב בקצה של המיטה לידי.
״תקשיב שזה טעים״ אמרתי.
״את צריכה לאכול״ אמר אור שהסתכל עליי.
״אני לא רזה בכלל על מה אתה מדבר״ אמרתי.
״בגלל זה״ אמר ונתתי לו מכה ביד.
״אני גם לא שמנה חתיכת-״ אמרתי והוא קטע אותי.
״צוחק שיש״ אמר וחייכתי אליו.
״אתה יודע נכון אמרת שאלה לא יודע איזה מקצוע או מה אתה רוצה ללמוד ואתה די מחפש את עצמך כרגע?״ אמרתי.
״כן״ אמר שלא הבין אותי.
״אם הייתי חכמה כמוך הייתי הולכת ללמוד רפואה״ אמרתי והוא הסתכל עליי.
״למה דווקא זה?״ שאל.
״כי רפואה זה מקצוע מאוד מאתגר ויש בו אלף ואחד תכני לימוד וזה עוסק בריגוש של לטפל באנשים ולהציל חיים וגם זה מעשיר את הידע, אם זיכרון ומוח כמו שלך אתה יכול להמציא שיטות מחקר חדשות, ליצור תרופות חדשות ולטפל באנשים, אני חושבת שזה ממש מתאים למישהו כמוך, כאילו אתה יכול באמת לעשות הכל אין משהו שיכול לעצור אותך, כל מה שאתה צריך זה טיפה סקרנות״ אמרתי והוא הסתכל עליי מוזר.
״ודרך אגב נכון אמרת שלא היה לך את הריגוש שאני חוויתי בתיכון?״ אמרתי תוך כדי אכילה.
״נכון?״ אמר.
״אם שנינו היינו לומדים באותה אוניברסיטה הייתי הופכת את החיים שלך למרגשים כמו שלי״ אמרתי.
״את בטוחה?״ אמר.
״במאה אחוז הרי כמה צרות אחמ כמה ריגושים היה לך בזכותי בתיכון אה? ולמרות ששנאת אותי ואותם רצח אז, עמוק בפנים היה לך כיף״ אמרתי והסתכלתי עליו.
״צרות זאת המילה הנכונה, אבל אני מודע שהוספת פלפל לחיים שלי״ אמר אור.
״בבקשה לך, רואה שאתה לא שונא אותי כל כך?״ אמרתי.
״את צודקת אני לא שונא אותך״ אמר ונימקתי מהעגבניית שרי שאכלתי.
״אה?״ אמרתי.
״אמרתי שאני לא שונא אותך״ אמר ובלעתי את העגבנייה.
״אבל תמיד אמרת שאתה לא סובל אותי ושאני ילדה טיפשה ומפונקת ואתה הכי שונא בחורות מהסוג שלי״ אמרתי.
״אני עדיין שונא בחורות מהסוג שלך, אבל לא אותך ספציפית״ אמר אור והרגשתי את הדפיקןת לב שלי מאיצות וחייכתי לעצמי.
״אהה, חבל שדווקא שאנחנו מתחילים להתקרב ולהבין אחד את השנייה אנחנו צריכים להיפרד ככה״ אמרתי.
״על מה את מדברת״ אמר ונכנסתי למיטה.
״אתה מתחתן עוד שבועיים ואתה תצטרך לעזוב אותנו ואת הבית, או שאתם תישארו אצל נורית אבל אני אעזוב״ אמרתי.
״למה שתעזבי?״ אמר ופיהקתי שנישענתי לאחור.
״כי אני עדיין אוהבת אותך, אולי לא כמו פעם אבל אני עדיין מאוהבת בך והיום הבנתי את זה שכנראה לעולם לא אוהב מישהו כמוך, וברגע שתתחתן אני לא רוצה להיות כמו אבן שתקועה הדרך שלכם, אז לפעמים עדיף להוציא את האבן מהמשחק״ אמרתי לו והוא שתק.
״אל תדאג אני לא מצפה לתשובה או שתרגיש רע בגלל שאני אוהבת אותך, אתה אוהב את אנה ואתה מעוניין להינשא לה, ואני שם ואתמוך בך במאה אחוז, אבל מפה ושכאשר לצידך כשתהיה לך אישה, אני לא חושבת שאוכל להתמודד עם זה״ אמרתי ובאתי לכבות את האור והוא עדיין הסתכל עליי בשוק.
״אתה בא לישון? זה לא שזה הפעם הראשונה שלנו שאנחנו חולקים מיטה״ אמרתי ונרדמתי, גיליתי שמאז שחזרתי לחיים אני ישנה יותר אני מקווה שזה יפסיק מתישהו.
נ.מ אור
הסתכלתי על נועה ישנה, אני מבולבל, אנה מוצאת חן בעיניי בטירוף ויש לנו כימיה טובה והנישואין שלנו יכול לעזור לעסקים של אבא שלי, אבל מה יהיה איתה? אני לא יודע מה לעשות, כי גם אם אני לא רוצה להודות בזה גם נועה מוצאת חן בעיניי ונשכבתי בצד השני של המיטה.
״אני לא יודע מה לעשות ובמי לבחור, לא משנה במי אבחר אני אפגע באחת ממכן זה בטוח״ אמרתי לעצמי והעברתי קווצת שיער שהייתה על הפנים שלה, זה קשה.
נ.מ כוכב
אנחנו היינו בשוק ממה שנורית סיפרה לנו, שאבא של נועה נפטר אתמול, יואו אני לא מאמינה הוא היה צעיר כל כך והתאונה האיומה שלו.
״בנות אנחנו צריכות ללכת לתמוך בה״ אמרה רוני.
״נורית הלכה לטפל בכל הקטע של ההלוויה ביחד עם ירון, נועה נשארה לישון שם הם בטח יביאו אותה״ אמרה ליאל.
״כן יואו איזה טרגדיה באמת״ אמרתי והיה תקתוק בדלת שלנו וראינו את הבנים.
״בנות תתלבשו, אנחנו צריכים ללכת להלוויה לארגן שם הכל״ אמר אליאב ולא הסתכלתי עליו, אני שונאת אותו.
״אנחנו נתלבש ונבוא אתה יכול לצאת שנוכל להחליף בגדים?״ אמרתי.
״כן נחכה לכם למטה״ אמר רועי.
״אחות מה זה היה? מה הוא עשה לך?״ אמרה שיראל.
״מה הוא לא עשה לי את צריכה לשאול תעזבו לא בא לי לדבר על הבחור הזה״ אמרתי.
״אבל את עדיין אוהבת אותו לא?״ אמרה רוני.
״אני לא זה נראה לכן הזמן לדבר על זה, בואו נתלבש כבר״ אמרתי.
נ.מ נורית
״היי אתמול דיברתי איתכם שתפנו חדר לבן שלי ולחברה שלו, איזה מספר חדר הם?״ אמרתי ועלינו לחדר שלהם.
״איזה מזל שקפצנו להביא להם בגדים באמת״ אמרתי.
״כן מאמי איזה מזל״ אמר ירון.
״מאמי אני לא יודעת איך לעודד אותה מסכנה זה אבא שלה, זה אחד מהחברים הכי טובים שלנו״ אמרתי.
״אנחנו נצטרך להיות סבלניים איתה זה תקופה קשה עומדת להיות ואנחנו צריכים להיות שם בשבילה״ אמר ירון ודפקנו בדלת ואור פתח לנו את הדלת.

הילדה שליWhere stories live. Discover now