פרק 47:

160 12 2
                                    

נ.מ אור:
״לא״ אמרה שהתקרבתי אליה.
״נועה״ אמרתי והיא עצרה אותי.
״אור אני הייתי רצינית בכל מה שאמרתי, ובאמת מכל הלב אני מאחלת לך מזל טוב על זה שמצאת מישהי שאתה באמת אוהב ואמנם אני לא אהיה בחתונה אבל אני באמת שמחה בשבילך מהלב, אז אל תעשה את זה, תכבד אותי ואת אשתך לעתיד״ אמרה נועה ושמענו את הדלת נפתחת ואנה והמשפחה שלה הגיעו.
״יש לך אורחים ואני צריכה ללכת, להתראות אור״ אמרה לי ונתנה לי נשיקה בלחי.
״אני מצטער״ אמרתי לה שהיא ירדה במדרגות.
״אני יודעת״ אמרה והבנות חיכו לה בקומה למטה והן יצאו מהבית וירדתי לקומה הראשונה והסתכלתי על החלון וראיתי אותן נכנסות למונית לשדה תעופה והן הלכו והרגשתי זוג ידיים סביבי.
״אתה מתרגש? אנחנו מתחתנים מחר״ אמרה אנה בחיוך.
״כן בטח״ אמרתי לה והיא הסתכלה עליי מופתעת.
״אור למה אתה בוכה? חיים שלי לא ידעתי שאתה כל כך מרוגש״ אמרה וחיבקה אותי.
״גם אני לא ידעתי״ אמרתי.
״אתה תתגעגע לרווקות שלך מה?״ אמרה.
״כן אני אהבתי אותה״ אמרתי.
״אל תדאג מאמי יהיה לנו טוב״ אמרה אנה.
״אני יודע״ אמרתי.

נ.מ נורית:
״אמא את צריכה להתארגן, אנחנו באולם כבר״ אמר אליאב.
״אני לא הולכת״ אמרתי.
״אמא זה לא הזמן להתנהג כמו ילדה, זה החתונה של הבן שלך״ אמר עומר.
״אני לא הולכת תכבדו את זה״ אמרתי.
״אמא אני יודע שלא הסכמת אבל אנחנו כבר פה אז בואי נסיים את זה״ אמר אור.
״אז למה אתה מתנהג ככה?״ אמרתי.
״על מה את מדברת אמא״ אמר אור.
״אל תנסה לעבוד עליי זה לא יעזור לך, אתה לא נראה מאושר בכלל שאתה מתחתן איך אתה מצפה ממני לתמוך בזה״ אמרתי.
״אני פשוט עייף אמא״ אמר אור.
״אתה מנסה לשקר לי? לי? אני זאת שהבאתי אותך לעולם״ אמרתי.
״אמא״ אמר אור.
״אתה לא אוהב אותה בכלל אתה מתחתן איתה בגלל שזה קשור לכסף אתה פשוט מוכר את עצמך, המצב של החברה שלנו בסדר, אבא שלך ברוך השם על תרופות אז למה לך לעשות את זה כשאף אחד לא ביקש את זה״ אמרתי בכעס.
״אמא אני אוהב אותה היא מוצאת חן בעיניי ובגלל זה אנחנו מתחתנים״ אמר אור שהתחיל להתלבש.
״אז סתם בכית אתמול בערב שנועה עזבה נכון? כי אתה יודע כבר שהיא ויתרה עליך ועל כל האהבה הגדולה שהיא הרגישה כלפיך״ אמרתי.
״זה לא קשור אליה אמא, את מוכנה להפסיק להכניס אותה בכל פעם שאנחנו מדברים?״ אור אמר שהרים עליי את הקול.
״לא אני לא אפסיק כי היא כמו הבת שלי, ואני מאוד אוהבת את הילדה הזאת ואתה ניסית להעניש אותי דרכה, או שתכחיש את זה?״ אמרתי והרגשתי את הדמעות עולות לי.
״דודה תירגעי, יש לנו עוד זמן עד לחתונה אנחנו בקומה של ההתארגנות ואת צריכה לשתות מים את נסערת מדי״ אמר רועי שהביא לי כוס מים.
״זה לא נכון אמא״ אמר אור והחזקתי לו את היד.
״זה נכון, כי אתה אוהב אותה״ אמרתי לו.
״אתה אוהב אותה אבל בגלל שכל הזמן אני דחפתי ולחצתי עליכם אתה פגעת בה ועשית הכל כדי שהיא תתרחק ממך ולעשות משהו שאנחנו לא אומרים לך, והצלחת, אבל אתה יודע מה? כל החיים שלי הייתי אנוכית אליכם אבל תחושות הבטן שלי אף פעם לא טועות לגבי מי הבחורה האידאלית שלך״ אמרתי והוא הזיז את היד.
״אמא מספיק״ אמר אור.
״לא אני לא אפסיק כי אור לפני שנועה הגיעה אלינו הביתה אתה אפילו לא היית רב, לא הייתה מרים את הקול, לא הייתה מתעצבן נכנס לצרות צוחק עם אחים שלך לא היית עושה כלום, היית כמו קרח וזה נכון לגבי כולכם, זאת הסיבה שאתה צריך מישהי שהיא ההפך ממך, אתה נולדת עם שכל מראה התנהגות הכל מדהים כל אמא הייתה רוצה בן כמוך, כל בחורה הייתה רוצה מישהו כמוך וכל גבר היה רוצה להיות כמוך, אני באמת מאמינה שאין דבר שאתה לא יכול לעשות ובעזרת השם אתה תוכל להגשים אותם, ואם אני משווה אותך לנועה בוא נגיד שהיא לא יכולה לעשות 90% מהדברים שאתה עושה, אבל את ה10% האחוזים שיש לה, זה משהו שאתה לעולם לא תוכל להשיג ובחלק הזה שבה בן שלי, אתה התאהבת בה, אם תרצה ואם לא, אני יודעת, ולכן אני לא מתכוונת להשתתף בחתונה שלך״ אמרתי והתקדמתי לדלת.
״את בוחרת בה על פני הבן שלך?״ אמר אור והסתובבתי אליו.
״אם את רוצה לשמוע את באמת אמא, אני אספר לך, כן אני התאהבתי בה כן, וזה נכון, כל מה שאמרת זה נכון, אבל אחרי הכל זאת בחירה שלי ואלה החיים שלי אמא, אני רוצה להחליט ויש לי את הכוח בידיים לעשות את זה, ואם אני רוצה להתחתן עם אנה אני יעשה את זה, כמו שאמרת אמא, אני פחדן ולנועה נמאס היא כבר לא מאוהבת בי, ראיתי את זה על העיניים שלה אז אני רוצה להתאהב באנה ואם את לא רוצה להיות בחתונה אמא אז אל תהיי, אבל לפחות תהיי בחופה ותלכי אני לא אכריח אותך״ אמר אור שבא לצאת והגיעו המאפרות.
״אנחנו יכולות להתחיל?״ אמרה המאפרת.
״כן״ אמרתי.

נ.מ נועה:
״וואו סוף סוף הגענו למלון אמאלה״ אמרתי.
״כן בא לי לאכול אוכל נורמלי״ אמרה שיראל טיסה של 15 שעות זה בהחלט קשוח.
״כבר דאגתי לזה״ אמרה רוני שבאה עם מגש של אוכל וזה היה נראה טוב.
״תקשיבו בריכה מחוץ לחדר איזה פינוק אמאל'ה אנחנו צריכות להודות לירון שסידר לנו את הסוויטה הזאת באמת״ אמרה כוכב.
״כן בא לי להתקשר אליו״ אמרה שיראל.
״הם עכשיו אמורים להיות בחתונה״ אמרתי והם שתקו.
״מה?״ אמרתי שהוצאתי בגד ים מהמזוודה.
״כן סביר להניח״ אמרה ליאל שהסתכלה בנייד.
״בנות אני בסדר באמת די באנו לחופשה בואו נהנה ממנה בואו נאכל בחוף אני רוצה להיות בבריכה״ אמרתי והן הלכו להחליף בגדים ועשיתי קפיצת ראש לבריכה.
״אומייגאד נועה כמעט הרטבת את האוכל יסתומה״ אמרה ליאל.
״סליחה״ אמרתי.
״באתי להביא לך את בפלאפון מתקשרים אליך נונסטופ תעני״ אמרה ליאל והביאה לי את הנייד.
״אז תזרקי מגבת אני אייבש את הידיים, אני נשארת במים הם קרים ומרעננים״ אמרתי והיא צחקה.
״קחי יאאלה אני אלך להחליף״ אמרה ליאל ונכנסה לחדר והסתכלתי בפלאפון וזה מספר לא מזוהה, חשבתי שזה טעות במספר אבל התקשרו כל כך הרבה פעמים, אני אבדוק את זה על כך אופן וזה שוב התקשר.
״היי מי זה?״ אמרתי.
״אני שונאת אותך״ אמרה.
״מה?״ אמרתי.
״אני שונאת אותך״ זאת הייתה מישהי בוכה.
״היי מי זאת את בסדר? נראה לי יש לך טעות במספר״ אמרתי קצת לחוצה.
״זה לא טעות במספר זאת אני אנה״ אמרה אנה בוכה.
״מה? למה את מתקשרת אליי?״ אמרתי.
״למה זאת את? למה את?״ אמרה.
״אני לא מבינה אותך אנה״ אמרתי.
״בגללך עשיתי את זה״ אמרה.
״את מה עשית? אנה? מה עשית?״ אמרתי די לחוצה.

הילדה שליWhere stories live. Discover now