הילדה שלי

פרק 42:

נ.מ אור
״אמא, אבא הגעתם מוקדם״ אמרתי והם נכנסו.
״כן רצינו להגיע כמה שיותר מוקדם, איך היא?״ אמרה אמא.
״היא במקלחת עכשיו, אני חושב שהיא תהיה בסדר״ אמר אור.
״נונה יפה שלי אני יכולה להיכנס?״ אמרה אמא.
״כן״ היא אמרה ופתחה לה את הדלת, אני מאמין שאמא תעזור לה להתארגן וישבתי עם אבא אחרי שסיימתי להתלבש ושתינו קפה.
״אור אתה צריך להיות סבלני איתה״ אמר אבא.
״אני יודע אבא, האמת אני מרגיש שמשהו שונה אצלה אתה יודע, פעם היא הייתה ילדותית ומעצבנת והגישה הקלילה שלה הכעיסה אותי אבל עכשיו היא עדיין מתנהגת ככה אבל משהו שונה בה כאילו שהיא התבגרה או לא יודע מה״ אמרתי.
״אתה מעוניין בה נכון?״ אמר אבא והסתכלתי עליו ולא יכולתי להגיד כלום.
״אל תדאג אני לא אספר כלום לאמא, לא היה לנו זמן לדבר ואתה עוזר לי בעבודה ואני רוצה שתסמוך עליי״ אמר אבא ונאנחתי.
״לא יודע אבא קורה לי משהו מאוד מוזר איתה״ אמרתי והוא הקשיב לי בשקט.
״איך אני אסביר לך, אני יודע שאני לא הייתי מעוניין בה כשהכרתי אותה ואז שהיא התחילה לגור אצלנו היא עיצבנה אותי והרגשתי נקיפות מצפון ורחמים כלפיה כי היא ניסתה בכל הכוח למצוא דברים אחרים להתעסק בהם חוץ ממה שעשיתי לה ואז היא התחילה לצאת עם ליאו הזה והוא סתם חתיכת מעצבן והיא אפילו לא אוהבת אותו וזה עיצבן אותי אז לא דיברנו והייתי יכול להיות עם אנה בשקט אבל אתמול דיברתי איתה כמו שבחיים לא דיברנו מקודם היא שראיתי אותה בוכה אתמול כאב לי עליה מאוד וחשבתי שזה אולי סימפתיה או משהו אבל זה לחץ לי בחזה״ אמרתי.
״ואנה?״ אמר אבא.
״אני אוהב אותה״ אמרתי במהירות.
״אתה בטוח? לי זה נראה כאילו אתה איתה כדי לשכוח את מה שאתה מרגיש לנועה בן, ואתה לא יכול לעשות לה את זה״ אמר אבא.
״אני לא היא באמת מוצאת חן בעיניי ויש לנו קטע, אבל לא יודע נועה נמצאת שם אתה מבין וגם אמא כל הזמן מתערבת לנו וזה לא נוח״ אמרתי.
״אתה צריך לבחור בן שלי ולפי דעתי אתה צריך להיות עם מי שגורמת ללב שלך לדפוק אל תעבוד לפי הראש אתה תתחרט על זה ואני צמיד שפה בשביל לשמוע אותך״ אמר אבא וחיבקתי אותו.
״תודה אבא״ אמרתי.
״אנחנו מוכנות״ אמרה אמא ונועה הייתה מאחוריה.
״אני מצטער מאוד יפה שלי״ אמר אבא ונתן לה נשיקה בראש וחיבוק.
״תודה נזוז?״ אמרה נועה ויצאה מהחדר והלכתי אחריה.
״אני פה בסדר״ אמרתי לה והיא חיבקה אותי.
״אני יודעת תודה״ אמרה בחיוך ועוד פעם היא נראית שונה, טוב אבא שלה נפטר זה טבעי.
נ.מ נועה
אני לא אפרט על ההלוויה היא הייתה עצובה מאוד והגיעו מלא אנשים חוץ מענת שזה היה מוזר, היא הייתה אמורה להגיע עם אבא והתיישבתי מול הקבר של אבא לא יודעת איך להסביר את זה, הרגשתי שאני צריכה להיות שם.
״נונה..״ אמרה ליאל והסתובבתי לראות את החבורה שלי מאחורי.
״אני בסדר באמת, פשוט קשה לי לקום ולעזוב אותו״ אמרתי וניגבתי את הדמעות שירדו לי.
״אנחנו פה בשבילך אל תשמרי את זה בפנים״ אמרה כוכב ושיראל ורוני התיישבו לידי.
״אני לא באמת, בכיתי הכל אתמול היום הבטחתי שלא אבכה אבל ברחו לי כמה דמעות״ אמרתי.
״איפה ענת אני לא מבינה איפה היא במקום להיות עם הבת שלה בזמן הזה ושבעלה נפטר זה לא הגיוני״ אמרה נורית והסתכלתי עליה.
״את סיפרת לענת?״ אמרתי.
״הבית חולים התקשר אליה כמובן והיא התקשרה אליי אתמול שאספר לה את הסיפור במלא וסיפרתי לה״ אמרה נורית.
״למה?״ אמרתי.
״יפה שלי זאת אמא שלך וזה בעלה היא אמורה לדעת״ אמרה נורית ומישהי חיבקה אותי מאחור והסתובבתי לראות את ענת.
״היית רואה אותי מאחוריך יפה שלי אני לא מאמינה על הטרגדיה שנפלה עלינו״ אמרה ענת.
״תנחומיי״ אמרה נורית שחיבקה אותה.
״תודה נורית שדאגת לבת שלי כל הזמן הזה אבל אני חושבת שאקח אותה איתי לארה״ב הכאב על אובדן אביה יכאב לה ואנחנו צריכות להיות ביחד עכשיו״ אמרה ענת.
״לא״ אמרתי.
״יפה שלי את היית צריכה לבוא אלינו במילא״ אמרה ולא שמתי לב להתנהגות שלה אבל עכשיו אני שמה לב שבכלל לא אכפת לה מאבא, ברור הרי היא אובססיבית לאבא הביולוגי שלי היא ניצלה את אבא ואפילו לא אכפת לה מההלוויה שלו.
״ממש לא אני לא נוסעת איתך״ אמרתי.
״נועה את הבת שלי מה זאת אומרת את תבואי לגור איתי וזה סופי״ אמרה ענת.
״ענת תירגעי שנייה בואי נדבר ברוגע אחרי השבעה״ אמרה נורית.
״לא אין לנו על מה לדבר אני לא נוסעת איתך, לא אכפת לך בכלל מהמוות של אבא? היום קברו אותו ולא היית כאן ועכשיו את רוצה להפריד אותי מהם? כאילו את אם השנה״ אמרתי והיא סתרה לי.
״ענת״ צעק עליה ירון.
״זה סיכם את הכל לא? זה מה שהיה חסר לך, אני לא נוסעת איתך לשום מקום אני לא אוכל להיות איתך בחיים מאושרת, אני אוהבת לגור עם נורית והחברות שלי, המשפחה שלי, הם משפחה הרבה יותר חמה ואוהבת ממך, אני לא יכולה להיות מאושרת איתך תביני את זה״ אמרתי.
״נועה תניחי את הרגשות האלה בצד את הבת שלי ואת צריכה להיות איתי ולעזור לי בבית עכשיו שאביך לא כאן״ אמרה כאילו היא לא שומעת מה אני אומרת.
״את חירשת? אמרתי לך שאני לא באה איתך״ אמרתי.
״את מוכנה לעזוב אותה בשקט קצת התחשבות ענת את באה איתי״ אמרה נורית וגררה אותה משם ואני פשוט התעצבנתי.
״אני לא מאמינה על הבחורה הזאת באמת קצת כבוד לאבא שלי מה הקטע שלה יואו״ אמרתי ושיראל חיבקה אותי.
״די יפה שלי הכל בסדר״ אמרה שיראל.
״אני לא יכולה ללכת איתה אני לא יכולה״ אמרתי.
״את לא תלכי איתה היי את בת 18 טכנית את לא קטינה אין לה זכות לקחת אותך איתה בניגוד לרצונך״ אמר רועי שנתן לי נשיקה בראש.
״כן אבל לפי דעתי את צריכה ללכת איתה אמא שלך עצובה על אובדן בעלה היא בטח רוצה אותך קרובה אליה נכון מאמי?״ אמרה אנה שנמרחה על אור בואנה מאיפה היא הגיעה בכלל?
״אני לא מסכים איתך, היא צריכה להישאר במקום שטוב לה, וזה פה איתנו״ אמר אור והאמת שהוא גם מתנהג מוזר בדרך כלל הוא היה מצדיק את אנה, שאני חושבת על זה בחיים הקודמים שלי הוא רדף אחרי פיגוזים מה קרה איתו ועם אנה בכלל?
״תעזבי אותה כבר בשקט משוגעת״ אמרה כוכב ואני הלכתי משם נמאס לי ממנה כבר, אבל פתאום נפל לי האסימון אני אמורה להיות באמריקה עכשיו, אולי הגורל מנסה לגרום לי לחזור לשם ושהכל יקרה שוב מחדש מה אעשה?