My Devil or My Angel?

לוקאס-

היי נעים מאוד.. במקור השם שלי הוא
לוקאס אבל השם הזה עולה לי על העצבים אז במידה ותפנו אליי ככה, אני רוב הסיכויים לא אתייחס אלא אם כן תקראו לי לוק.
אין יותר מדיי מה לדעת עליי.
אני מלאך טהור, זה מאוד בולט לעין כלפי חוץ
אני הולך למחנה קלינסטון מאז שאני זוכר את עצמי.
יש לי הורים שלא באמת שמים עליי אז אני במחנה כבר כל שנה באופן קבוע ומתמשך.
זה המקום שאליו אני רק מחכה להגיע. זה מקום הבריחה שלי מהמציאות המתוסבכת והמשעממת שלעצרי אני חי בה
(אולי, רק אולי אם אני ארגיש מספיק בנוח איתכם אני אספר לכם בהזדמנות)
התעסוקה שלי ביום יום זה בעיקר עבודות זמניות עד שאוכל לעסוק בעבודה אמיתית ולייצב את עצמי כלכלית כמו שצריך.
לרוב אני עובד בעיר הגדולה 'אבלון' בחנות סופרמרקט קטנה כזו,
זאת עבודה נוחה כי השכר די טוב ובקושי נכנסים יצורים לקנות, חוץ מלקוחות קבועים ככה שזה לא מצריך יותר מדיי מאמץ.
מה צריך יותר מזה

היום שחיכיתי לו כמעט כל השנה הגיע סוף כל סוף ופני מועדות היישר למחנה.
מרוב שההנהלה כבר מכירה אותי היטב, גם לא באמת אכפת לה שאני מגיע יותר מוקדם מהאחרים, זה עוד עזרה במה שצריך לעשות.
הגעתי לבקתה המוכרת והאהובה שלי, ליד הנחל והאגם מרוחק משאר הבקתות.
בדיוק מה שאני צריך
שקט.
"סוף סוף"
אך להפתעתי הבחנתי במשהו מוזר כשראיתי עוד מיטה ניצבת בחדר, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות יותר מדיי ואמרתי לעצמי שאבדוק זאת מאוחר יותר

בקיצור, הכל היה טוב ויפה עד שלאחר כמה זמן, נפתחה הדלת ויצור זר לחלוטין אך משום מה מוכר נכנס לחדר.
הוא היה נראה חסון ומפותח באופן שהעביר לי צמרמורות בגוף. זאת הייתה תחושה מוזרה
היה אפשר להבחין שיש בו גנים של שטן לפי האנרגיה ששידר מגופו..
הבגדים שלבש החמיאו לו כל כך עד שלא יכולתי להישאר אדיש והסתכלתי עליו מכף רגלו ועד לראשו הבלונדי עם הפס האדום בשיער.
הרגשתי שגם הוא נועץ בי מבטים, כאילו הוא יכול לקרוא אותי כמו ספר פתוח.
הרגשתי כל כך חשוף עם העיניים הכהות האלו עד שזה ערער לי מעט את הביטחון אז גיחגחתי בגרוני

"אני בטוח שנפלה פה טעות..."

בתגובה לכל השיחה המיותרת הזאת פשוט נאנחתי וגלגלתי עיניים.

"זה הדברים שלך פה? אתה בטוח" שאלתי בחוסר אמון.
מתפלל בכל ליבי שנפלה פה טעות ושאני באמת לא אצטרך להיות בחברתו בחודשיים הקרובים.

"כן.. זה שלי למה אתה נשמע כל כך מופתע"

"ובכן תשמע, זה לא אופייני לגבר מי יודע מה, מכמות המזוודות והדברים שהבאת איתך הייתי עוד יכול לחשוב שבת הגיעה לפה בטעות"

~~~~~~~~~~
~~~~~
~~~

חוצפה! מי הוא חושב שהוא בכלל!?!!?!
אילו היה לו אפילו שמץ קטן של מושג, שמי שעומד מולו, זה נסיך מלאריה שככל הנראה הולך להיות בחברתו בזמן הקרוב
הוא לא היה מעיז להגיד את זה ואולי גם שמח שנפלה בחלקו הזכות בכלל.
רגע... המשפט הזה..
למה מרגיש לי שאמרתי משהו דומה בעבר?!
הרי אני לא יוצא הרבה...
הו לא,
האם זה ייתכן?
האם זה באמת אפשרי?