ווליאמס-

180 22 3
                                    

לאחר שהטבענו את הגופה של מקס באגם כמו שמראלין הציע נשארנו לשבת על שפת האגם עוד קצת.
היה מדהים בעיניי לשמוע על איזה יצור מקס היה מהתיאורים והסיפורים של מראלין.
היה מרתק להקשיב למרות שלא באמת הכרתי אותו לזמן ארוך.
כולנו היינו שם כשמראלין נפרד ממנו וסיפר על כמה חבר טוב הוא היה.
הוא סיפר לנו שהוא היה בשבילו כמו האח שאף פעם לא היה לו.
מראלין בן יחיד להורים "טהורים" אדוקים ולכן מראלין תמיד העריץ את מקס כי למרות שהוא היה "משולב" זה לא מנע מהם להיות בקשר.
מקס לא היה גדול בהרבה ממראלין אבל הוא תמיד הסתכל עליו במין הערצה כזאת.

אחרי כמה זמן שהיינו שם אמרנו שנתקפל ונשאיר את מראלין קצת לבד
"תודה חבר'ה שהקשבתם זה מאוד עזר לי." הוא אמר
"בכיף, בשביל זה אנחנו פה" אמרנו בפה אחד. 
לוק היה הראשון שהלך לבקתה שלנו, גלגלתי עיניים והחלטתי ללכת לאחד הזולות ולהתסכל על הכוכבים, רציתי לנצל את זה שלא היו הרבה עננים היום.
אז נשכבתי על אחד הערסלים עצמתי עיניים ונהנתי מהשקט ומכל רגע עד שצלצול טלפון העיר אותי מהשלווה שהייתי בה וכשראיתי שעל הצג מופיע המספר של הממלכה ישר התיישרתי וניסיתי לשמור על טון יציב
"הלו?"

-" או, בני כמה טוב לשמוע אותך"

"אבא?!" השבתי כמעט בלחישה "מדוע אתה מתקשר אליי ועוד בשעה כזאת, הכל בסדר?!" שאלתי בדאגה.
באמת שבזמן האחרון אני נהיה יותר ויותר פרנואידי

"-כן אצלנו הכל בסדר, למרות שאני לא בטוח אם אתה בסדר..." השיב

"מה כוונתך?!" שאלתי מיד

-"הגיעו אליי כל מיני שמועות שמסתובבות ברחבי העיר בין פשוטי העם שהנסיך ווליאמס נעדר מגבולות הממלכה וזה נקודת תורפה כלשהי למשהו"

לעזאזל
קיללתי בתוך תוכי.
באותו הרגע ידעתי שאם זה הגיע לידיי האוזניים של אבא שלי המצב באמת חמור ומדובר פה במשהו רציני.
בהתחלה בניתי על זה שיהיה לי עוד קצת זמן לחשוב מה לעשות
בגלל הנתק שיש בין העם לממלכה
אבל כנראה שטעיתי,
וגם הייתי חייב לשחק אותה מופתע בשביל שלא ידע שאני כבר יודע כי קריס אמרה לי.
אני לא רוצה להפיל אותה בפח
"מה?? כיצד זה ייתכן? הרי חוץ מאיתנו אף אחד לא יודע שום דבר"

-"אני עוד לא יודע איך זה קרה או איך זה הגיע למצב הזה. אבל תהיה בטוח שנבדוק זאת בחומרה רבה.
אם הסתובב בנינו מרגל במשך כל הזמן הזה ונגלה את זה, זה הולך לעלות לו בחייו"

"בסדר. ולגבי השמועות תסמוך עליי אבא
אני אסדר את זה.
אני לוקח את מלוא האחריות
אני זה שהתחלתי את זה ולכן אם משהו משתבש אני זה שיתקן את זה" אמרתי בקול הסמכותי שלי

שמעתי את אבא שלי נושם עמוק בהקלה והנחתי לעצמי שמזה זמן רב הוא לא עשה את זה
"- אני סומך עלייך בני, תשמור על עצמך ותזכור שחיי העתיד של מלאריה תלויים בך אז אל תעשה שטויות"

My Devil or My Angel?Where stories live. Discover now