My Devil or My Angel?

לוקאס-

מכירים את הימים האלו שאין לכם חשק לכלום?
שכל מה שאתם רוצים לעשות זה להישאר במיטה ולא לצאת ממנה?!
זאת הייתה המחשבה הראשונה שלי להיום.
לא יודע איך להסביר את זה אבל הייתה לי הרגשה שמשהו הולך לקרות ולא משנה מה זה יהיה או מה יקרה זה יהיה רע.
וחוץ מזה  למה לי לקום בכלל
כל כך נעים וחמים פה..

רגע מה איפה אני בכלל??

פתחתי את עניי בבהלה והמיטה שחלקתי עם וויל הייתה ריקה, רק אז הבנתי שכנראה נרדמתי אצלו והוא כבר התעורר ממזמן.
אז קמתי, התארגנתי ובעיקר ניסיתי להתעלם מההרגשה הזאת
אבל אתם יודעים איך אומרים..
האינטואיציה אף פעם לא טועה

זה התחיל מזה שבמשך כל רגע ושניה שהלכתי ברחבי המחנה נעצו בי מבטים חודרניים ופרטיים מדי!! בוא נגיד שאם לצערי אני רגיל לזה הפעם זה כבר איבד פורפוציות לחלוטין!!
כמות הפעמים שרציתי לבהות בהם בחזרה בשביל שירגישו לא בנוח או להעיף להם אגרוף כל כך גדולה שכבר איבדתי את הספירה.
הייתי בבקתה של קיילו ומארלין כמו תמיד,
עד  שהם התחילו להתווכח על כל מיני תאוריות וקונספירציות על הנושאים שלא מעניינים אף אחד
וכשאיבדתי אותם סופית החלטתי לראות אם יש משהו מעניין במועדון.
למען האמת היה שם שקט ורגוע יחסית
לקחתי ספר שהיה לי נראה נחמד לעין התיישבתי על אחד הפופים וריפרפתי בו
לאחר כמה זמן ראיתי את אלקסיס נכנסת עם עוד כמה יצורות
ישר חייכתי ונופפתי לה לשלום
היא זרקה לעברי חיוך חברי וקרצה לי
אך מסיבה כלשהי מיד לאחר מכן חברות שלה דפקו לה מרפק והמשיכו להיכנס ולהמשיך לדבר בניהן.
תוך כדי שהן התיישבו היא העיפה אליי מבט בזמן שאני שולח לה בתגובה מבט מבולבל לא פחות
היא רק ביטאה ללא מילים "סליחה"  והמשיכה בשלה.
מה היה פה עכשיו?
ניסיתי לערער ולחשוב מה קרה שזה היחס מכמעט כל היצורים שראיתי היום
ופתאום הספר לא כזה עניין אותי ולאחר כמה דקות כבר הייתי בדרך לצאת משם בזמן שעוד כמה זוגות עניים מכוונים ישירות לגבי

האם היום הזה יכול להידרדר עוד יותר? תהיתי לעצמי
וכך מיואש ומותש עשיתי את דרכי חזרה לבקתה. באתי להיכנס אך שמעתי רעשים של שיחה מהחדר
זה היה לא כזה מובן והיה יחסית קטוע אך נדמה לי ששמעתי את וויל מדבר בטלפון;

-"לא.. אני נמצא לבד מה קרה?"

-"בואי תתחילי בלהירגע ולא להלחיץ סתם. מה שזה לא יהיה נפתור את זה"

-"קריס. תתמקדי רגע, אלו חדשות נפלאות אבל מה החדשות הרעות?! מה את צריכה לספר לי"

קריס?? מי זאת קריס? ועל איזה חדשות רעות הוא מדבר בדיוק.
אוקי בסדר תקראו לי חטטן ובצדק...
זה לא שאני מצדיק את מעשיי אבל פשוט הרגיש לי שאני חייב להמשיך לשמוע
הפיתוי היה גדול והשמיעה המוגברת שלי לא הועילה בהרבה כך שגם אם רציתי לא להקשיב זה היה בלתי נמנע

"-מה??? את בטוחה?! בטוח ששמעת נכון? איך הם יכלו לדעת הרי אף אחד לא מכיר אותי מספיק טוב בשביל לחשוד במשהו."

"-אלא בהחלט חדשות רעות. אבל תודה שעדכנת אותי, עכשיו יהיה עליי להיזהר יותר בכל דבר שאני עושה..."

על מה וויל מדבר? למה הוא היה נשמע כל כך מופתע ומזועזע
ומה זה; 'איך הם יכלו לחשוד, אף אחד לא מכיר אותי מספיק טוב' אז מה אני, אם אני לא נכנס להגדרה הזאת? ועל מה בדיוק צריך לחשוד בו? למה הוא דואג כל כך
חשבתי שהוא מרגיש מוגן איתי, איתנו במחנה...
המשפט האחרון שאמר השאיר אותי קפוא לגמרי
התקופה האחרונה גרמה לי להבין שלא תמיד אפשר לסמוך על כולם ושהכל יכול לקרות
אבל בהחלט לא ראיתי את זה בא.
או שבעצם לא רציתי להאמין שזה יבוא?
את שאר השיחה כבר לא שמעתי כי הייתי יותר מדיי עסוק במחשבות

עכשיו כשאני חושב על זה, אני מכיר את וויל רק כמה שבועות בודדים
אני לא באמת יודע עליו פרטים כמו העבר שלו או החולשות שלו או בכללי איזה מין יצור הוא.
אלו דברים בסיסיים איך לא שמתי לב לזה עד עכשיו.
מה אם מיהרנו מדיי והגענו להחלטה משותפת בגלל הנסיבות?!
אולי הוא איתי רק כי הוא נמשך אליי בפן המיני אבל לא באמת מאוהב בי
הרי הוא אף פעם לא הזכיר קרובת משפחה בשם קריס או משהו כזה, זה אף פעם לא עלה או הוזכר (כמו שאר הדברים מסתבר)
אולי היא איזה אקסית מטורפת.
הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות עכשיו זה להתעסק עם אקסיות מטורפות. לא תודה.

מעט היססתי אך  לבסוף נכנסתי, ווויל מיד שם לב
הוא מלמל איזה 'להתראות  אני חייב לזוז עכשיו, אנחנו כבר נדבר. כן אני זוכר לא לסנן'
ואז ניתק בחיוך.
הרגשתי איך אני גופי מתחמם מזעם והזכרתי לעצמי להיות בשליטה.
ואז לפני שיכולתי לשאול אותו מי זה היה בתור התעניינות הוא ישר שינה נושא.
הרגשתי שאני לא מסוגל להסתכל לו בעיניים אז הסתובבתי בחדר כדרך אגב

~~~~
~~
~

ומאז ועד היום...
עברו כבר יומיים בערך שבהם אני עושה כל דבר על מנת להימנע ממצב שאנחנו יכולים להישאר לבד.
וזה מהסיבה הפשוטה שידעתי שאני לא יהיה מסוגל להיות בחברתו ולא לפתוח את זה.
לא באלי להרוס משהו שרק התחלנו.. וברצינות שאני מתכון לאסון
הרי מלכתחילה לצטט לשיחה של מישהו זה לא מעשה לגיטימי ומוסרי לעשות אז עוד לדרוש הסבר חטטני עוד יותר של מי זה היה?! זה קצת מוגזם מדי בשבילי
ובלי קשר ידעתי שאצטרך להסביר מדוע עשיתי את זה ואני בעצמי לא באמת יודע למה עשיתי את זה
אז בחרתי להתעלם
אך כמו שוויל אמר..
כנראה שלא אצליח להתחמק ממנו לנצח
וברגע שנמאס לו הוא תפס אותי ורצה לדעת מה מפריע לי
"....מה שזה לא יהיה נפתור את זה."
הרבה זמן לא הרגשתי משומש ככה
אז זה הדיבור וויל.? התחלת להשתמש במילים ומשפטים שכבר אמרת לפני כמה ימים למישהו שאין לי מושג בכלל מיהו?
כמובן שבמקום להגיד לו את זה ככה
אמרתי לו לפני שיצאתי

"אני רק ממליץ לך לחשוב פעמיים לפני שאתה ישר מתחייב למשהו... ותחשוב שוב כי אני אחכה לשמוע ממך."