My Devil or My Angel?

ווליאמס-

*פרק זה מכיל תיאורים מיניים וגסים. ראו אוזהרתם*⚠️

למה לוקח לו כל כך הרבה זמן? זה לא שאפשר לעשות שם אמבטיה חמה בשביל לקחת את הזמן ככה.
בערך חצי שעה אחרי שלוק הלך מהחדר שלנו התחלתי לדאוג כשראיתי שהוא לא חוזר
אני יודע; 'אתה סתם דואג הכל בסדר כולה מקלחת' אתם חושבים לעצמכם ומה אני אגיד
אתם צודקים,
בטח אני חושב יותר מידי.. אבל עדיין משום מה האינטואיציה הפנימית שלי אומרת לי שמשהו קורה ואני לא יודע מה.
הסתכלתי שוב בשעון ועם כל דקה שעוברת זה ניהיה יותר מורט עצבים וממש שניה אחרי שהחלטתי שאני יוצא לכיוונו הדלת נפתחה בתנופה ומרוב השוק לא יכולתי להגיב וקפאתי במקומי
לא האמנתי למראה עיני.
לוק נכנס בסערה, הנשימות שלו היו קצרות וחסרות אוויר באופן מדאיג חזהו עדיין היה חשוף, סימנים מוזרים סגלגלים וכחולים הופיעו בכל מיני מקומות על צווארו היפה ואמנם לא יכולתי להתמקד על עיניו אבל הם בהחלט לא היו אותו הדבר.
הם היו אפלות ומרוחקות יותר משראיתי אי פעם.
לבסוף לוק סגר את הדלת והתיישב על הרצפה בדרמטיות
"לוקס-"
"וויל. תתרחק בבקשה." הוא אמר בשקט עם קול נוקשה.
כשהתקרבתי אליו בזהירות הבנתי גם למה.
הוא ניסה להעיף במהירות את שאריות הדם שעוד נשארו עליו אבל
הניבים שלו היו בולטים החוצה ולא הצלחתי להבין
רגע, מה הולך פה?

~~~~~~
~~~~
~~

התחלתי להתנשם מהר, המום מכל הסיטואציה וקאי קרוב אליי יותר מתמיד.
הוא החזיק את אותה יד שתפס לפני כמה דקות מעל ראשי והחיוך הערמומי שלו רק הלך וגדל. הפנתי את ראשי הצידה כשאמר; "לפי דעתי יותר מחמיא לך הזווית הזאת אתה לא חושב?"
ישר התחלתי להתנגד, עדיין לא מסוגל להסתכל על פניו "אין סיכוי קאי! תרד מזה. אני בחיים לא אהיה עוד אחד מצעצועי המין שלך, אני יודע שאתה עושה את זה אם כל מי שבא לך. אל תתן לעובדה שיש לנו 'עבר' לעלות לך לראש ולחשוב שיש לך סיכוי איתי. זה בחיים לא יקרה"
הוא בתגובה רק גלגל עיניים וגיחך
"כן, לוקאס לך קל להגיד!! הייתי יורד ממך בשמחה, אבל זה פשוט לא אפשרי. זה כבר שנתיים שאני מנסה בכל כוחי אבל אני אני לא מוסגל יותר. לא עוד, זה לא אשמתי שאתה מושך כל כך! ככל שאני קרוב אלייך יותר, זה יותר מושך אותי!
אתה מבין.. אחרי כל כך הרבה זמן אני לא חושב שאצליח לעמוד בפיתוי הפעם."
הוא אמר ונגע בסנטרי, לא משאיר לי ברירה אלא להסתכל עליו ואז הרים את ראשי טיפה
" העור שלך תמיד סקרן אותי.. הצבע שלו כל כך בהיר וכשרואים את זה מקרוב מגלים עד כמה. זה כמו זכוכית עדינה ודקה שפוחדים לגעת בשביל לא לשבור אותה"
ניסיתי לא לשדר את החלחלה שעברה בי באותו הרגע כשקאי תיאר אותי ככה
מה אני נראה לך!??! קישוט?!

כאשר היה שקט על מנת לעכל את דבריו
עיניי נפערו לרווחה, ניסיתי בכל מועדי לזוז ולעשות הכל כדי בשביל לא לתת לו גישה לצווארי או לגופי בכללי!
אבל זה לא הזיז לו, אפילו לא בקצת
יש הבדלים בולטים בינינו מבחינת מבנה גוף וגבהים
לכן  כל מה שהוא עשה זה רק לתפוס במותני ולהצמיד אותי אליו.
זהו חברים הנני לכוד כאן, להתראות עולם אכזר.
"אני אמור לחשוש מזה שאתה עדיין שותק?" שאל ומיד אחרי זה המשיך, לא נותן לי זמן לענות "או שאני צריך לקרוא לוויל בשביל לגרום לך לצרוח? אה נכון. הוא לא פה כרגע בשביל להציל אותך כמו תמיד"
"אתה חתיכת-"
לא יכולתי לסיים את המשפט כי הכלב עבר ללחישה
"כל מה שאני רוצה כרגע זה אותך. לוק הבייבי בוי שלי ששייך אך ורק לי, וכשמשהו שייך למישהו מה צריך לעשות?" שאל שאלה רטורית והמשיך "נכון מאוד. לסמן טריטוריה כמובן"
"לא אתה לא.." אמרתי בקול נמוך, בקושי מסוגל לדבר. הרגשתי את הנשימות שלו על האוזן שלי וזה העביר בי צמרמורות לכל הגוף.
בקטע מעורר בחילה כמובן..
"ככה אתה ממעיט בערכי? אנחנו עוד נחיה ונראה"
קאי השיב בזמן שאני ממשיך להתנגד עוד ועוד, וכשראיתי שזה באמת לא משפיע עליו
עצמתי את עיני חזק, מרגיש חסר אונים ובעיקר חושש ממה שהולך לקרות.