My Devil or My Angel?

ווליאמס-

כשלוק נעץ את שיני בתוך צאוורי אני אשקר אם אגיד שזה לא כאב אבל סה"כ התמודדתי עם זה יפה.
מה שהקל עליי היה שלוק היה עליי ולמרבה ההפתעה כל הסיטואציה רק חירמנה אותי יותר.
לוק כל כך עושה לי את זה
הוא אפילו לא מבין מה עבר עליי באותם רגעים.
לאחר שסיים הוא חזר להביט בי וליקק עם שפתיו את שאריות הדם ולפתע חייכתי
אהבתי את הידיעה שממש עכשיו הדם שלי זורם בתוך הגוף שלו.
הוא השפיל מבט ואז אמר
"יש לך דם מיוחד"
"אני אמור לקחת את זה בתור מחמאה.?" שאלתי בכנות יחד עם שעשוע קל
"בהחלט. יצא לי לנשוך כמה יצורים במהלך החיים שלי אבל הטעם שלך לא מר ולא מתוק.. טעם ממכר כזה.." הוא מלמל במבוכה והמשיך
"וויל בבקשה תיזהר עם זה ותבטיח לי שמעכשיו במקרה הצורך רק אני רשאי לעשות את זה, לערפדים יש חולשה לסוג דם הזה וזה יכול להיגמר ממש רע אם נופל עלייך הערפד הלא נכון." הוא אמר בדאגה והסתכל עליי ועל הנשיכה
מיד הנהנתי ושמתי יד על הנשיכה "לוק לא סתם אפשרתי לך לעשות את זה. זה היה משהו סמלי בנינו בשביל שאתה תחזור לעצמך וככה אני יעזור לך
ואתה תשאיר עליי סימן שיראה לכולם למי אני שייך.
יהיה לי מאוד קשה לתת למישהו גישה שהוא לא אתה,
תסיר דאגה מליבך"
לאחר מכן הוא הזיז מעט את ידי נישק אותי במקום שהיה אדום כעת
והלך להביא משהו מהערכה שירגיע לבנתיים ושאל תוך כדי "זה כאב לך?"
"על גבול הטעם הטוב" הרגעתי אותו "באיזשהו שלב מתרגלים וזה נהיה ממכר לא פחות ממה שלך זה היה."
"תיזהר שזה לא יהפוך להרגל" הוא אמר בערמומיות כששוב התיישב לידיי
אך לא נתתי לו לנצח בזה והשבתי חזרה;
"איך שאתה רוצה.. גם ככה יש לנו חוב לא פתור על מה שעוללת לגוף שלי."
ולאחר שנזכר במה שעשה לפני כמה דקות בודדות הוא התחיל להסמיק כאילו הוא לא זה שיזם את כל הקטע
וכיסה את פניו בעזרת ידיו
"אני מצטער.. " הוא אמר מבעד לידיו
"נהה אין לך למה להצטער פרינסס.. אבל קח בחשבון שאם זה יקרה עוד פעם
לא תוכל לצאת מזה בכזה קלות בלי ללמוד לקח." אמרתי בלחש בטון מתגרה
הוא הנהנן במרץ ובלע את רוקו
ראו לפי הבעת פניו את הפחד והתשוקה של האתגר וגלגלי מוחו החלו לפעול כחשחשב מה יעלה בגורלו אם הוא יגרום שוב לחוסר סיפוק מצדי.
והו, תאמינו לי שהוא לא רוצה להגיע למצב הזה
זה לא ייגמר טוב ולגמרי יתחרט על זה.
לעצם המחשבה הזו חייכתי
הוא התעלם מכך ומרח לי משכה על הפצע "זה אמור לעזור.. אני מאמין שמחר זה כבר יראה טוב יותר אבל אם זה ממשיך לכאוב לך תמרח על זה שוב"
"אני אוהב את זה שאתה דואג לי." הודתי בכנות
"אאוץ!!"
מחיתי והחמצתי פרצוף כאשר הוא נגע בנקודה כואבת
הוא השיב בגלגול עיניים ואמר "איף אתה כזה דרמה קינג.
עכשיו אל תתחנף ותהיה בשקט"
למרות שהתפתתי לענות על זה נשארתי בשקט ונתתי לו לסיים את מלאכתו.
וכשסיים הנחתי לו נשיקה עדינה על הלחי
"תודה."
"בכיף" הוא השיב וחייך את החיוך שהצליח להמיס אותי בכל פעם מחדש

~~~~~~~~

בארוחת בוקר יום למחרת קיילו ומראלין לא יכלו להישאר אדישים כמו שקיוותי שהם יהיו,
וכשהם הבחינו לראשונה בנשיכה על צאוורי הם הסתכלו בהרמת גבה על לוק ואז שוב עליי.
עשיתי את עצמי כאילו אני לא מבחין בכך
אך בעיקר התכוננתי נפשית למה שהולך לנחות עלינו
ובצדק.
"אווו אני רואה שמישהו לא עמד בדחיית הסיפוקים שלו אתמול" קיילו אמר בהתגרות והסתכל על לוק
לוק ישר התגונן ואמר "זה לא כמו שזה נראה"
"הא הא... אז יש הסבר טוב יותר לאיך שזה נראה?" מראלין הצטרף לשיחה והוסיף
לוק היה נראה חסר אונים וחיפש מקום מפלט.
קצת ריחמתי עליו אבל זה היה מראה מאוד מלבלב מהצד
"שיהיה ברור,
אני לא חייב לאף אחד מכם הסברים. תחשבו מה שתחשבו" הוא אמר בהחלטיות
"זה לא באמת עניינכם"
"אוקי אוקי לא צריך לצעוק" קיילו אמר בכניעה
ואז הסתכל על מראלין במבט ערמומי וחייכו אחד לשני בהנהונים
גלגלתי עיניים ואמרתי "יופי עכשיו עוד אנשים הצטרפו לשיפ הזה. נו באמת"
"מה זאת אומרת 'הצטרפו'!? עם כל הכבוד לאנשים האלו אנחנו היינו פה מההתחלה והיינו עדים לתהליך." מראלין אמר בהסתייגות
"מ-מה מה הולך פה? מה פספסתי?" לוק שאל לפתע "שיפ?? אני ו.. וויל? מתי זה הספיק לקרות ומי אלו האנשים האלו בכלל
ובלי קשר למה לא ידעתי על זה עד עכשיו"
קיילו נאנח וטפח מעט על כתפו של לוק "אויש תמים שלנו. אתה לא צריך לדעת על מה הם מדברים. זה לא מה שחשוב פה, זה לא העיקר"
"נכון! העיקר הוא שאתם לא יכולים להידחף לנו למערכת יחסים הזאת -לא משנה מאיזה סוג היא- ולשפפ אותנו או מה שזה לא יהיה"
בשלב הזה כבר הרגשתי צורך להרגיע את הרוחות
"אוקיי אוקיי אז אני מבין שזו דרך נפלאה אחת להתחיל את הבוקר.. אבל מה אתם אומרים שננסה דווקא בדרך אחרת וכרגע נתרכז באוכל,
אני אשמח להמשיך את השיחה הזאת אחר כך"
הפרצוף שלוק עשה לי אחרי שאמרתי את המשפט האחרון כמעט גרם לי לחזור בי אבל אני יותר עקשן מזה.
כל עוד אני יכול להביך את הפרינסס שלי אני אנצל כל הזדמנות שתהיה לי.