ווליאמס-

351 32 4
                                    

"סוף סוף" !

לאט לאט התקדמתי והרגשתי את כל האווירה והריחות באוויר.
עברתי בין דוכן גלידה לדוכן אוכל,
מחנות לחנות
נפעם מכל החיות שיש שם בחוץ
היו כלכך הרבה יצורים מגוונים
בקבוצות וביחידים.
ראיתי ערפד מתווכח על המחירים עם איש זאב,
ברחבה הגדולה הופיעו בכל מיני איזורים, אנשים עם יכולות קסם שעשו כל מיני טריקים בעזרת האש ויסודות הכשפות.
הם הקסימו את הקהל שהולך ומתקבץ סביבם.
עם חיוכים וכפיים

וכך בעצם המשכתי להנאתי עוד קצת לחלק היותר רגוע של העיר
וככל ששמתי לב כך גם ראיתי זוגות מחזיקים ידיים והולכים יד ביד לאורך הטיילת.

תוך כדי הליכה הבחנתי בסופרמרקט די קטן ופשוט, שעליו כתוב השלט שמוכרים את ורדי הרפאים
חייכתי חיוך קטן ומסופק ונכנסתי
'קריס כלכך הולכת לאהוב את זה!!'
בחרתי את ה3 שמשכו לי את העין ונכנסתי לחנות
המוכר היה עסוק כנראה במכשיר טלפון שלו או משהו
גיחגחתי בגרוני והנחתי את הפרחים על הדפלק
"38 דולר" היה כל מה שאמר.
היה לו טון  אדיש ועיניו היו מופנות אל  המסך ואפילו לא טרח להרים את מבטו אליי.
"מה-
אבל איך, היה מחיר ליד זה. כל אחד עולה 11 וחצי" 
הוא סוף כל סוף הסתכל עלי ובתגובה רק גילגל עיינים
"תשמע, אין מה לעשות. אלו האחרונים שנשארו ואין אותם בכל מקום, רוצה לשלם תשלם לא רוצה להתראות."

לא הבנתי מה זה הדבר הזה, איפה הנימוסים שלך יצור??
לא שמעת פעם על המושג "הלקוח תמיד צודק?"
הרגשתי איך העצבים עולים ומשתלטים עליי.
המלאך הזה העלה לי את הסעיף

אילו היה לו אפילו שמץ קטן של מושג, שמי שעומד מולו, זה נסיך מלאריה ועוד שהוא עושה לו טובה וקונה ממנו
הוא לא היה מעיז להמרות ככה את פיו ולהתחצף.
בחרתי לנסות להתעלם, ולא לתת לפיוז הקצר מאוד לנצח
נשמתי עמוק.
חיטטתי קצת בכיסי הברדס, הוצאתי את הכסף בחוזקה והנחתי על הדלפק
"אדוני, קח עצה קטנה ממני. ממליץ לך בעתיד להיות קצת יותר אדיב ללקוחות שלך, אולי כך יבואו יותר אנשים ואז גם לא תצטרכו לעלות מחירים!!" אמרתי בתקיפות

"- אני בהחלט אזכור את זה. הרי איך אומרים 'הלקוח תמיד צודק' "
אמר בטון שלא הצלחתי לזהות, כנראה משהו בין זלזול למשהו מאולץ
"להתראות, המשך ערב נפלא שיהיה לך,
מיסטר גלימה שחורה." העיר לבסוף כאשר כבר הייתי ביציאה לחנות ויצאתי בסערה.

גילגלתי עיינים והבטחתי לעצמי שהמלאך הארור הזה לא הולך להרוס לי את הערב!
נשמתי עמוק
והמשכתי ללכת לעבר הגשר שדרכו היה אפשר להסתכל על הנוף ועל האורות של העיר.
ברוב הפעמים אני נהנה פשוט  לעצום עיינים להקשיב  לכל המתרחש, לשלווה והשקט.

אולי אצל קריסטין הסיבה להמשיך לחיות ולהתמיד היא בעזרת הפרח והצמחים
אבל מה שעוזר לי להיות נסיך טוב יותר, בן טוב יותר זה דווקא היציאות האלו.
זה הרגעים שבהם שאני לומד להנות מהמעט שאני יכול לקבל וללמוד מהם.
מזה אני ניזון
לא עושר ולא כל דבר אחר.
לפעמים אני מרגיש שאני לא מספיק מחובר לארץ שלי, לא לנתינים שלי ובטח שלא לחוויה של השיגרה.

אך אם כל כמה שרציתי שהרגע הזה ימשיך, בסוף הבנתי שאני צריך להתחיל לחזור אם אני ארצה להמשיך לחיות.
בדרך חזור קצת יותר מיהרתי,
אך עצרתי ברגע שאני רואה בזווית העין מודעה שהיתה תלויה על אחד העמודים

וכך היה כתוב;
"משעמם לך בחופש, מחפש תעסוקה ויציאה מהשיגרה?! יופי! הגעת למקום הנכון.
אנו גאים להציג לכם את 'מחנה קלינסטון' שמתקיים בחופש הקרוב.
מדובר על כמה חודשים מהנים, מרתקים ומעצימים ביותר.
המחנה הוא הינו מעורב, ההרשמה פתוחה לכולם ויש מקום לכל היצורים במידה שווה.
מספר הנרשמים מוגבל, כל הקודם זוכה. מיהרו להירשם, זהו המקום האדיאלי בשבילך.
לפרטים נוספים התקשרו: 057......"

מאותו הרגע שראיתי את זה, הגלגלים במוחי התחילו לעבוד
תיארתי לעצמי שזה הולך להיות מסוג הדברים שנכללים כמשימה בלתי אפשרית, אבל כן הייתה קיימת תקווה, ולא יכולתי להזניח את זה.
הבטתי לכל הכיוונים, זה לא היה נראה כאילו מישהו באמת מתעניין בזה או משהו
  בטח שיש את זה בעוד מקומות
אמרתי לעצמי, תוך כדי שאני תולש  את הדף. קיפלתי אותו קטן ליד וורדי הרפאים של קריסטין,
והמשך דרך החזרה שלי נעשתה בריצה.

עכשיו מה שנשאר זה בסה"כ להפעיל את כישורי השכנוע שלי ולקוות לנס.
לאחר שחזרתי בשלום לתחומי הממלכה עם כמה פשלות קטנות בדרך (לא מדברים על זה)
התגנבתי בשקט לחדר של קריס,
הנחתי את הפרחים על השידה ליד מיטתה.
שיהיה לה הפתעה נעימה ישר כשהיא קמה.
כיסיתי אותה בשמיכה, ונשקתי אותה בלחייה

"לילה טוב מלאך קטן"
הנחתי לעצמי שהיא כבר  בחלום ה8 שלה
אך כן לה זווית שהייתה יכולה להיראות כמו חיוך.
רציני שאם לא היה לי את קריס, אני באמת לא רוצה לדעת מה היה עולה בגורלי.
אולי אפילו הורג את עצמי מרוב שיעמום
איתה אני יכול להיות אח גדול ומסור.
לא הנסיך ווליאמס ולא סתם יצור יפה
זאת הרגשה כיפית כזאת, שאתה דואג למישהו ויודע שתהיה מוכן לעשות הכל למענו

טוב,
אז הגיע הזמן שאלך לי לישון
מקווה שגם אתם תלכו לישון בקרוב!!
תחזיקו לי אצבעות לגבי מחר.
דווקא יש לי איזשהו כיוון אבל,
אף פעם לא פסול לבקש רחמים ותפילות בשעת הצורך🙏🙌

My Devil or My Angel?Where stories live. Discover now