חיובית

chapter 40

Doja Cat - Freak

 

נקודת מבט איליי

אני חוזר לדירה אחרי שהייתי במוסך, מותש ועייף מעבודה. גופי תפוס, ואולי זה קשור לעובדה שבלילה לא ישנתי כמעט בכלל, כי הייתי אצל אופיר. הדירה ריקה אבל היא לא נשארה בדיוק כמו שעזבתי אותה, היא מסודרת יותר. הכלים שהיו בכיור נעלמו, הסלון מסודר וערימת הכביסה שנשארה על הספה מקופלת. לביא כבר שבועיים בניו יורק עם רוני, ואני יודע שזה לא הוא.

אני נכנס לחדר השינה ומגלה שיער בלונדיני מציץ מבין השמיכה. אני פושט את חולצתי ואת המכנס ונכנס מתחת לשמיכה, מחבק את אופיר הישנה.

אני מתעורר ומרגיש חום על חזי, שיערה של אופיר מדגדג את פניי, ועיניה הכחולות נראות עייפות. "היי." היא לוחשת לי בחיוך ואני רוכן אל שפתיה. היא כל כך מתוקה, שאני לא יכול להפסיק לנשק אותה. "אנ- אני צריכה לצחצח." היא צוחקת ומנסה להרחיק אותי ממנה. "לא אכפת לי." אני תובע את שפתיה מחדש.

"אממ.. תראי אותך, כבר מוכנה בשבילי." אני מלטף את שדיה, את הפטמות הזקורות מבעד לבד הלבן. "כן.. תמשיך." לחיה המסמיקות והאנקות הרכות שיוצאות מפיה רק גורמות לי להמשיך. היא פושטת את הגופיה הדקה ממנה ונשארת חשופה, רק בתחתונים. כל היום רק חשבתי עליה, על העור חרסינה הזה שאני מת עליו, ועל השפתיים השמנמנות האלה שאני לא יכול להפסיק לנשק. ועכשיו היא כאן איתי, והלב שלי מתפוצץ. לא חשבתי שאוכל להרגיש ככה אף פעם. אנחנו מתפשטים והחדר מתמלא גניחות. 

אנחנו גומרים מתנשמים כשאני מעליה, "אוהב אותך." אני לוחש אל שפתיה לפני שאני נושק לה ומתגלגל מעליה. "פאק אני לא אוכל לזוז מחר." היא צוחקת ואני מחזיר לה חיוך מרוצה. "נתקלח ואני אעשה לך מסאז'." אני מציע והיא מהנהנת בהסכמה, נושקת לשפתיי. היא קמה מן המיטה, והולכת אל המקלחת, נותנת לי תצפית על אחוריה המושלמים. אני ממהר אחריה, ואנחנו ממשיכים גם במקלחת.

"אני מסיימת את הקורס, שבוע הבא זה השיעור האחרון ואחרי זה הענקת תעודות, תבוא?" אופיר מספרת ואני מהנהן בזמן שאני מכין לנו קפה. "את באמת שואלת?" אני מגיש לה את הספל החם. "ברור שאני אבוא, מתי זה?" אני שואל והיא משיבה. 

הטלוויזיה בסלון משדרת את החדשות ואופיר מאזינה בקשב רב, עשו כתבה על אמא שלה והיא מחכה לכך. "הנה היא!" היא קוראת בהתרגשות, זונחת את הקפה על שולחן המטבח ומושכת בידי אל הסלון.  אני מביט באילנה שבטלוויזיה ורואה שם את אופיר. הן כל כך דומות, שתי טיפות מים. השיער הזהוב, העיניים הכחולות, והעור הבהיר. אופיר מרותקת לטלוויזיה, עיניה לא יורדות מאימה והיא נראית מלאת גאווה. 

כשהכתבה נגמרת אופיר מתקשרת לאילנה ואומרת לה כמה היא גאה בה וכמה היא "יצאה מהממת". אני חושב על השינוי שעשיתי, לפני כמעט שנה הייתי אחר לגמרי, מצוברח עם התקפי זעם. לא ישן בלילות, חסר תיאבון ובלי רצון לכלום. ועכשיו, אני סוף סוף ישן, שינה רצופה ובלי סיוטים. אני פאקינג שמח לקום בבוקר ולדעת שיש לי את אופיר. היא פשוט מדהימה.