תודה לכם על כל התגובות ❤
מופע הארנבות של ד"ר קספר - אחלום לנצח
נקודת מבט אופיר
אני נכנסת לאוטו שלי וצורחת בשקט לעצמי. היום הראשון להתמחות שלי הסתיים ואני כל כך שמחה שזה הלך כמו שצריך. כולם נחמדים ועוזרים, ואני אמנם עייפה אבל מרוצה.
השעה כבר ארבע וחצי ואני מתה לאיזה שנ"צ, אבל לפני אני חייבת להתקלח. כשאני מגיעה הביתה, זה בדיוק מה שאני עושה. מתקלחת וצונחת אל המיטה.
------
אני מתרוממת מהשכיבה בעצלות, השעון מורה על השעה שש ועשרה, האור שמגיע מהחלון מונע ממני לחזור לישון. אני קמה מן המיטה וניגשת אל המטבח בכדי לשתות כוס מים, שתעביר את טעם הרע שבפי.
הבית שקט ורוני לא פה, צילצול פלאפון קוטע את הדממה ואני ניגשת אל החדר בחזרה. "הלו?" אני שואלת ומכחכחת בגרוני. "היי, אני מתקשרת מהסטודיו של אנה, הגעתי אל אופיר?" שואלת הפקידה ואני נזכרת שנרשמתי לסטודיו של רות. אני נותנת פרטים נוספים והשיחה מסתיימת כשהכל סודר.
מצד אחד, אני אצטרך להתחיל לעבוד יותר, לקחת יותר משמרות בכדי שאצליח לשלם על זה. מצד שני אני יודעת שזה יעשה לי טוב להתאמן קצת. אני חייבת לאזן את עצמי ואת כל הסוכרים שאני אוכלת.
למרות שהייתי נורא עייפה, ממש רציתי לצאת לאן שהוא. לאיזה סרט, בית קפה או הופעה, משהו שישבור לי את השיגרה. תמיד הייתי מחפשת דרך להעסיק את עצמי ואת המחשבות שלי כשהכל כבר נהפך לרגיל, למשעמם. אהבתי לדעת שמחכה לי בילוי בסופו של יום או שבוע, כך שהעברתי את הזמן בעבודה או בלימודים בידיעה שעוד קצת ואני יכולה להתאוורר.
לא יכולתי להתלונן יותר מדי, הייתה לי עבודה שאמנם מאוד מעייפת אך בסך הכל יכולתי לצחוק עם העובדים, וזה לא שהייתי תקועה כל היום במשרד קר ומדכא מול מחשב. הייתה לי משפחה אוהבת וחברים שאני לא יכולה להפסיק להודות עליהם, ועכשיו, היה לי גם חבר. איליי הוא תוספת מתוקה כל כך לכל מה שיש לי, כאילו שהיה הדובדבן שבקצפת.
אני שולחת הודעה לאיליי ושואלת לשלומו, ובזמן שאני מחכה לתשובה ממנו, אני בודקת איזה הופעות יש היום. האמת שהיו כמה אפשרויות, בזאפה, בבארבי. איליי מתקשר אליי ואני מיד עונה. "מה נשמע יפה?"
אני מספרת לו שאני רוצה לצאת איתו להופעה היום ושואלת אם מתאים לו. אני מספרת לו שהיום יופיעו מוניקה סקס, הקולקטיב, טיפקס ומשינה, אבל אם אנחנו רוצים לטיפקס אז שידע שיש לנו רק שעה עד שיתחילו.
לבסוף, אנחנו בוחרים ללכת למשינה, כי לטענת איליי : "זו הלהקה הכי טובה שהייתה אי פעם." ולי אין שום בעיה אם כך. להפך, אני אפילו מסכימה. זו באמת להקה טובה ובאמת אין שיר אחד שלהם שאני מכירה ולא אוהבת.
YOU ARE READING
חיובית
Teen Fiction"איך את תמיד כל כך חיובית?" "אני מניחה שאני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להיכנע לדיכאון. הייתי שם פעם, זה לא כל כך נחמד." אופיר היא בחורה חייכנית ושמחה, היא מוכרת בחיוך השובה שלה ובשמחת החיים. איליי הוא השכן החדש שלה, אדיש וקשוח וגדול ממנה בשלוש שנים...
