Arctic Monkeys - Knee Socks
"סיימנו!" אופיר קראה במעין שמחה ועייפות יחד והתיישבה על הכיסא שבמטבח.
"תגידי, על כל מה שהכנת עכשיו, אם היית עושה את זה כעבודה כזו כמו קייטרינג, כמה היית מקבלת?" שאלתי אותה. היא הסתכלה עליי קצת מבולבלת ולאחר כמה רגעים ענתה.
"לא יודעת ממש, אבל נגיד בשביל כמות וזמן כזה.. בסביבות השלוש מאות אני מניחה." היא ענתה מעט לא בטוחה.
הינהנתי וקמתי אל עבר השידה בעלת המגירות שנחה בין הסלון לחדרי, שמרחק החדרים לא היה גדול כלל.
הוצאתי מאחת המגירות את ארנקי ושלפתי משם ארבעה שטרות של מאה. חזרתי אל המטבח והגשתי אותם לאופיר.
"קחי." היא הסתכלה עליי מופתעת ומיד דחתה את ידי. "נראה לך שאני אקח את זה?" היא שאלה בפנים מעט כועסות.
"קחי את זה, את עזרת לי ונתת מהזמן שלך, לא נעים.." הסברתי לה והיא גילגלה את עיניה.
"אני עשיתי את זה בשמחה, זה בין חברים אז אל תערב כסף." היא אמרה וקמה מין הכיסא עליו ישבה בכדי לשתות כוס מים.
"תדעי שאנחנו עוד נצא לקפה עליי."
"טוב, קפה עלייך." היא הסכימה וצחקה מעט.
"טוב תזכור, הכל מוכן חוץ מהסלטים תוסיף להם רק טיפה מיץ לימון לפני שאתה נוסע." היא המשיכה.
היה כיף דווקא לראות את אופיר במטבח, כמו בוסית קטנה שולטת על הכל ועושה כמה דברים ביחד שגם אם הייתי עושה כל אחד בנפרד, כנראה שלא הייתי מגיע לתוצאה של אופיר.
"את רוצה.. כאילו אם בא לך לבוא איתי ליום הולדת?" שאלתי אותה. כנראה שזה היה רעיון גרוע כי מה ההיגיון להביא אותה אל המשפחה שלי שהיא לא מכירה, כאילו שהיא באמת מכירה אותי.. זה סתם מביך ומוזר.
"וואי סורי, הייתי באה אבל יש לי שיעור עוד היום.." היא הסבירה מתנצלת. "איך קוראים לאחותך?" היא המשיכה ושאלה.
"עומר." אמרתי וחיוך קטן עלה על פניי כשחשבתי עליה. הילדה הזאת באמת מלאך, והאמת שבמובן מסוים היא גם הזכירה לי את אופיר.
"אז תמסור לעומר מזל טוב." היא אמרה בחיוכה המתוק. "אני אמסור."
----------
נקודת מבט אופיר
"רות!" קראתי בהתבכיינות כשהתקשרתי אליה, בדרך אל השיעור שלי. "מה קרה מאמי?" היא שאלה.
"את לא מבינה, הייתי אצל איליי ועזרתי לו עם יום ההולדת של אחותו.. מה שסיפרתי לך אז, והוא הציע לי לבוא איתו." המשכתי להתבכיין, אבל באמת שהרגשתי החמצה.
"נו מטומטמת, אז מה הבעיה?!" היא שאלה מעט כעוסה ודמיינתי אותה מגלגלת את עיניה.
"אני לא יכולה כי יש לי שיעור!" המשכתי וזרקתי את ידי באוויר בדיוק כשהגעתי לרמזור אדום.
YOU ARE READING
חיובית
Teen Fiction"איך את תמיד כל כך חיובית?" "אני מניחה שאני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להיכנע לדיכאון. הייתי שם פעם, זה לא כל כך נחמד." אופיר היא בחורה חייכנית ושמחה, היא מוכרת בחיוך השובה שלה ובשמחת החיים. איליי הוא השכן החדש שלה, אדיש וקשוח וגדול ממנה בשלוש שנים...
