או מיי גאד! "תן לי סיבה אחת" הגיע לדירוג 5 בספרות לנוער, אני כל כך שמחה. תודה לכם ❤
?Arctic Monkeys - R U Mine
"נוטשת אחת!! כמה זמן!" צעקה רות כשהתקדמתי אליה. היא עמדה מחוץ למועדון שנהגו ללכת אליו יחד עם שאר קבוצת החברים שלנו. חיבקתי אותה ונשקתי ללחיה בזמן שהיא סוטרת לכתפי החשופה. "אחח, למה?" שאלתי בכאב. "זה מגיע לך, כבר יותר משבוע שלא ניפגשנו." הסבירה את עצמה בפנים בעלות פרצוף מתנשא והתקדמה על עקביה הגבוהים אל כניסת המועדון. השתרכתי אחריה אוחזת בתיק הצד הכסוף והמנצנץ שלי ומצמידה אותו לגופי.
נכנסנו אל המועדון, אני חייכתי אל מקס המאבטח בכניסה שכבר מכיר אותנו. רות היא יחצנית מסיבות, בגלל זה לי ולחבר'ה יוצא להיות כאן הרבה.
רות לקחה אותי אל השולחן בו ישבו כולם. הראשון שהבחין בי היה סהר שמיד קם על רגליו מן הספה עליה ישב וחיבק אותי חיבוק מוחץ. "וואלה נעלמת לנו אופירה" אמר ונשק לראשי. התיישבתי בין סהר לרות על הספה לאחר שחיבקתי גם את מורן וליה, זוג היונים שלנו. "איפה עוֹזֹי?" שאלתי את סהר ונשענתי עליו כך שגבי מוצמד לחזהו וראשי גם, וידיו מחבקות את מותניי.
"נחשי." אמר משועשע ואני הרמתי את מבטי אל עיניו עם חיוך על שפתיי, "יצא לצוד?" שאלתי צוחקת והוא אישר זאת. "אוחח איך שהתגעגעתי אלייך." אמר ונשק בחוזקה אל לחי השמנמנה. צחקתי והתרוממתי לקחת מן השולחן שהיה באמצע פחית בלו אבטיח. ניסיתי לפתוח אותה אך כאב לי על הלק, לכן ביקשתי מסהר שיפתח לי אותה.
סהר היה החבר הכי טוב שלי. הוא היה כמו אח בשבילי. בתור בת יחידה, תמיד רציתי אחים אבל הבנתי את המצב של הוריי וניסיתי להתרכז במה שעושה לי טוב ואיכשהו לנסות לשכוח מזה.
עוד מימי התיכון היינו החבורה הזאת, חבורה שעושה צחוקים ונהנית. וזה היה כיף להיות מוקפת באנשים שתמיד עושים לי טוב וגורמים לי לצחוק. אהבתי אותם בכל נפשי.
טראנס מקפיץ שאהבתי התנגן ברקע וגרם לי לקום על רגליי ולגרור יחד איתי את כולם אל רחבת הריקודים. אני לא יודעת איך עשיתי את זה אבל רקדתי וקפצתי על העקבים שלי ועם שימלת הסטרפלס השחורה שלי בכלל, הייתי צריכה להרים אותה כל פעם עד לרגע בו שיר איטי החל להתנגן ואז רקדתי מעין סלואו עם סהר.
רות רקדה עם עוז שהצטרף אלינו בשלב מסוים וכמובן שליה ומורן היו יחד. כרגיל.
זה היה ערב משוגע.
--------------------------
ישבתי על הספה, ביד אחת אוחזת בספל קפה וביד השנייה בשלט הטלוויזיה. הייתי לבושה בטייץ שחור יחד עם חולצת טריקו חלקה ושחורה, ולגמתי באיטיות מן הקפה הרותח בזמן שחיפשתי לי תכנית להעביר איתה את הזמן.
הבטתי בשעון הקיר והשעה הייתה אחד עשרה וחמישה. אני ורוני היינו אמורות לצאת מהבית בעוד כעשר דקות כדי שנוכל להספיק למשמרת שלנו בבית הקפה. עוד לא שמעתי מרוני לכן החלטתי לבדוק מה איתה. כאשר נכנסתי לחדרה רוני ניגלתה לפניי לבושה בבגדי העבודה, ומוכנה לצאת, אך היא נימנמה על מיטתה.
YOU ARE READING
חיובית
Teen Fiction"איך את תמיד כל כך חיובית?" "אני מניחה שאני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להיכנע לדיכאון. הייתי שם פעם, זה לא כל כך נחמד." אופיר היא בחורה חייכנית ושמחה, היא מוכרת בחיוך השובה שלה ובשמחת החיים. איליי הוא השכן החדש שלה, אדיש וקשוח וגדול ממנה בשלוש שנים...
