אביב גפן - השיר שלנו
בצעדים כושלים מעט, ובדפיקות לב מואצות התקדמתי אל רוני ואיליי שעמדו ברחבה הקטנה בין הכניסה לסלון. "היי." אמרתי וחייכתי כשהעברתי את ידי בשיערי והבטתי באיליי. "היי, יש מצב לדבר איתך רגע?" אמר איליי כשידיו בכיסיי הג'ינס שלו ורוני עוקפת אותו בכדי להמשיך לצפות בטלוויזיה.
"בטח, בוא." אמרתי וסימנתי לו לבוא אחריי. נכנסתי אל המטבח והצעתי לו משהו לשתות, אך איליי סירב.
"אז על מה רצית לדבר?" שאלתי מלאת סקרנות. אולי הוא בא להזמין אותי לדייט רומנטי ולשיט לאור ירח.... הייתי מתה לזה.
"יצא מצב שיש עוד שבוע יום הולדת לאחותי ואמא שלי בדיוק שברה את הרגל ככה שהיא לא יכולה לארגן לה את המסיבה שהיא רצתה ולבשל וזה.. אז אני זה שאמור להכין את הסעודה המפוארת לנסיכה והמקסימום שלי זה חביתה. אז רציתי לשאול אם תוכלי ללמד אותי לבשל.. בערך? את פשוט היחידה שאני מכיר שבאמת יודעת לבשל.." אמר וגירד בעורפו במעט מבוכה. היה נחמד לראות אותו פחות אדיש ובכלל מובך.
כל כך שמחתי. זו ההזדמנות שלי. התאמצתי לא לפרוס על פניי את החיוך שהתעקש לצאת וכבר ביצבץ מבין שפתיי, בכדי לא להראות מוזרה יותר ממה שיכולתי להיראות כבר.
"בטח, אני אשמח." אמרתי ושיחקתי עם אחד מתלתליי הזהובים. "בטוח? כי אם לא מתאים תגידי." אמר והפעם בקצת יותר בטחון. "הכל בסדר, בשמחה אני אעשה את זה. אין שום בעיה." חזרתי על תשובתי. לא הייתי מוכנה לפספס את זה.
"תודה, אני מעריך את זה." אמר וקם ממקומו. קמתי גם אני והנחתי שהוא מתכוון להתקדם ליציאה. "בכיף, באיזה יום אתה פנוי?" שאלתי בזמן שהתקדמנו אל הדלת "מחר אני פנוי, שישי לא... ראשון אני גם יכול, שני ושלישי. ברביעי המסיבה."
"סבבה, אני פנויה בכל אלה חוץ מבשני. מחר אני יכולה אחר הצהריים." אמרתי והסתכלתי למעלה על פניו המסוקסות של איליי. הוא נישען על דלת הכניסה לדירה בידיים משולבות מעביר ידו בשיערו, בעודי מתנדנדת על עקביי בלחץ. "מתאים לך מחר בחמש?" שאל ועיניו שוטטו למטה אל רגליי החלביות והחשופות. הצמדתי את רגליי אחת אל השנייה במבוכה. הירכיים שלי בטח שמנות מידיי..
"כן, מתאים." אמרתי מגרדת את ידי, "אצלי או אצלך?" שאלתי, והוא השיב שאצלו. "צריך מצרכים מיוחדים שאני אדע לקנות?" הוסיף איליי.
"טוב, מה אתה רוצה שנכין?" שאלתי בכדי להבין. "זה בצהריים, עושים על האש.. אז לא צריך יותר מדי. אני מניח שאולי קצת תוספות ועוגה לסוף." אמר לא בטוח בעצמו.
"סבבה, אתה רוצה לעשות רשימה ושתקנה, או שנלך מחר יחד לסופר לפני?" שאלתי והתרגשתי. "אפשר שנלך יחד." אמר והינהן בראשו.
"יופי, סגרנו." השבתי בחיוך מתוק כשאני מתה לצרוח מבפנים. "לילה טוב." אמר בחיוך חושף שיניים. "לילה טוב." אמרתי ובשנייה של אומץ עליתי על קצות אצבעותיי וחיבקתי אותו. זה היה מביך. נוראי. אבל איליי לא עשה מזה עניין גדול וסגר את ידיו סביב מותניי. לפני שסגרתי את הדלת אמרתי בחיוך קטן ובעיניים עגולות, "תמסור לאמא שלך שתרגיש טוב." איליי חייך ולפני שנכנס לדירתו הינהן בליווי "תודה.".
YOU ARE READING
חיובית
Teen Fiction"איך את תמיד כל כך חיובית?" "אני מניחה שאני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להיכנע לדיכאון. הייתי שם פעם, זה לא כל כך נחמד." אופיר היא בחורה חייכנית ושמחה, היא מוכרת בחיוך השובה שלה ובשמחת החיים. איליי הוא השכן החדש שלה, אדיש וקשוח וגדול ממנה בשלוש שנים...
