Defying the ice (penwill hockey 6)

פרק 12

פרק 12-
*ברין שנה ב׳, איילי שנה ד׳*
איילי-
״תחתום כאן, כאן וכאן וגם כאן בראשי תיבות״ כרמלו פיינבק הסוכן שלי החווה אל הקווים הריקים שבדפי החוזה שהיה אמור לחתום באופן רישמי את ההעסקה שלי אצל הנאשוויל פרדטורס.
העט הזהוב עם ראשי התיבות שלו כבר היה אחוז בין אצבעותיי ולרגע היה לי הרהור חרטה קטן. נאשוויל הייתה רחוקה שמיים וארץ מבוסטון, מהחיים שרק לפני כמה חודשים הייתי בטוח שאני אחיה כאן. אבל אז הוא נעלם. היו מעט מאוד דברים שהייתי שמח לעשות והוקי היה אחד מהם. לא בחירת הקריירה הראשונה שלי אבל לא משהו ששווה להתחרט עליו. חתמתי במקומות המיועדים ובקו האחרון בראשי תיבות.
״מזל טוב, מר סטיוארט אתה הולך להיות שחקן הוקי מקצועי״ פיינבק הושיט את ידו ואני לחצתי אותה.
״תודה. ותודה שעזרת לי להשיג את החוזה״.
״אל תודה לי... זה היה כמעט קל מידי. הופתעתי שהגעת אליי רק לאחרונה. הקבוצות קפצו על ההזדמנות. יש לפנוויל ליין אפ מדהים ואני צופה לך עתיד זוהר״ פיינבק היה כנה המחמאות שלו ולא לקקן כמו כמה סוכנים אחרים שפגשתי ובגלל זה בחרתי בו.
״אני מקווה שכך יהיה״ לחצתי שוב את ידו והוא ליווה אותי החוצה מהמשרד הבוהק שלו.
כשהוא נכנס חזרה למשרד פקידת הקבלה שלו, פייג׳ נופפה אליי.
״היי, איילי איך הלך?״
״בסדר. רק חתמנו על החוזה.״
״זה כל כך מרגש! אתה אחד הכשרונות הכי חשובים שכרמלו החתים לאחרונה״ היא מחאה כף בהתלהבות.
״אני בטוח שיש מוכשרים ממני״ נאלצתי לצנן את ההתלהבות שלה כי היה נדמה לי שהיא מנסה להתחיל איתי. היא הבליטה את המחשוף שלה וניסתה לעשות לי עיינים אבל לא היה לי שום עניין. לא בה ולא באף אחת אחרת למען האמת.
״אל תצטנע... איך אתה הולך לחגוג?״
כנראה בשתיית בירה קרה עם קייסי בסלון של הדירה מול חדשות הספורט או הסרט החדש של וין דיזל.
״אני לא יודע אבל אני אחשוב על משהו״ נסיתי לחייך אליה למרות שהנחמדות שלי הגיעה לקיצה.
״מה אתה אומר אם אזמין אותך למשקה, על חשבוני? נוכל לחגוג״ היא שוב עפעפה בריסיה כאומרת-׳ולעשות עוד כמה דברים׳.
״לא תודה. יש לי כמה דברים לעשות ואני חייב לזוז״ נופפתי לה ומיהרתי אל המעלית.
בוסטון הייתה סואנת במיוחד בשעת אחר הצהריים הזו. העיר הזכירה לי את סופי השבוע הגנובים עם ברין. הבניינים העתיקים, האויר הדחוס, השמיים האפורים והאנשים שלא הכירו אותי. הכל היה שלנו. הלב שלי התכווץ בתוך כלוב צלעותיי. העיר הזו לא תחזור להיות מה שהייתה. החלומות שלי להתמחות בהוצאת הספרים שנמצאה רק כמה רחובות מפה התמוססו. לא הייתי איילי ההוא יותר. נכנסתי לרכב שלי והתנעתי אותו. הנסיעה חזרה לפנוויל הייתה ארוכה בעיקר כי היו בעיר וביציאה ממנה פקקים. לפני שנסעתי הביתה עצרתי בחנות המכולת הקטנה בפנוויל וקניתי שישיית בירה, מטבל אבוקדו, חטיפי טורטיה ופיצה קפואה בסגנון מקסיקני. המוכר שהיה נער מגושר ומחוצ׳קן חייך בהתרגשות כשהגיע תורי בקופה.
״היי אתה איילי סטיוארט! מזל טוב בן אדם! זה כל כך קול שאתה הולך לשחק בליגת ההוקי הלאומית!״.
״תודה״ חייכתי חצי חיוך מובך.
״אתה הגבר, תאמין לי!״ הוא העביר את המוצרים תוך כדי בהייה מוזרה.
תהיתי אם ככה לוק הרגיש כל הזמן. הוא היה הכוכב של הקבוצה ואנשים תמיד העריצו אותו בגלוי ומרחוק. האמת הייתה שזה הרגיש לא נעים בלשון המעטה ולא התאים לאופי שלי באופן כללי. למזלי בחורה יפה נכנסה לחנות, המוכר הוסח ואני יכלתי לשלם ולברוח משם כל עוד נפשי בי. כשנכנסתי לבית מיד יכלתי לשמוע את קולות הצחוק של טיילור וקייסי. הרבה השתנה בחודשים האחרונים וקרו דברים שלא חשבתי שיקרו לעולם- קייסי נכנס לזוגיות יציבה ואריאל הסכימה לתת צ׳אנס לקלרמן שפישל כמובן אבל הצליח לכפר על זה.
״את פשוט לא מבינה את התחכום של הסדרה הזו, ביילי״ קייסי חרץ אליה לשון כמו ילד כשנכנסתי לסלון.
״כי תחכום זה ממש הצד החזק שלך, קלארק״ היא צבטה אותו בצלעות.
״האמת שזה השם האמצעי שלי״ הוא חייך כמו אידיוט.
״זה לא היה אל סקס בפעם האחרונה?״ היא הרימה גבה בחדות.
״קייסי אל סקס מאהב אולטימטיבי תחכום קלארק למקרה שתהית״ קייסי היה שחצן כתמיד.
״שכחת את השחצן הבלתי נסבל שם בסוף״ החלטתי להצטרף למשחקון שלהם ולהכריז על קיומי כי מסתבר שהם אפילו לא שמו לב שאני כאן.
״אחח תמיד אפשר לסמוך עלייך שתאמר את הדבר הנכון ותגבה חבר, איילי״ קייסי נחר בבוז.
״אתה יודע שלרדת עלייך עושה לי את היום, קייס״ גיחכתי והנחתי על השולחן את הבירות, המטבל והנאצ׳וס.
״תודה לאל. הייתי בטוח שאני ארעב למוות!״ קייסי נראה מאושר למראה האוכל.
״היי! חשבתי שאהבתי את תבשיל הקינואה, עדשים והטופו שהכנתי לנו!״ טיילור החמיצה פנים.
״מצטער, בייב אבל השיט הבריא שלך קצת יותר מידי בריא בשבילי״ קייסי משך בכתפיו ופתח את שקית הטורטיות.
״אתה ספורטאי!״ היא הזכירה לו.
״הקריירה שלי בתור ספורטאי נגמרת בעוד חודשיים, בייב. תבואי בטענות לזה שהולך להיות ספורטאי מקצועי״ קייסי החווה לעברי.
״אין לך תקנה, קייסי קלארק״ היא הנידה בראשה.
״אני הולך להכניס את הפיצה לתנור. אתם יכולים לבחור מה לראות בנתיים״ הכרזתי וניגשתי למטבח כדי שאוכל לחמם את הפיצה.
כשחזרתי לסלון קייסי וטיילור היו מכורבלים יחד תחת השמיכה. דקירת קנאה משוננת הורגשה היטב בליבי. קייסי היה החבר הכי טוב שלי או לפחות הדבר הכי קרוב לחבר שהיה לי מעולם... הייתי אמור להיות שמח שהוא מצא את טיילור אבל כשידעתי איך זה מרגיש על אמת ושאיבדתי את זה היה פאקינג עינוי.
״מה רואים?״
״טיילור לא ראתה סרט של מארוול אז חשבתי על קפטן אמריקה כדי להכניס אותה ללופ. מה אתה אומר?״ קייסי הציע.
״נשמע טוב״ הנהנתי.
קייסי שם את הסרט ופתח לנו שני בירות בעוד שטיילור הסתפקה במים בטעם מלפפון כשהרמנו לחיים על חתימת החוזה שלי. אחר כך ראינו את הסרט וזה היה נחמד לראות את התגובות של טיילור שראתה בפעם הראשונה את הסרט.
הם פרשו לחדר של קייסי אחרי שהסרט נגמר ואני נשארתי לסיים את הפיצה ושתי הבירות שנשארו מול לקט של חדשות הספורט. כשפרשתי למיטה הטלפון שלי רטט ליד רגלי על המיטה. זו הייתה הודעה מהקבוצה.

*הקבוצה של קלרמן התותח, החתיך והאליל עלי אדמות ושאר הממוצעים 💪🏼🤴🏻🏒😌*

קלרמן:'ערים?׳
לוק:׳אתם מודעים לזה שאם לא תענו הוא יתחיל להתקשר אלינו אחד אחד׳
ג׳ייס:׳ער׳
קייסי:ער׳
אני:ער׳
קלרמן:׳מחר בפי-בי חוגגים את ההחתמה של איילי! יש לי הפתעה מיוחדת 🎁׳
ג׳ייס:׳זה היה קריטי לעכשיו?׳
קלרמן:ברור׳
אני:׳אני לא רוצה מתנות או חגיגות׳
קלרמן:׳חבל שאתה לא מחליט כלום׳
קלרמן:׳ולידיעתך עכשיו סיימתי לסגור את המתנה וזה הולך להיות אפי והייתי חייב לחלוק את זה!׳
לוק:׳שמעת על המושג דחיית סיפוקים?׳
קלרמן:׳לא. מה זה?׳
ג׳ייס:׳פאק יו, קל׳
קלרמן:׳זו התוכנית, אני מחכה לאריאל שתצא מהמקלחת 😉׳
קייסי:׳אתה חסר תקנה׳
לוק:׳לגמריי׳
קלרמן:׳אוהב אתכם נתראה בפי-בי. יש לי דברים לעשות או יותר נכון מישהי לעשות 😋׳
ג׳ייס:׳צ׳או׳
לוק:׳אין תגובה. רק תגיעו כמו שצריך לאימון 💪🏼׳
קייסי:׳👌🏼׳
אני:׳👌🏼׳

הנחתי את הטלפון שלי בצד וקיוותי שההפתעה של קלרמן לא תגרום לכך שיזכרו אותי בקמפוס לכל החיים ולא לטובה. ידעתי שאני לא אוכל להתחמק מזה אז עדיף לזרום עם זה. הצצתי לכיוון הטלפון ורציתי לשלוח לה הודעה... לספר לה על קל ולצחוק על זה, לשתף אותה בנוגע לחתימה שלי ולהתייעץ איתה ו... פאק. יש לה מישהו אחר. היא לא שלי יותר והייתי צריך להשלים עם זה. הגיע לה משהו טוב יותר ממני ועכשיו אני צריך להתמודד עם זה כמו גדול. הייתי זה שפירק את הכל. הנחתי לטלפון שלי והחלטתי ללכת לישון כי מחר יום חדש ואולי הכאב יפחת למרות שמתוך הניסיון שלי ידעתי שזה לא באמת קורה. יכלתי רק לקוות כי זה כל מה שנשאר ממה שהיה לי עם ברין. תקווה קלושה שבסוף יהיה בסדר.