Defying the ice (penwill hockey 6)

פרק 15

פרק 15-
ברין-
ישבנו על המיטה שלי. אני בקצה אחד והוא בקצה השני. הוא תפס הרבה יותר מקום ממני. פיזית ובכל דרך אחד שהייתה אפשרית. פרופיל פניו היה רציני ומהודק עם הלסת החזקה שהייתה מכוסה בזקן שלא התרגלתי אליו עדיין. שערו היה קצוץ קרוב לקרקפת והיעדר התלתלים הכה רכים שאהבתי לגעת בהם היה מורגש. בלעדיהם הוא היה נראה אפילו קודר יותר מבדרך כלל. לא אהבתי את זה. לא אהבתי אותו. זה לפחות מה שנסיתי לומר למוח האפוף אלכוהול שלי.
״ברין״ עיניו הכהות נחו עליי.
״מה?״
״אני שונא את זה״ הוא הניד בראשו.
״זו הייתה הבחירה שלך״ הזכרתי לו ונסיתי לשמור על קולי יציב.
״הבחירה שלי? זו הייתה הבחירה שלי שתהיי עם מישהו אחר??״ לסתו התהדקה.
״אז זה העניין? זה שאני עם סת׳?״ צחקתי צחוק חסר הומור לחלוטין.
״זה לא המקום שלך, ברין!״ הוא איגרף את ידו הגדולה בתסכול.
״למה לא? הוא אוהב אותי, מכבד אותי, משתף אותי... הוא הכיר לי את המשפחה שלו והחברים שלו וכל משחק הוא מקדיש לי הום ראן. הוא משוויץ בי ומחזיק לי את היד ו...״
״זה מספיק! מה את מנסה לעשות?? לשגע אותי??״
הוא קטע את הנאום הקטן שלי ונעץ בי מבט שהבהיר לי שאני לא היחידה שפילרטטה עם קצה התהום.
״אני משקפת לך את המציאות. אני של סת׳ והכל באשמתך״ נעצתי את הסכין בליבו וקיוויתי שאולי יהיה לו אכפת.
״את לא של סת׳ ״ הוא הניד בראשו בחדות.
״אז של מי אני? שלך?״ אני השיכורה הייתה כלבה קטנה ונקמנית.
״אני רק רוצה שתפסיקי. תסתכלי עליי לרגע ותפסיקי״ אצבעותיו ננעלו על סנטרי ומגעו הכה גלים בגופי.
הוא הכריח אותי להסתכל עליו. הוא היה קרוב עכשיו כבר לא בצד השני של המיטה אלא לידי.
״מה זה יעזור?״ תהיתי.
״אני לא אומר שזה יעזור אבל אני רוצה שתראי אותי, ברין. את היחידה שבאמת ראתה אותי. אני מרגיש שקוף כשאת לא רואה אותי.״
אוי איילי. מה המילים שלך בודדות וכה קפדניות מסוגלות לעשות לי? אתה שובר ואתה בונה. אתה הכל.
״מתי אתה תראה אותי, איילי?״
״אני יודע שפגעתי בך...״
״אתה יודע שפגעת בי? אין לך מושג מה עשית לי! לא יצאתי מהמיטה יומיים רק מהמחשבה שאתה עוזב! מהמחשבה ש... לקחת את אחת הבנות האלה הביתה ו... אוף!״ שוב הדמעות המגעילות זלגו על לחיי.
״לא לקחתי אף אחת הביתה. אני לא מסוגל.״
הוא ניגב את הדמעות באצבעות מחוספסות וגרם לי להיאנח בהנאה לעומת המגע שלו.
סת׳ ואני היינו יחד. לא במובן שכולם חשבו עליו. לא שכבנו. התנשקנו והתמזמזנו אבל לא הלכנו עד הסוף. כי הוא היה מחסום בנינו. כמו קיר שלא הצלחתי לעבור.
״אבל בסופו של דבר אתה תיקח. כשתהיה בנאשוויל בעוד כמה שבועות ואני... אני אשאר כאן״ בלעתי רוק בכוח.
״את סיימת איתי ברין. את זו שסיימת איתי.״
״לא... אתה זה שסיימת איתנו. אני לא אמורה להתחנן לפירורים ממך! לא ככה עובדת מערכת יחסים! הבנת?!״ דחפתי אותו ממני ולא רציתי שיגע בי.
המגע שלו בלבל אותי. לרגע כמעט שכחתי כמה רע היה לי. כמה החיים שלי היו לא חיים בגלל הדרך שבה פגע בי.
״ברין, אני לא יכול ל...״
״זה לא מעניין אותי! נמאס לי מזה! חיכית במשך חודשים שתאמר לי שאתה אוהב אותי! שתספר לאחי! שתהפוך אותי למיוחדת ולא לסוד דפוק ואתה אכזבת אותי! אתה שברת לי את הלב! דחפת אותי למערכת יחסים שאני לא מרגישה שלמה בה! לך לנאשוויל ותניח לי! תן לי לנסות לבנות משהו אמיתי ולא להלחם על מישהו שלא רוצה אותי!״ הכאב נשפך מתוכי כמו לבה מהר געש אבל לא הצלחתי לעצור.
הוא היה כמו סלע שאי אפשר לשבור, כמו עץ שאי אפשר לכופף... הוא היה החומר הכי חזק בטבע ששום דבר לא יכל לשבור. ואני התאהבתי בו. כמו מטומטמת נסיתי לשבור משהו שאי אפשר לשבור ולהכניס את עצמי לסדקים ולמלא אותם. טיפשה.
״אין לך מושג על מה את מדברת״ הוא הניד בראשו.
״לך מכאן, איילי״ נעמדתי על רגליים לא יציבות והחוויתי לכיוון הדלת.
הוא נעמד מולי והיה גדול כמו צל שאי אפשר לחמוק ממנו. שלעולם לא אוכל להיות חופשיה מהנוכחות הברורה שלו.
ואז הוא עטף אותי בזרועותיו. חיבוק פשוט. הגוף שלי בלי לשים לב נמס לתוכו. הוא היה... אלוהים הוא היה כל כך חם ומושלם בשבילי. הריח שלו חדר לתוכי וכל תא בי הדהד את תווי גופו הנפלא.
״את עדיין שלי, ברין. אין לך מושג במה אני נלחם בפנים אבל אני אציל אותנו. גם אם זה לא נראה ככה עכשיו״.
ואז הוא הרים אותי כמו שמרימים ילדה קטנה והניח אותי במיטה. קברתי את הראש שלי בצווארו ולקחתי נשימה עמוקה מהריח המדהים שלו. ואז הוא שיחרר אותי ואני אותו. הוא כיסה אותי בשמיכה ואז נשק ברכות למצחי.
״תישני טוב. תנוחי. את הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי ברין קולדוול״.
המילים הטובות שלו הקלו על הלב הכבד והמסוגר שלי. עצמתי עיניים ולאט לאט צללתי לעולם החלומות.