Defying the ice (penwill hockey 6)

פרק 24

פרק 24-
איילי-
״זה על חשבון הבית, בנים! בהצלחה בגמר!״ המלצרית בפנוויל בורגר הניחה את מגש הבירות הצוננות על השולחן שלנו.
סיימנו את המשחק שלפני הגמר בניצחון מוחץ. החזרה שלי לשער החזירה את המוג׳ו שלנו. הכימיה הייתה מחשמלת ולמרות שהירבים שלנו מבוסטון קולג׳ היו קשוחים ורציניים לא היה להם פאקינג סיכוי. לא כשהיינו ככה על הקרח. לוק, שיין, ג׳ייס, קייסי ואפילו קלרמן נתנו 110 אחוז. היריבים שלנו הופתעו ואנחנו לא נתנו להם הזדמנויות. סיימנו בנוק-אאוט ועכשיו נשאר לנו רק את משחק הגמר. כולם היו נרגשים. חיברנו 4 שולחנות יחד וכל החבר׳ה הישנים והחדשים התאספו כדי לחגוג ולהרים לעצמנו לקראת המשחק הכי קריטי בקריירת הקולג׳ של השחקנים הויתקים.
הייתי בטוח שהשלמתי עם העובדה שאני כבר לא אהיה חלק מזה אבל ברגע שהמחליקים שלי נגעו בקרח ידעתי שאין סיכוי שהייתי מצליח לשבת בדירה לא מוכרת בנאשוויל בזמן שכל החברים שלי נלחמים על התואר הנכסף.
״היינו כל כך פאקינג טובים!!״ קלרמן שאג והרים את הבירה שלו אל על.
״הם לא ידעו מאיפה זה נחת עליהם!״ דיין ג׳ונסי הסכים איתו.
״אולי אבל אני בטוח שהרווארד כבר מתכננים לכסח לנו את הצורה. והם יגיעו מוכנים פי אלף ממה שראינו היום.״
לוק היה חייב לאזן בשיקול דעת את האופוריה המחשמלת.
״ואנחנו נהיה מוכנים לקראתם״ ג׳ייס השיב בביטחון גמור.
״ניצחון בפעם השלישית ברציפות יהיה משהו אגדי״ שיין לקח נשימה עמוקה כאילו אפילו לומר את זה יקח מאיתנו את הרגע הנכסף.
״משהו שלא קרה אף פעם״ ציינתי.
״אבל לנו זה יקרה, בטוח״ דיין הצהיר.
״שום דבר לא בטוח״ לוק הניד בראשו ולגם מהבירה.
״בואו נחשוב חיובי״ קייסי הציע ושתה חצי מהבירה שלו בלגימה גדולה.
״אני אוהב אתכם חברים, כבר אמרתי לכם את זה?״ קלרמן הופך לרגשני פתאום.
״בבקשה אל תתחיל, קלרמן. ראינו את הזין שלך מספיק השבוע״ סקוט מאייר, מגן משנה ב׳ נראה קצת ירוק ואחוז בחילה.
״לא אהבתם את הכרזה בחדר ההלבשה?״ קלרמן חייך חיוך מטומטם.
״לא!״ כולנו ענינו פה אחד.
קלרמן החליט לנקום בכולנו ותלה כרזה של הזין שלו בחדר ההלבשה. הוא גם העניק לכולנו סלסלת שי עם חולצה שעליה הדפס של הזין שלו, סיכה עם תמונה של הזין שלו, ספל תרמי עם הדפס של הזין שלו, בוקסר עם הדפס של הזין שלו, חבילת קונדמים וכמובן כי זה קלרמן והוא חייב להיות אקסטרה לכל אחד הוא נתן גם איירפודס.
״טוב מאוד״ קלרמן חייך כאילו הוא בן אדם נורמלי לחלוטין ולא מטורף עם קבלות.
״אני עדיין לא מאמין שעשית את זה״ קייסי הניד בראשו.
״אמרתי לך שאני אנקום״ הוא משך בכתפיו.
״זה לא נקמה... זה... אני לא יודע מה זה״ לוק גיחך.
״יש לכם מזל שזכיתם לראות את גדולתו של הזין שלי, מזל גדול״ קלרמן חייך חיוך לבן ומלא שיינים.
״לא יודע אם הייתי יותר בר מזל כנראה הייתי נדרס על ידי משאית״ ג׳ייס גלגל עיינים.
״בואו נפסיק לדבר על הזין של קל ונרים כוס לחיי הניצחון שלנו״ שיין הרים את כוס הבירה שלו.
כולם השיקו כוסות ושאר הערב למזלנו היה נטול שיחות על הזין של קלרמן. צחקנו, שתינו, אכלנו ודיברנו על המשחקים הקודמים שלנו, על המאמן ועל איך הקבוצה תראה בשנה הבאה כשכבר לא נהיה כאן. הצעירים המשיכו לפי-בי כדי לפגוש כמה שפנפנות הוקי בתקווה שימצאו מישהי שתהיה מוכנה לקחת אותם למיטה ושאר החבר׳ה התפזרו לבתים שלהם. אני וקייסי חלקנו מונית והוא נרדם במושב האחורי. אני סחבתי אותו לחדר והנחתי בקבוק מים ליד המיטה שלו.
ואז נשארתי לבד. ביומיים האחרונים מאז שהחלטתי להשאר היה מסביבי כל כך הרבה רעש שלא הצלחתי לסנן אותו. אימונים אינטנסיביים, כל החבר׳ה, איחוי הקרע ביני לבין ג׳ייס והמשחק עצמו היו רק חלק מהסחות הדעת שהתמודדתי איתם.
ועכשיו היה שקט. ומתוך השקט הופיעה לה דמות אחת. כמו תמיד מאז שהכרתי אותה היא סימלה את השקט והשלווה. ג׳ייס היה זה שסיפר לי שהיא וסת׳ נפרדו. חשתי הקלה. המצב הזה שהיא לא איתי היה מספיק גרוע ואז הוא נכנס לתמונה. היא עם מישהו אחר. זין על זה.
השעה הייתה מאוחרת. קרוב לוודאי שאיילי של לפניי שבוע לא היה עושה את זה אבל אחרי שפתחתי את הדלת הזו נדמה שכל הגבולות שפעם שרטטתי לעצמי נפרצו. לא רציתי לוותר. לא רציתי להרחיק. לא רציתי להיות בודד יותר. רציתי אותה.
בלי לחשוב יצאתי שוב מהבית. הדרך למעונות הייתה לא ארוכה במיוחד וזה שרצתי עזר לה להתקצר עוד יותר. כשעמדתי מול הדלת שלה הרגשתי פתאום כמו נער מתלהב שהולך לבקש ממישהי שתהיה חברה שלו בפעם הראשונה. לזכותי יאמר שמעולם לא חוויתי את החוויה הזו. לא הייתה לי חברה. מאז שהתחלתי לשחק הוקי בנות שמו לב אליי בגלל זה. ואז הן גילו שאני סגור, אפרורי אולי אפילו קצת מדוכא. הן המשיכו הלאה וגם אני. כשהגעתי לקולג׳ הבחורות היחידות שיצרתי איתן קשר היה למטרה אחת- סיפוק יצרים. הן קיבלו מה שרצו ואני את מה שרציתי ושם זה נגמר. ואז היא... לא דומה לאף אחת, סבלנית, פתוחה, מכילה, אוהבת, תמימה, לא פוחדת מכל החושך שלי. היא באה לפתוח לי את הלב ואת הנשמה. אולי המלאכים השומרים שלי שלחו אותה כדי להראות לי שאני צריך להאמין שוב באנשים. שאסור לי לסגור הכל בפנים. שאני צריך לחיות ולאהוב אנשים ללא פחד שמשהו יקרה להם.
נקשתי על הדלת. אחרי כמה שניות נקשתי שוב. ושוב. ושוב. הדלת נפתחה בתנופה ובפתח עמדה הבחורה שאני אוהב. היא הייתה נראית קטנטנה בתוך הטי שירט הענקית ש-שימשה אותה בתור פיג׳מה. השיער שלה היה מבולגן והיה ברור שהיא התעוררה משינה. אלוהים כמה שהיא יפה.
״איילי? מה אתה עושה כאן?״
מה אני עושה כאן? מה שהייתי צריך לעשות לפני חודשים ארוכים ולא עשיתי כי הייתי פחדן.
״אני אוהב אותך, ברין״ המילים היו זרות ומוכרות באותה נשימה.
הרגשתי אותן זמן רב אבל רק עכשיו אמרתי לה אותן בפנים.
״אני... לא.. אלוהים...״
תפסתי את פניה היפות ונשקתי לשפתיה התפוחות. העולם הסתחרר סביבנו. האדמה לא הייתה קיימת. סוף כל סוף שבתי לחיים. זה היה מייאש לדעת שהייתי פשוט קיים במשך שנים ורק בזכותה אני חי. עכשיו אני פאקינג חי.
הלב שלי פעם בעוצמה. הרגשתי הכל. הרגשתי את כל מה שלא הרשיתי לעצמי להרגיש. היא הייתה שם איתי. השפתיים שלה, הלשון שלה, הגניחות העדינות שחמקו משפתיה שאמרו לי כל כך הרבה דברים יפים ומכאיבים. היא הייתה החיים שלי. כל מה שרציתי.
״איילי... מה... מה אתה עושה?״ היא התנשפה בחוסר אונים.
״אני אוהב אותך״
ברין הביטה בי בעיינים כל כך גדולות וכל כך יפות שרציתי לטבוע בהן. היא נראתה המומה ובו זמנית כל כך פגיעה שזה היה כמעט יותר מידי. היא הייתה כמו עצב חשוף, היא לא ידעה להסתיר דבר. אהבתי אותה בגלל זה. אהבתי אותה כי אחרי הכל היא הצליחה לרפא חולה אנוש, לשבור חומות פלדה, לנפץ כל מה שחשבתי שאני יודע על עצמי. רציתי לצרוח שאני מאוהב בה. שהיא הכל בשבילי. שאני לא יודע איך אבל אני אדאג שהיא תאהב אותי לנצח כי אני אוהב אותה לנצח כמו שמגיע לה.
״אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אני אוהב..״ היא איגרפה את החולצה שלי באצבעותיה ומשכה אותי עד שהשפתיים שלנו התנגשו בעוצמה.
המילים שלי נשפכו לתוך פיה. היא קיבלה אותי אליה. היינו בתוך החדר. הדלת נטרקה אחרינו. היא נאחזה בי בחוזקה כאילו שהיא לעולם לא תעזוב. אני לא תיכננתי לעזוב אותה. בחיים לא.
הורדתי ממנה את החולצה במשיכה ושמחתי לגלות שהיא ויתרה על החזייה. פאק כמה שהתגעגעתי לגוף המושלם שלה, לחום שהקרין ממנה ולדרך שבה היא הגיבה אליי. זה היה מדהים.
אחזתי בירכיה והרמתי אותה כמעט באופן קל מידי. חום גופה היה הדבר היחיד כשהרגשתי במשך רגעים ארוכים. הריח שלה סחרר אותי. הייתי פאקינג מכור. כל הגוף שלי זמזם והמוח שלי לא תפס את העובדה שהיא שלי כאן ועכשיו.
לא נתתי לה אפילו רגע לנסות להרחיק אותי, לא יכלתי להרשות את זה כשהשכבתי אותה על המיטה.
״איילי, אתה לא יכול...״ השתקתי את המילים שלה בנשיקה. הלהט בנינו היה שורף. היא לא יכלה להתנגד, גם אני.
הג׳קט והחולצה שלי מצאו את דרכם לרצפה. ידיה החליקו על פני זרעותיי ושרירי החזה והבטן שלי. ידיה העדינות היו כמו נשיקות עדינות על עורי הלוהט.
פי צלל אל שדיה המושלמים. העור העדין תחת לשוני גרם לה לגנוח וכשמצצתי אותה לפי היא נרעדה וידיה משכו בשערי שהחל שוב לצמוח אחרי כמה ימים שבהם נתתי לו לגדול ולא גילחתי אותו.
לא הייתי צריך יותר מאצבע אחת כדי למשוך ממנה את תחתוני הכותנה שהיו כבר ספוגים מרטיבות. העפתי אותם לצד השני של החדר.
״אני הולך להתענג על כל שניה ושניה, אני לא הולך להפסיק. בחיים לא.״
עיניה התכולות נפקחו בבת אחת בתדהמה כשמשכתי אותה ופיסקתי את רגליה. צללתי לחום הרטוב ביניהן מבלי לחכות שניה מיותרת. הייתי מורעב, הייתי מיובש, הייתי חסר מעצורים. כל מה שרציתי היה לטרוף אותה עד שהיא לא תזכור שוב דבר חוץ מהעונג שהענקתי לה. פי ושפתיי לא ידעו מנוח כשפיסקתי את הכוס שלה ואכלתי אותו ברעבתנות. מצצתי את הדגדגן התפוח שלה לפי ונתתי לה לגנוח בעונג את שמי ולידיה לאחוז בי כאילו אם תרפה יגיע סוף העולם. ירכיה רטטו וצווחה פראית ברחה משפתיה כשטעמה מילא את פי. זה היה כאילו הגעתי לגן עדן. הייתי בגן עדן המזוין ולא רציתי לעזוב.
״הו מיי גאד״ היא גנחה כשליקקתי אותה ביסודיות לפני שהתרוממתי על מרפקיי.
״אני צריכה אותך. עכשיו.״
המילים הרועדות שלה, הדורשות גרמו לזין הקשה ממילא שלי לזנק ולהפוך לאבן. זה כל מה שרציתי כרגע. שנינו עבדנו יחד להסיר את המכשולים שעמדו בנינו עד שהייתי עירום לגמריי. אצבעותיה ליטפו אותי לאורך לא יותר מפעמיים לפני שנהמתי והרחקתי אותן.
החיוך שהבזיק על שפתיה כשהזין שלי עמד בפתח שלה גרם לי להתחרפן. חדרתי לתוכה במתינות ככל שיכולתי אבל ידעתי שאני כבר לא שולט בעצמי. היא קשתה את גבה וגנחה בעוצמה כשהתחלתי לנוע בתוכה.
״את כל כך רטובה בשבילי, כל כך פאקינג מושלמת... אני מאוהב בכל חלק וחלק שלך. את הכל בשבילי, בייב״ גנחתי בעונג כשהגברתי את הקצב.
״איילי.... אלוהים...״ היא נאנקה ככל שהקצב שלנו התגבר.
במשך דקות ארוכות כל מה שנשמע בנינו היו גניחות של עונג ורעש של עור מתנגש בעור. היינו באקסטזה. הייתי בעולם שלה והיא הייתה בשלי.
״פאק!!! אל תפסיק!!!״ היא צרחה ואני לא הפסקתי אפילו לשנייה כשהיא התכווצה על הזין שלי וכל גופה רטט תחתי.
אני עצמתי עיינים והמשכתי לחדור אליה בחוזקה עד שהרגשתי את העונג גואה בתוכי. נסוגתי ברגע האחרון לפני שהתפרצתי כמו פאקינג הר געש והגוף שלי קרס כמו בניין לבנים מזוין.
״אני אוהב אותך כל כך, ברין״ משכתי אותה אליי והיא התחפרה בחזי.
היינו קרובים. מיוזעים. דביקים. בקושי נושמים. ולא היה אכפת לי. זה היה החלום שלי. היא הייתה החלום שלי. הדבר הכי יפה בחיי. הדבר שלעולם לא אוותר עליו. אני אהבתי אותה וידעתי שהיא אוהבת אותי. וזה היה הכל.