צוקו מוצא סוף סוף את טוף וקטרה והוא ניגש אליהן.
"סוף סוף מצאתי אתכן! אני מחפש כבר המון זמן."
"היי, צוקו, מה קורה?" אומרת קטרה.
"בסדר," הוא עונה, "טוף, שכחתי לשאול אותך- איך היתה השיבה הביתה?"
"הם סוף סוף מקבלים אותי כמו שאני!" היא עונה ומתחילה מיד לספר:" הם לא מתייחסים אלי כמו אל חסרת ישע ולא חושבים שאני צריכה עזרה בכל דבר, הם נותנים לי להתלבש כמו שאני רוצה, טוב, זה קצת קשה לאמא שלי אז החלטתי להתפשר וכן ללבוש שמלות- אבל עדיין- לא כל הזמן! ולפחות זה הדדי, גם היא עושה מאמצים בשבילי. ואין לי יותר שיעורים עם מאסטר יוּ."
"ברור, אחרי מה שהוא עשה..." מגיבה קטרה, "סוף סוף אני מרגישה בבית בבית הזה!" מסכמת טוף.
צוקו מחייך. הוא שמח בשבילה. "אני שמח שהסתדרתם! מי זה מאסטר יוּ?"
"זה איזה טיפש אחד שהיה מלמד אותי כשפות אדמה. היו לי שיעורים אצלו מגיל 5 ועדיין הייתי ברמה של המתחילים."
"אנג הלך אליו לשיעור ניסיון אבל ישר ראה שהוא לא המתאים." אומרת קטרה וטופחת לטוף על השכם.
"איפה סוקה? ואנג? וסוקי?" שואל צוקו.
קטרה:" אני לא יודעת אבל סוקי בטח עם הלוחמות שלה, בכל זאת, היא המנהיגה."
לפתע מגיע אליהן לא אחר מאשר... גֵ׳ט. המנהיג לשעבר של לוחמי החופש אותו פגשו קטרה, אנג וסוקה במהלך מסעם לקוטב הצפוני והשאר היסטוריה...
הוא נעמד מולם ומבחין בצוקו:" אתה!"
צוקו מופתע גם לראותו:" אתה..."
שניהם נדרכים לקרב ומתחילים להתקרב אחד לשני, אך קטרה מגיעה במהירות ומפרידה ביניהם.
כעת סוקי מגיעה.
"מה יש לכם?!" שואלת קטרה.
"מאיפה את מכירה אותו, קטרה?" שואלים ג׳ט וצוקו בו-זמנית.
קטר. נאנחת. "צוקו- זה ג׳ט. ג׳ט- זה צוקו. שליט האש בשבילך. ג׳ט, אני שמחה שאתה בסדר... עכשיו אפשר לדעת למה אתם תוקפים אחד את השני?!"
"הוא תקף אותי." אומר צוקו.
"ואתה תקפת אותי! ואז הדאי-לי תפסו אותי!" פונה ג׳ט אל קטרה. "וצדקתי אחרי הכל- אתה כן כשף אש! אני צודק?!"
"רוצה הדגמה?!" צוקו מרים אגרוף לכשפות אש וסוקי עוצאת אותו ומחזיקה את היד שהוא תכנן לכשף בה.
קטרה:" טוב, צוקו בצד שלנו עכשיו, בסדר?"
ג׳ט:" הו... אני חייבת לך התנצלות אם ככה..."
"כן, אתה חייב." מסנן צוקו וטוף צוחקת.
"רגע;" עוצר ג׳ט לפני התנצלותו, "קטרה, בתקופה שהייתם בבה-סינג-סה- הוא כבר היה בצד שלכם?"
קטרה מפנה את מבטה אל צוקו:" למען האמת... לא..."
ג׳ט:" אז תשכח מזה!"
קטרה:" ג׳ט!"
"בסדר, בסדר! אני מתנצל, אוקיי?"
"רגע אחד-" אומרת סוקי- "זה ג׳ט המפורסם?"
קטרה מסמיקה מעט בלא מודע.
"אז ג׳ט, איך זה שאתה כאן?" משנה קטרה נושא, "זאת אומרת-"
"את מתכוונת איך זה שאני לא מת?" הוא אומר.
קטרה מחייכת מעט במבוכה.
אנג וסוקה מגיעים. הם מופתעים לראות את ג׳ט מולם. "ג׳ט." אומר אנג.
"ג׳ט, אתה חי?" שואל סוקה.
"כן, סוקה." אומרת סוקי. היא מקרבת אותו אליה כדי לשמור שלא יעשה בושות.
"אז שכבתי שם..." מספר ג׳ט, "ופתאום הגיע איש ולקח אותי משם. לא הייתי כל כך בהכרה אבל כן הרגשתי שמרימים אותי. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, חשבתי שהוא עובד עם לוֹנְגְ-פֵנְגְ בדָאיְ-לִי; אבל הסתבר שהוא לא היה בצד שלו, אלא נגדו. הוא הביא אותו למרפאה הסודית שלו, במחתרת, ושם טיפלו בי. לא יכולתי ללכת או לזוז במשך משהו כמו חודשיים; אבל עכשיו אני כבר יותר בסדר."
"והכנופיה שלך?" שואל אנג, "צה איתם בסיפור הזה?"
"כנופיה?" שואל צוקו, "למה זה לא מפתיע אותי..."
"הם גם היו שם." עונה ג׳ט.
אנג:" מי?"
ג׳ט:" לוֹנְגְ-שוֹטְ וסְמֵלֵרְבִּי. הרגע אמרתי. אתם שוב חושבים שאני משקר לכם?!"
אנג:" אה- כן."
"אני לא משקר! זה מה שקרה!"
"הוא לא משקר." קובעת טוף.
צוקו מביט בסוקה במבט שואל. "היא יכולה לדעת.- כשפות אדמה." מסביר לו סוקה בקצרה.
ג׳ונג ג׳ונג מגיע ופונה אל צוקו:" יֵ - שליט האש צוקו. תוכל להגיע? השליטים רוצים לשוחח לפני תחילת הטקס."
"בטח. אני בא." משיב צוקו.
"שלום לכם- אווטאר אנג, סוקי, קטרה, סוקה, טוף." אומר ג׳ונג ג׳ונג ואז מביט בג׳ט:" גם אתה קשור?" הוא מרים גבה.
"לא." עונה ג׳ט.
טוף, סוקה ואנג מתאפקים לא לצחוק בעקבות המצב.
קטרה פונה אל צוקו:" אז אני רואה שג׳ונג ג׳ונג הסכים..."
"כן." עונה צוקו, "תודה רבה על העצה."
צוקו מסתכל על ג׳ונג ג׳ונג, "אני בא."
"רגע!" קורא סוקה. צוקו וג׳ונג ג׳ונג נעצרים. "מה קרה?!" שואל צוקו בבהלה.
"רק משהו קטן למורל..." אומר סוקה, "תתקרבו..."
"לא, לא שוב זה!" נאנחת קטרה.
"כולם תניחו ידיים..." אומר סוקה וכולם מניחים את ידיהם המרכז המעגל שנוצר, "יופי, ועכשיו ב'ו-' - צועקים 'צוות אווטאר'. שלוש, ארבע, ו...- צ-וות - א-וו-טאר!" קוראים כולם ומרימים את ידיהם למעלה.
צוקו כל כך נבוך. סוקי וקטרה מצחקקות למראהו. ג׳ט לא קשור לחבורה המלוכדת שנוצרה, כפי שהיה רוצה.
YOU ARE READING
אווטאר פאנפיק: ספר ראשון: תחילתו של עידן חדש
Fanfictionשישה ילדים הצילו את העולם. שישה ילדים. כמובן שלא לבדם, היו גם חיילים רבים שלחמו בגבורה, אנשי מסדר הלוטוס הלבן וגם, גם האנשים האלה שאנחנו והם אפילו לא מודעים לקיומם שראו את החבורה כשהיו במסווה באומת האש, זיהו אותם ובחרו בכל זאת לא לדווח. גם הם תרמו...