אווטאר פאנפיק: ספר ראשון: תחילתו של עידן חדש

פרק 12: החקירה | חלק שני

נט ומקלו מניחים את כל הדברים על השולחן. החצים, הקלסטרון, הלוח...
"אז יש לנו קלסטרון של מי שהאיש ההוא תיאר שראה." אומרת נט, "והחצים האלה- הם מיוצרים בממלכת האדמה." היא מראה לשליטה ועוזרו.
"והאיש הזה- אומר מקלו- "הוא גם נראה בן ממלכת האדמה." משלימה נט, "הוא לא נראה אחד משלנו."
צוקו מתבונן בתמונה.
"גם החצים, גם המראה- זה מעיד על דבר אחד- הוא מממלכת האדמה." אומרת נט.
"אתם בטוחים?" שואל צוקו.
"90 אחוז." עונה מקלו. "אם זה באמת מישהו מאומת האש מהצד של המתנגדים הוא לא היה קונה חצים בממלכת האדמה. שלא לדבר על זה שגם לא היה לו שום מניע לרצוח את הילדים האלה."
נט:" חוץ מזה שהאבא איש צבא. אבל זה כבר מצביע שוב על ממלכת האדמה."
צוקו:" יכול להיות שפשוט ניסו להפליל? שנחשוב שזה מישהו מממלכת האדמה כדי ליצור סכסוך?"
ג׳ונג ג׳ונג:" כן, יכול להיות שזה בדיוק מה שהם רוצים שנחשוב."
נט:" בדיוק. זאת גם אפשרות סבירה ביותר. חשבנו גם עליה."
צוקו:" אז מה עושים עכשיו?"
מקלו:" כרגע מתמקדים בממלכת האדמה. יש יותר סיכויים שזה זה."

* * * *

אנג נכנס לחדרה של קטרה, אוחז במגש ועליו קערת מרק וכוס תה.
קטרה שוכבת במיטתה, היא חולה.
"הו, תודה, אנג." היא אומר בקול סתום מצינון.
אנג מחייך. היא מתיישבת והוא נותן לה את המגש.
קטרה מחייכת אל אנג ואז מרימה את הכף וטועמת מהמרק.
"המרק חם." היא נבהלת.
"אה, אין בעיה- אני אעשה כשפות אוויר כדי לקרר אותו." אומר אנג בחיוך ועושה כשפות אוויר על המרק.
קטרה טועמת. "עכשיו קר מדי." היא צוחקת.
"אז אני אעשה כשפות אש!" הוא צוחק ומחמם את הקערה בכשפות אש.
"הנה, תטעמי עכשיו."
קטרה טועמת.
"איך?" הוא שואל.
"מושלם." היא מחייכת אליו וממשיכה לאכול מן המרק.
לפתע היא נרעדת מקור. "ממש קר לי."
אנג מביא שמיכה ומכסה אותה. הם מחייכים זה לזו.
"רוצה קצת?" שואלת קטרה ומציעה לאנג כף מרק.
"נראה לי שעדיף שלא..." עונה אנג, "אני לא רוצה להידבק."
"אה, נכון." היא מצחקקת.

* * * *

אירו ואקיני עובדים בבית התה. כל השולחנות מלאים.
אקיני מניחה מגש ריק על הדלפק, שם נמצא אירו.
"אז מה שלום האחיין שלך?" שואלת אקיני.
"האמת..." הוא עונה, "בטח שמעת על הרצח ה...נורא הזה."
"כן. שמעתי. הם עושים עם זה משהו עכשיו?"
"כן, צוקו פתח בחקירה."
"יופי, טוב מאוד. חייבים לתפוס את מי שעשה את זה ולהעניש אותו!"
"ומה שלומו חוץ מזה? איך הפצע?" היא ממשיכה.
"הפצע בסדר, הוא פחות חמור ממה שחשבתי... צוקו לא ממש נותן לי להתקרב אליו..- אבל ראיתי שהוא מתקשה בתנועות גדולות עם היד וקצת כבד. הוא יהיה בסדר... אבל הוא לא רוצה למצוא מי עשה לו את זה."
"אפשר להבין אותו- יש לו כל כך הרבה על הראש, וממה שסיפרת לי עליו הוא יעדיף להתמקד בכל דבר חוץ מבעצמו."
"נכון, נכון, ובדיוק בגלל זה אני דואג לו. זה בעייתי מאוד." אומר אירו ומצחו מתכווץ בדאגה. "ולאחרונה נכנס לו איזה ג׳וק לראש- הוא התחיל לחפש את אמא שלו."
אקיני מסתכלת עליו במבט שואל.
"צוקו איבד את אמו לפני הרבה זמן. היא נעלמה, עזבה. צוקו גילה שאבא שלו גירש אותה..." מסביר אירו.
"אז זה לא טוב שהוא יחפש אותה?" שואלת אקיני.
"זה יכול להיות נפלא.  אבל זה גם יכול להיות מאכזב. מאוד. הוא החליט שהיא חיה. יכול להיות שאוזאי שיקר לו בפנים וסיפר לו את סיפור המותחן הזה כדי לגרום לו להתעסק בזה במגום בדברים אחרים, וגם אם זה נכון, גם אם אוזאי לא שיקר והיא באמת גורשה- יכול להיות שקרה לה משהו במשך השנים. היתה מלחמה ולא חסרות אפשרויות."
"באמת יכול להיות."
"אני לא בטוח שזה יגמר טוב. אני מפחד שזה רק יפגע בו בסוף. הוא עלול כל כך להתאכזב. הוא כאילו תולה את כל התקוות שלו בזה. ואז הוא יהיה בלי אבא, בלי אמא, בלי אחות... אני לא רוצה שהוא יפגע עוד יותר. הוא כבר נפגע מספיק."