אווטאר פאנפיק: ספר ראשון: תחילתו של עידן חדש

פרק 2: בעולם הרוחות | חלק שני

"אז מה רוקו רצה להגיד לך?" שואל סוקה את אנג. הם הולכים בשלווה, בניגוד למרדף שהיה קודם.
"הוא רצה להכין אותי... לחיים שלי כאווטאר..." עונה אנג.
"להכין? אתה הבסת את שליט האש, מה יש יותר מזה?"
"כן... לא, האמת שהוא דווקא צדק... צריך להשקיע גם בדברים הקטנים, וזה לא שלכל אווטאר היתה מלחמה של מאה שנים לעצור."
"כן, יש בזה משהו."
"אבל..." אנג נעצר במקום. "הוא כל הזמן אמר שאני צריך וצריך וצריך... אני האווטאר, בסדר, אין לי בעיה, אבל... אני רוצה גם להינות. לא רק לשבת כל היום ולגשר ולהגן. אני גם ילד, אחרי הכל. אני רוצה להינות מהחיים ולהיות אתכם בבית."
"כן. אתה לא איזה שליט או מלך. אתה לא צריך לשבת ולדאוג כל היום. עשית את שלך, עכשיו מותר גם לך קצת לנוח." אומר סוקה. "והיי, בקשר לבית-" הוא מוסיף, "אל תצפה ליותר מדי- זה איגלו."
אנג מצחקק, "אתה יודע למה התכוונתי."

* * * *

טוף משחקת בחתיכת המטאור הקטנה שסוקה נתן לה במתנה. לאחר מכן  נמאס לה והיא משחקת באדמה שהיא יושבת עליה בכשפות אדמה וכמה יצורים קטנים כגון תולעים נחשפים והיא משחקת גם אִתם. קטרה אוכלת כריך וסוקי יושבת על אפה וקוראת ספר.
"ידעתי!" קוראת סוקי לפתע.
קטרה וטוף מפנות אליה את מבטן. "זהו זה." אומרת סוקי. "מהיום אני מתחילה במטרה חדשה."
"את עוזבת את לוחמות הקיושי?" שואלת טוף.
"בדיוק להיפך, זה רק חלק מזה..." עונה סוקי ומחייכת חיוך שמעיד על כך שהיא מתכננת תוכניות בראשה. "המצב וההתייחסות לנשים בממלכת האדמה חמור ביותר. חוץ מבקיושי וכמה ערים בודדות אחרות אין לנשים כמעט זכויות. נשים לא יכולות ללמוד באוניברסיטה, לא יכולות להתקבל לתפקידים חשובים, לא יכולות להתגייס לצבא."
"כן, גם בשבט המים הצפוני לא נתנו לי להילחם בגלל שאני בת!" אומרת קטרה. "עד שנלחמתי כמובן ונתנו לי." היא מחייכת. "ועכשיו כשאני חושבת על זה זה גם די ככה אצלנו בדרומי..."
"בדיוק." עונה סוקי.
"נו, ו..? מה את הולכת לעשות?" שואלת טוף.
"אני הולכת לשנות את זה." אומרת סוקי. "אין בי פחד, נולדתי לעשות זאת."
"זאת סוקי שלנו!" קוראת קטרה ומחבקת אותה.
"לגמרי!" אומרת טוף.
סוקי מחייכת.

* * * *

סוקה:" אנחנו כבר שעות כאן!"
"הם כבר שעות שם." אומרת קטרה, שנמצאת עם חברותיה בעולם החומר, ומסתכלת על הבנים שיושבים בישיבה מזרחית.
"מעניין מה הם עושים שם..." אומרת סוקי.
אנג:" טוב, בוא נחפש דרך לצאת מכאן."
הם מתחילים להסתובב במקום. המקום שהם נמצאים בו הוא מקום עגול מוקף בצמחיה סבוכה.
סוקה נתקל באנג.
הם מחליפים מבטים וממשיכים להתהלך.
כל אחד מהם הולך לקצה אחר ואנג נתקל בסוקה.
כל הזמן הם נתקלים זה בזה. "תפסיק להיתקל בי!" אומר סוקה.
"אני לא נתקל בך! אתה נתקל בי!"
"איך-אני-אגיע-משם-לפה-בזמן-כל כך-קצר?!"
"נראה לי שזה המקום הזה..." אומר אנג ונוגע בסנטר שלו בהרהור. "אנחנו כאילו לכודים במין מעגל..."
סוקה כורע על הרצפה:" בבקשה- אם מישהו שומע אותי- תוציאו אותנו מכאןןן!!!"
"איך את מצליחה לשמור על השיער כל כך חלק, סוקי?" שואלת אותה קטרה.
"טוב, זה בגלל שהוא קצר."  עונה סוקי. "וחלק." קטרה מהנהנת בהסכמה ומחייכת. "אצלי- לא משנה כמה קרמים ומרככים אני מנסה- הוא פשוט לא מסתדר לי!"
"יש לי את הפתרון המושלם בשבילך." אומרת סוקי, עולה על אפה ומתעסקת בתיק שלה. קטרה מתקרבת ומלטפת את אפה. "תראי!" אומרת סוקי ונותנת לקטרה שפורפרת לבנה. "זה מרכך ממש טוב. אני תמיד משתמשת בו."
"ורק עכשיו חשבת לספר לי?!" הן צוחקות.
"אהההה!" זועק סוקה הלכוד בעולם הרוחות.
אנג נוגע בכתפו:" אף אחד לא שומע אותך, סוקה."
הוא מקים אותו.
"חשבתי שהראיתי לך." פונה סוקי לקטרה. "קניתי את זה באומת האש, באי אֵמְבֵר."
"יואו, את חייבת לתת לי להשתמש בו לפעמים."
"קחי, מתנה."
"מה, באמת?"
"כן."
"יואו, תודה סוקי." קטרה מחבקת אותה.
"בכיף." היא מחייכת חיוך גדול.
אנג מגרד בראשו.
"תגידי, באיזו מסקרה את משתמשת?" שואלת סוקי את קטרה.
טוף ,ששוכבת על הקרקע, נושפת בעצבנות ומסתובבת לצד השני.
"אני לא משתמשת." עונה קטרה. "אני בלי איפור."
"מה? הייתי בטוחה שכן. זה לגמרי נראה."
אנג מבחין בדמויות מגיחות מן החשיכה ומאמץ את עיניו כדי לראות טוב יותר.
גם בבנות צופים. הן לא מבחינות בכך.
"מישהו בעצים!" קוראת טוף לחברותיה לאחר כמה רגעים. היא יכולה לחוש את זה בכשפות האדמה שלה.
מיד אחרי כן נורה חץ לעברן ומצמיד את טוף לעץ. מיד אחר כך גם קטרה וסוקי מוצמדות לעצים באמצעות חצים.