אווטאר פאנפיק: ספר ראשון: תחילתו של עידן חדש

פרק 18: הגורו | חלק שני

ניווט הקרחונים של סוקה התחיל.
הוא מתול למדי.
קריאת הפתיחה נשמעת והוא מתחיל לנווט.
קטרה צופה בו, מתוחה גם היא.
סוקה דווקא מצליח ומתמודד יפה מאוד למרות התנאים הקשים.
"הוא ממש השתפר, לא?" שואלת טוף.
"כן, הוא ממש טוב." עונה קטרה. "זאת הפעם הראשונה שלו, את יודעת. אבל הוא השתפר בהמון דברים וזה ניכר."
"אה, חשבתי שעושים את זה בגיל 13. לא?"
"כן, פשוט אבא שלנו עזב כשסוקה עוד לא היה בן 13. כל הגברים בשבט עזבו...האמת שעשינו ניווט קרחונים, עם, עם אנג... אבל זה לא היה עם קרחונים, אלא עם סלעים."
הן מצחקקות. "אוווו" קטרה נבהלת כשסוקה נתקל במכשול רציני.
סוקה לא לגמרי יודע איך לעבור אותו. הוא חושב לרגע ואז מתעשט ומצליח לצלוח את המכשול ומסיים את המסלול בהצלחה כבירה.
האקודה מסתכל עליו באהבה.
סוקה יורד מהסירה וכולם מחמיאים לו ומשבחים אותו, מוחאים כפיים.
הוא שמח מאוד.
הוא ניגש אל אביו.
האקודה מניח את ידו על כתפו של סוקה.
סוקה מביט אל פניו.
"אני גאה בך, בן." אומר האקודה ומחבק את סוקה.

* * * *

"צ׳אקרת האור נמצאת במרכז המצח. היא קשורה לתובנה והמחסום שלה הוא אשליה."
"רגע- קוראים לה צ׳ארקת האור משום שהיא שופכת אור על האשליה שלנו?"
"נקודה נחמדה. נמשיך: האשליה הגדולה ביותר שלנו היא האשליה שיש הפרדה."
"כן, אני נזכר שדיברנו על זה... ארבעת האלמנטים... ארבע האומות..."
"נכון מאוד. גם ההפרדה בין ארבעת האלמנטים היא אשליה. כל האלמנטים הם למעשה אחד. ארבעה חלקים של אותו שלם.
"כשפות מתכת!" קורא אנג ונזככ בטוף. "מתכת היא רק חלק קטן מהאדמה שעבר טיהור ועידון."
"כן."
"וגם כשפות דם. וברקים."
"אתה צודק, אנג. המים נמצאים כמעט בכל מקום ולכן כשפות מים יכולה לפעול גם על צמחים, על בעלי חיים, על אוויר אפילו. והאם ידעת שכשפי אדמה וכשפי אש יכולים לכשף את אותו הדבר?- לבה."
"כשפות לבה... כן, ראיתי את רוקו עושה את זה!"
"כולנו עם אחד, אבל אנחנו חיים בהפרדה."
"טוב, עכשיו קצת פחות..."
"אכן. אבל עדיין ישנם גורמים שמנסים למנוע מזה לקרות. יש גורמים רבים שמאמינים שצריך לנקום באומת האש על מה שהם עוללו לעולם, ולאומת האוויר."
"מה, אבל זה לא צודק! הם לא אשמים! הם לא אשמים במה שהסבים שלהם עשו. יש באומת האש אנשים חפים מפשע."
"נכון, אבל יש כל כך הרבה אנשים שחושבים ככה ולא מוכנים לשמוע שום דבר אחר."
"אוף, אי אפשר רק לנקום כל הזמן!"

* * * *

סוקה מאגוניה קיבל את סמל החוכמה בטקס שלאחר הניווט מול כל הכפר. אותו הסמל שקיבל אביו. כולם מריעים לו.

* * * *

"הצ׳אקרה האחרונה." אומר הגורו. "ברגע שתפתח את הצ׳אקרה הזאת תוכל להיכנס ולצאת ממצב אווטאר מתי שרק תרצה. וכשתהיה במצב האווטאר תהיה לך שליטה מלאה ומודעות לכל מה שאתה עושה."
אנג מהנהן בהבנה.
"אבל זכור- הפעם אתה חייב לפתוח אותה. אחרת עשית את כל התהליך הזה שוב- לחינם. וגם תסכן את עצמך."
"בוא נעשה את זה."
גורו פאתיק מהנהן. "צ׳אקאת המחשבה ממוקמת בכתר הראש. היא קשורה לאנרגיה קוסמית והמחסום שלה הוא קשרים גשמיים. מה קושר אותך לעולם הזה?"
אנג חושב לכמה רגעים ארוכים. "אני... אני לא יודע..." הוא אומר לבסוף.
"אנג?.. בפעם הקודמת וויתרת על כל התהליך כי לא היית מוכן לוותר על הדבר הזה. ועכשיו אתה לא יודע?"
"בפעם הקודמת זאת היתה קטרה; ועכשיו אני כבר לא בטוח לגביה. בפעם הקודמת הייתי אווטאר נערץ, אבל עכשיו... אף אחד לא מעריך אותי."
"כן, חברים יכולים לאכזב... אבל גם אם רבתם זה לא אומר שהאהבה נפסקה... הם עדיין קושרים אותך לעולם הזה. בלעדיהם אתה לא היית כאן ובלעדיך הם לא היו. הם תמיד ישמרו עליך. אתם כבר קשורים זה לזה בגורל."
אנג עוצם את עיניו.
הוא מצליח לראות רק את קטרה. הוא אוהב את חבריו מאוד, אבל משום מה הוא רואה רק אותה.
לפתע הכעס שלו עליה מתגבר- היא בחרה בצוקו, היא אהבה אותו בזמן שהיתה עם אנג, היא בחרה באפשרות הנדושה ביותר של החתיך עם הקוביות בבטן... והוא מוותר עליה, ופותח את הצ׳אקרה.
עיניו זוהרות כמו במצב האווטאר, אבל רק לרגע, כחלק מהתהליך.
"כל הכבוד אנג." אומר הגורו. "השלמת את כל התהליך."
הוא נותן לאנג קערת מיץ בצל עם בננות, לוקח לעצמו אחת והך שותים יחדיו.
אנג נראה מבולבל.