בית התה "דרקון היסמין" הומה אדם.
צוקו נכנס אל בית התה. אירו יושב עם מישהי, בערך בגילו, ליד שולחן והם משחקים פאי-שו. אירו בדיוק באמצע מהלך והוא מתרכז.
"שלום, צוקו." הוא אומר לאחר שהזיז את אחד השחקנים שלו. "שלום." עונה צוקו.
עכשיו תורה של האישה. היא לבושה בשמלה ירוקה, היא מעט מלאה, ושיערה האפור אסוף בקוקו קטן לאור אורך השיער הקצר שלה. היא עושה את המהלך שלה. "תכיר, זאת אָקִינִי." מציג אותה אירו לצוקו.
"נעים להכיר אותך, צוקו." אומרת אקיני, "שמעתי עליך המון." היא מחייכת.
"נעים מאוד." משיב צוקו וקד.
"אקיני ואני משחקים פָּאיְ-שוֹ בכל יום." אומר אירו ומפנה אליו מבט. "שב."
צוקו מתיישב.
"אתה יכול להצטרף אלינו." אומרת אקיני.
צוקו:" אני אוותר, תודה."
אירו:" תאמיני לי, הוא לא ישרוד יותר משתי דקות."
"אתה מנסה לרדת עלי?" אומר צוקו, "יודע מה, בוא נשחק." הוא אומר בהחלטיות ואז מחייך במבוכה:" אולי רק... תזכיר לי מה החוקים?"
אירו צוחק:" שלוש שנים צמוד אלי ועדיין אתה לא יודע את החוקים של הפאי-שו?! לא למדת ממני כלום?"
צוקו צוחק:" אני חושב שבכל זאת למדתי ממך דבר או שניים..."
* * * *
קטרה, אנג וסוקה יושבים בסלון הבקתה שלהם. בחוץ מתחוללת סופה חזקה אך הפעם בניגוד לשאר החיים של סוקה וקטרה- הם מוגנים. הם לא צריכים לפחד שהבית יהרס כי הפעם הבית עמיד.
לפתע נשמע ברק חזק.
כשהוא נגמר הבנים מבחינים שקטרה נעלמה, מחליפים מבטים והולכים לחדר שלה.
סוקה ואנג נכנסים לחדר ורואים אותה יושבת על המיטה, טומנת את פניה בידיה ובוכה. אנג מתיישב משמאלה וסוקה מימינה.
"מה קרה, קטרה?" שואל סוקה.
"זה הברק..." היא עונה.
"הברק?" הוא שואל. "... בגלל מה שקרה?"
"זה לא יוצא לי מהראש." היא אומרת.
"אבל; קטרה; צוקו בסדר." אומר אנג.
"אתה לא יודע את זה." היא מסננת בדאגה.
"אני בטוח שהוא בסדר... קטרה, זה צוקו, באמת."
קטרה מגחכת:" אני יודעת, אני יודעת; אבל אני כל הזמן נזכרת ברגע הזה... שהוא זינק אל הברק... כדי להגן עלי... הוא הקריב את עצמו בשבילי; הוא כמעט מת כדי להגן עלי. וזה היה עניין של שניות, שניות! עד שהוא היה מת לי בידיים... זה היה נורא... להלחם באזולה בזמן שהוא שוכב חסר אונים על הרצפה... אני לא יודעת, אולי זה פשוט לא מתאים לי, אולי אני לא צריכה להיות לוחמת... ובטח לא מרפאת, אם זה מה שקורה אחר כך."
אנג:" מה פתאום!"
סוקה:" את נלחמת נהדר, מרפאת נהדר, חכמה, אחות מושלמת- את נהדרת! תחשבי על זה- כמה קרבות היינו מפסידים בלעדייך? לכמה אנשים עזרת בזכות ידי הקסם האלה שלך?"
קטרה צוחקת:" וואו, סוקה, היה שווה לבכות." היא נרגשת.
"היי, אני לא אח כזה גרוע..."
"בלעדייך לא הייתי כאן עכשיו." אומר אנג, "ובלעדייך צוקו לא היה כאן כדי לחתום על הסכם שלום. אם את פורשת מלהילחם ולרפא- אני פורש מלהיות האווטאר! איך זה בשבילך?"
קטרה:" האווטאר זה היעוד שלך, זה משהו אחר..."
אנג:" ומי אמר שזה לא היעוד שלך?"
קטרה מביטה בו בחיוך נרגש והוא מביט בה.
"אה, וסוקה-" אומר אנג- "שכחת חברה טובה! בלעדייך היינו מתים במדבר! וסוקה היה ממשיך להיות מסטול ממיץ קקטוס!"
השלושה צוחקים.
"תודה, בנים. איזה כיף שיש לי חברים כמוכם." אומרת קטרה ומחבקת את שניהם.
"חוץ מזה," אומר אנג, "מי אמר שבגלל נצטרך להילחם?"
YOU ARE READING
אווטאר פאנפיק: ספר ראשון: תחילתו של עידן חדש
Fiksi Penggemarשישה ילדים הצילו את העולם. שישה ילדים. כמובן שלא לבדם, היו גם חיילים רבים שלחמו בגבורה, אנשי מסדר הלוטוס הלבן וגם, גם האנשים האלה שאנחנו והם אפילו לא מודעים לקיומם שראו את החבורה כשהיו במסווה באומת האש, זיהו אותם ובחרו בכל זאת לא לדווח. גם הם תרמו...
