פרק 14

748 47 8
                                    

״לאן את רוצה ללכת?״ שאל שוהם שלקח אותי מהלימודים.
החודשים האחרונים היו מדהימים, שוהם ואני התקרבנו הרבה יותר.

אני לאט לאט מתחילה לפתח אליו רגש הרבה יותר גדול ממה שכבר יש לי, זה הולך בדרך הנכונה וזה שלנו. בעצם שלי, שלו, של דניאלה, מאיה וירדן.

״בוא ניסע אלייך, אני אבשל ארוחת ערב עם יין טוב שאתה תבחר״ הצעתי, כיתה יב הייתה נוראית בהרבה מכיתה יא.

מתחילת שנה השיעורים שלנו הוכפלו, השיעורים האחרונים שלי התחילו להיות בשש בערב. וזה רק בימי ראשון וחמישי הארורים. אבל זה מנחם כי לא לומדים בשישי.

״את בטוחה שזה רעיון טוב?״ שאל בעודו מרים את גבותיו בחשש, ״היי חוצפן, אני יודעת לבשל״

״אני מניח שעכשיו אנחנו נגלה פרינסס״ הוא נשק לשפתיי ברמזור האדום. ״תעדכני את אמא שלך שהלכנו לסיבוב קטן״

התקשרתי לאמא ועדכנתי אותה שהיה לי יום נוראי והצעתי לשוהם לקחת אותי לאכול גלידה והיא עפה על זה. כרגיל.

-

זאת פעם ראשונה שאני בדירה של שוהם, היא הייתה ענקית והתפלאתי שלא ברחנו לכאן כל פעם שרצינו קצת שקט, עברו שלושה חודשים מאז אילת והשתדלנו להסתיר את הקשר שלנו וזה הוסיף לנו בהרבה.

הנשיקות החטופות, הסקס במקומות שבחיים לא הייתי חושבת שאשכב בהם, הבילויים עד השעות הקטנות של הלילה, המסעדות שהיינו עושים טייק אווי והולכים לאכול בים או באיזה יער נחמד.

״אני יודעת לבשל״ נשפתי בעצבים מול הבחור שאני לא עומדת בפניו כבר כמה חודשים. הוא עומד מולי בחיוך משועשע בשילוב ידיים.

״אם לא היית מסיח את דעתי״ הרמתי אצבע מאשימה.
״אני מסיח את דעתך תות?״ הוא מחייך חיוך קטן ומקסים שביום אחר לא הייתי עומדת בפניו.

רעדתי תחת הכינוי שנתן לי לפתע ״אהבת את הכינוי תות?״ הנהנתי וישר הלבשתי על עצמי פרצוף כועס.

״כן, אתה מסיח את דעתי, אתה מסתובב לי בין הרגליים״ זאת הייתה בחירת מילים לא מוצלחת במיוחד כי הוא התקדם בכמה צעדים אליי. והחיוך הדבילי של מר איפוק מסגיר את אותה המחשבה.

״תות, בין הרגליים?״ שאל, בוחן את רגליי החשופות, למה לא התאמצתי מספיק בשביל ללבוש גם מכנס ונשארתי בחולצה רחבה בלבד?

״אני חושב שלא הייתי שם הרבה זמן״ נאנחתי בשקט, ״היית שם אתמול בלילה ושלשום״

״ואתה לא תהיה אם תמשיך להציק לי״ הוספתי ודחפתי אותו מעט, הכל נשרף לי באשמתו.

״תזמין מהפיצה שאני אוהבת״ הושטתי לעברו את הטלפון, ״למדתי את זה מאמא שלי וזאת פעם ראשונה שזה נשרף לי, הכל בגללך״ כעסתי.

Little girl Where stories live. Discover now