Little girl

פרק 17

קמתי בבוקר והתארגנתי לבית ספר, ירדתי למטה והרמתי את העיניים מהטלפון כשרפרפתי על ההודעות שקיבלתי בלילה.

שוהם ישב על האי במטבח עם ההורים שלי ורואי, ״בוקר טוב״ קראתי.

״בוקר טוב״ כולם ענו לי ביחד, ״אנחנו צריכים לדבר איתך״ אבא אמר.

״מה קרה?״ שאלתי שהוצאתי שקית שוקו מהמקרר. ״התבגרת בחודשים האחרונים נורא, נהיית יותר אחראית ועצמאית״ אבא מתחיל.

אני מקבלת חום, בבקשה שהם לא מפטרים את שוהם.
עדיין לא דיברנו איתם עלינו ואני לא מוכנה להיות בלעדיו 24/7, אני רגילה לנוכחות שלו.

״אוקי ומה זה אומר?״ שאלתי, ״שאני עוזב״ שוהם מסכם.
״ואם אני לא רוצה?״ שאלתי.

״מה זאת אומרת? רק רצית וחיכית ששוהם ילך״ אבא לא מבין אותי.

״אבל התרגלתי, הוא הפך לחלק מהשגרה״ משכתי כתפיים, ״שוהם אתה באמת רוצה לעזוב?״

״אמרתי לך שברגע שאני אדבר עם ההורים שלך אני אעזוב״ נחנקתי מהשוקו.

כולם חייכו, כלבים. הם עשו עליי קטע. ״אני עדיין נגד שתעזוב את העבודה שלך בגלל הזוגיות הזאת אבל מה שיעשה לך טוב״ אבא אמר.

״רגע וזה בסדר מבחינתכם?״ שאלתי, כולם הנהנו. ״ידעתי על זה עוד שהייתם באילת, רואי סיפר לי שאת מאוהבת בו וששוהם לא מוריד ממך את העיניים כבר תקופה״ אבא אמר.

״עוד כשאת סיפרת לי ידעתי ושמחתי בשבילכם״ אמא אמרה, ״ואת לא סיפרת לי״ אבא ושוהם אמרו ביחד וצחקנו.

״ביקשתי ממנה לא לספר אבא, ולא יצא לי לספר לך כי לא רציתי להציק לך יותר מידי כשהיית בארצות הברית״ עניתי לשוהם ואבא.

״ואתם יכולים ללכת לסוף שבוע ששוהם הזמין לכם״ אמא אמרה, ״באמת?״ התרגשתי.

״כן, לאבא קצת קשה אבל אנחנו סומכים על שוהם שהוא לא יעשה משהו שיפגע בך מתוקה״ אמא מחייכת אלינו.

״אבא שכחת משהו״ רואי אומר ואבא בשניות מושיט לו שטר של מאתיים. ״על מה ולמה?״ אמא שאלה.

״אבא אמר שאת לא יודעת כלום בוודאות ושאת לא יכולה או יודעת להסתיר ממנו סודות, אבל ויש אבל גדול, הוא שוכח שאת קוראת אותנו כמו ספר פתוח ויולי אפשר להגיד הייתה יותר שקופה משקית אוכל וגם אני יודע שהיא מספרת לך הכל״ אמא צחקה ואבא גירד בעורפו בעוד אני מופתעת.

״התערבתם עליי יחצופים באיזה קטע?״ צעקתי ורואי הוציא לי לשון והלך.

״כלב אחד, תעזוב כבר את הבית״ צעקתי וטריקת הדלת נשמעה ישר, ״כמו ילדים קטנים״ אמא סטרה לראש של אבא.

״מגיע לך״ הוצאתי לו לשון והוא צחק. ״למה עשית את השיחה בלעדיי?״ שאלתי בשקט את שוהם כשחיבקתי אותו מאחור.