תיבת השקרים שלי

אדמה ומדי מלחמה

הוא מזיז את האדמה סביבו
אני מסתכלת עליו
הוא מנסה בקושי ועוצר כל רגע

ממשיכה להביט בו

בשוק

מסתכלת על זר הפרחים הרועד בידי.
מביטה בפניו שוב

פנים חלשות

מדי מלחמה מלוכלכים.

הוא מסתכל קדימה שכבר חצי מגופו לא מכוסה אדמה.

כשהוא מזיז את הפנים אליי

הלחץ עולה והלב שלי יוצא מהחזה.

אני חושבת שאני על הזיות כשהדמעות יורדות מהפנים שלו

הוא 

אומר
את
השם

שלי.

ואני רצה

הכי מהר שאני יכולה.

הוא קם.

הוא קם מהקבר.