תיבת השקרים שלי

אתה צובע אותי

בתקופה האחרונה לא הרביתי לוותר.
לא ניסתי לנוס לנפשי מהגל הסוער,ואיך זה תמיד כשברחתי מהגל הסוער אף פעם לא מצאתי תשובה?נשארת עם אותה הרגשה?
והשנה הצבתי את עצמי ולא זזתי,ממנו,מילימטר.
ומשהו בי השתנה,טיפה גדל,טיפה צמח.
צבעים חדשים טפטפו לדמיוני,שירים חדשים נצרבו בזיכרוני.והפנים שלך,אוי אותם,איך אפשר לשכוח?ומשום שהשנה מצאתי את התשובה שחיפשתי,האם תועיל במחווה קטנה,לא הרבה ממך,אלא רק חיוך קטן לעברי שיצבע לי את הלב בעוד סנטים..?
כואבת לי הבטן,הפרפרים שם מתעופפים,ואני מרגישה בגן עדן.
כל זה היה שווה את כל הרגעים הקשים והאיומים,מכיוון שזה אתה,ואני, באותו חדר.
ואתה מחייך אליי.בפעם הראשונה,עם לחיים קצת אדומות וידיים קצת רועדות שמלטפות אותי בגוון שלא הכרתי מעולם.
בהרגשה שחיפשתי כל חיי,
גן עדן.