The Pack | TAEKOOK

ᵗ ʷ ᵉ ⁿ ᵗ ʸ

"אתה תסתכל עליי כשאני מדבר איתך!"

הוסוק קפץ ממקומו כשידו של האדם שמולו הכתה בחוזקה בשולחן והרים את מבטו. זרמים עברו בגופו כשעיניו פגשו בעיניו של אונסוק, חיוך זדוני התפרש על פניו האדמדמות, ספק מכעסו וספק מבכי. "אתה הולך להישאר בכלא המון המון זמן, אתה מבין אותי? אני נגעל מאנשים כמוך!" הוא צעק כשבליבו מתחוללת סערת רגשות. שתיקה רועמת פקדה את החדר, הרעש היחיד שנשמע היו צעדיו של אונסוק, שהלך הלוך ושוב בחדר החקירות הקטן שבאגף ד', בעודו מתנשם בכבדות.

"אתה אשם לא פחות מאיתנו." הוסוק הצהיר בטון רגוע מדי לדעתו של הסוהר, אשר רק התעצבן יותר מגישתו של שחור השיער, ותפס אותו מחולצתו. "כן? כי אני המצאתי סם שהורג בני אדם?? אה??" קולו של אונסוק החל לרעוד. "לא," הוסוק שחרר צחקוק מתנשא. "אבל אתה משתמש בו." הוא הרים גבה, מתגרה בסוהר ככל יכולתו. "זה מצחיק אותך? אישתי מתה! אתה הרגת את אישתי! הסם שלכם הרג בת אדם! לא מגיע לאנשים כמוכם להיות בחוץ! אתם תירקבו כאן עד הנשימה האחרונה שתיקחו ואני אוודא שזה יקרה." את המשפט האחרון אמר ברוגע וביטחון, שפעם נוספת, גרמו להוסוק לגחך. "אני יכול להגיד את אותו הדבר עליך, אתם אשם באותה המידה." הוא רכן קרוב יותר לסוהר. "הרי אתה הזאב שהשאיר סם כל כך חזק ליד בת אנוש, אני טועה?" הוא לחש עם רמז של הומור בקולו, הוסוק יכל להודות בביטחון שדווקא נהנה להקניט כך את השומר, בעוד שאונסוק היה נסער, הוסוק לפחות הצליח לצחוק מהסיטואציה. "ובוא נודה בזה," הוא המשיך. "מי היה זה שהציע את העסקה הזאת מלכתחילה?" הוא הרים את גבתו פעם נוספת.

פלאשבק

נ.מ של אונסוק

אני מרגיש את העקצוץ הזה בצוואר, אני צריך עוד מנה, אני יודע את זה. נופפתי לשלום לסוהרים בחדר המנוחה, לפני שהנחתי את החפצים שלי בלוקר. באופן כמעט בלתי מודע, הכנסתי את היד לכיס המעיל, ונשמתי לרווחה כשהרגשתי את השקית הקטנה, עדיין במקומה. אני יודע שאם אני אתפס מסטול בזמן העבודה אני אאבד את העבודה בשנייה, ואולי אפילו אהפוך לאסיר בעצמי, ואני לא יכול להרשות דבר כזה.

"אונסוק אתה בא?" קרא אחד הסוהרים, אני עוד לא הצלחתי ללמוד את השמות של כולם, אני חושב שזה ג'ונגמין? בכל מקרה, עקבתי אחריו ואחרי הסוהרים האחרים לכיוון חדר האוכל, שבו כבר היו כל האסירים. למדתי באקדמיה לשוטרים שאסור להראות פחד, אבל להיות במרחק לא כזה גדול מכל כך הרבה אנשים רעים, פסיכופתים שאני אפילו לא מסוגל לדמיין את סדר הגודל של הפשעים שהם ביצעו, מרגיש קצת מלחיץ.

אתה איש זאב, אתה חזק יותר מהם, תתעשת על עצמך. מצחיק שלמרות זאת, אני עדיין מפחד מאוד להיכנס לעימותים, מהחשש שאולי יחשדו בי מכמות הכוח שיש לי. היחידה שיודעת היא אישתי, ובדרך שבה היא גילתה על היותי לא... נורמלי, במיוחד, מגיע לה להיות כאן אפילו יותר ממני, החקירה שהיא עשתה לי באותו היום... וואו, לגמרי מגיע לה תואר 'הבלשית הזוטרית המצטיינת של השנה'.