The Pack | TAEKOOK

ᶠ ᵒ ᵘ ʳ

חודשיים חלפו והנערים עבדו מאוד קשה, אך ג'ונגקוק עדיין לא הוציא הגה מפיו- מעבר למה שכבר ידע כמובן. בכתיבה הוא מאוד התקדם, אך טאהיונג החל כבר לוותר על הסיכויים שיצליח לנהל איתו דו-שיח נורמלי.

במשך חודשיים, ג'ונגקוק היה מתעורר בזריחה כרגיל ומעיר את טאהיונג במקלחת נשיקות, לאחר מכן הם היו מתרחצים, אוכלים, לומדים או שסתם משחקים ונהנים בחברתו של השני. הם היו הולכים לטיולים קצרים ביער, ביחד ולחוד, ולפעמים אפילו מתאמנים מעט, אם טאהיונג הרגיש נועז באותו היום. לאט לאט, בעיית הריאות שלו דעכה בהדרגה, וכמעט נעלמה לגמרי.

ביום שבו שטאהיונג גילה על כמות הכסף שהייתה למשפחתו של ג'ונגקוק, הם כיסו את פניהם עם מסכות ומשקפיים, רצו למכולת שהייתה בקרבת מקום ליער, ורכשו כל מה שעלה בדעתם שיזדקקו לו; ביניהם היו כמויות מטורפות של בשר, ליטרים על גבי ליטרים של מים, וכמה נשנושים. באותו היום בדרכם חזרה ליער, עובר אורח כמעט זיהה את ג'ונגקוק, ובעקבות זאת טאהיונג החליט שקפיצה למכולת בכל פעם שיהיו רעבים או צמאים תהווה סכנה גדולה מדי בשבילם- כך שזו הייתה אופציה שלא באה בחשבון.

בכל בוקר לאחר שהיה מעיר את הברונטי, ג'ונגקוק היה צד חיה כלשהי בזמן שטאהיונג היה מכין את המדורה, והם היו מסתפקים בחיה אחת ליום, כך שחילקו אותה לשלושה ארוחות שיספיקו להם לכל היום. הם השתמשו במצרכים שקנו במכולת בפעם היחידה ההיא בזהירות רבה, הם צרכו מעט בכל פעם כך שהאוכל והחטיפים יישמרו להם ליותר זמן. מטבעו, ג'ונגקוק יכל לעמוד בתקופות הרעבה ארוכות, ובגלל זה תמיד היה נותן כמות גדולה יותר של אוכל לנער הצנום. גופו של טאהיונג היה חלש והם היו צריכים לטפל בו יותר מאחר שהפסיק ללכת לטיפולים שלו, כך שנער הזאב המתחשב וידא שלפחות יקבל את כל הויטמינים והברזלים הנחוצים לו להתחזק.

ביער היו נהרות ואגמים רבים בעלי מים צלולים, כך שהם נהגו בכל פעם להתרחץ בהם, ולמלא את בקבוקי השתייה שלהם. בארגזים שאמו של טאהיונג השאירה למקרה שיחזור, היו כל הדברים שהזדקקו להם- כך שהם צחצחו את שיניהם, חפפו את ראשיהם והתקלחו בנהרות היער.

~

טאהיונג שכב על המיטה שלהם כשאחד מספריו בידיו, וקרא מדריכים על לימוד דיבור לתינוקות, בתקווה שאולי משהו שם יעזור לו לקדם את התהליך עם ג'ונגקוק. הוא אפילו לא שם לב שנער הזאב נכנס לחדר, וסובב את ראשו כששמע את החריקה הקטנה מהארון. "אתה יוצא החוצה?" הברונטי החזיר את עיניו אל העמוד והמשיך לקרוא, בעוד שג'ונגקוק פשוט המהם כתגובה והחליף את חולצתו לאחת חמימה יותר. "תהיה זהיר ואל תחזור מאוחר." הוא ביקש בדאגה כפי שנהג לעשות שוב ושוב לפני שג׳ונגקוק יצא לבדו, ובתגובה נער הזאב הנהן והדביק נשיקה למצחו, לפני שקפץ למטה מהחלון כפי שאהב לעשות.

~

נ.מ של טאהיונג

השמש כבר שקעה, וג'ונגקוק עדיין לא חזר. אני כבר על סף בכי מדאגה.