"גילית איפה הם?" אמרתי לבריאן בטלפון. "לא, הם מתחבאים ממש טוב" הוא החזיר לי בתשובה.
ניתקתי את הטלפון מעצבים וזרקתי אותו על השולחן עבודה שלי.
הוא נשבר לחתיכות אז כהרגלי הלכתי ולקחתי טלפון חדש מהמגירה שכנראה אשבור עוד פעם.
התיישבתי על הכיסא שלי בעייפות ועצרתי לחשוב. לפתע נזכרתי בליליאן ובאיך לא ראיתי אותה כבר ימים. הכרחתי את עצמי להתרחק ממנה וציוותי על המנהלת בית להביא לה אוכל.
הסתכלתי על המצלמות כדי להסתכל על יופיה ולא ראיתי דבר.
מיד נבהלתי וקמתי. ראיתי רק מיטה ישנה וחתיכות זכוכית שבורות.
"פאק" אמרתי בקול. איפה היא?? איך היא הצליחה לברוח??
לפתע שמעתי צעדים מהירים מחוץ לחדרי ומיד ידעתי שזאת היא.
שיט. אם היא תצא החוצה כל החיילים שלי יהרגו אותה בלי למצמץ.
מיד רצתי אחריה ורגע לפני שפתחה את דלת הכניסה אחזתי בה וגררתי אותה לחדרי.
היא התחננה והתחתנה שאעזוב אבל הפעם רתחתי מזעם, והבעיה שזה לא בגלל שהיא ברחה לי, אלה בגלל שהיא כמעט סיכנה את עצמה. בין כל ההתחננויות שמעתי אותה צועקת שאני מכאיב לה והרגשתי חץ חזק נכנס לתוך הלב שלי.
מזור, לא ידעתי שיש לי לב עד שזה קרה. שחררתי קצת מחוזקי אבל לא לגמרי כי עדיין רתחתי עליה.
אחרי שנכנסו לחדר ציוותי עליה לרדת על הרצפה והיא לא הייתה מוכנה.
היא משגעת אותייי!!!! באתי כדי לקחת אותה בחזרה לתא שלה אבל אז היא פשוט סגרה עיניים וציפתה למכה כאילו היא כבר רגילה לזה, כאילו היא כבר יודעת מה לעשות שמישהו מרביץ לה.
התעצבנתי עוד יותר! למה שמישהו ירביץ לה?? מי המפגר שלא מבין כמה היא שווה!?
"אני לא התכוונתי להרביץ לך, זה לא הקטע שלי להרביץ לבנות" אמרתי. והרגשתי שהיא קצת נרגעה.
תראי, אם רק תעשי את מה שאני אומר, הכל יהיה כל כך קל" אמרתי ביאוש ואז היא אמרה משהו שהטריף אותי סופית.
"אני לא הזונה שלך!"
זה שיגע אותי וידעתי בדיוק למה. אמי אמרה את זה לאבי בפעם הראשונה שהוא הכה אותה.
רתחתי עליה ולקחתי אותה באלימות אחרת וזרקתי אותה לצינוק הקטן והחנוק שגורם לאנשים להשתגע שהם שם.
הבעיה היא שבדיוק שסגרתי את הדלת שמעתי אותה בוכה ומתחננת על חייה.
נשימותיה היו קצרות וחסרות אוויר וזה היה נשמע כאילו היא עומדת למות שם.
הרגשתי שהיא במצוקה מסוג אחר, שכחתי לגמרי ממה שאמרה ומיד פתחתי את הדלת.
בדיוק שפתחתי את הדלת היא התעלפה ואני תפסתי אותה לפני שתקבל מכה.
תפסתי אותה ושנינו נפלנו אל הקרקע. הסתכלתי עליה ולא הבנתי מה קרה לה. למה דווקא החדר הזה גורם לה לעשות את מה שאני מנסה לעשות במשך שבועות.
הרמתי אותה ושמתי אותה על מיטתי.
הלכתי לשירותים ומילאתי קערה במים חמים, לקחתי מגבת קטנה וטבלתי את המגבת במים.
אחרי שספגתי את המגבת שמתי אותה על ראשה של ליליאן בעדינות שלא ידעתי שיש לי.
כאילו פחדתי ללחוץ יותר מדי חזק ובטעות לשבור אותה לחתיכות.
בזמן שטיפלתי בה הלכתי לשכב על ידה. זו הפעם הראשונה שהייתה לי מישהי במיטה לא מסיבות של סקס. כמובן שרציתי להרגיש אותה ולגעת בה כמו שאף גבר לא נגע בה קודם, אבל לא באותה צורה כמו האחרות.
במשך כל הזמן לא עזבתי את עיני מפניה היפות ולא יכלתי שלא להסתכל על טיפות המים שנוטפות מהמגבת הרטובה ישר על פניה החלקות.
לא ידעתי איך זה קרה ונרדמתי לצידה בנועם ובשלווה.
YOU ARE READING
מלך המאפיה (הסיפור עדיין בשלבי עריכה)
Romanceללילי יש חיים לא פשוטים. היא עובדת בבר בשכונה מפחידה וחייה עם מעט כסף. אחרי שאיבדה הכל, וגם את התקווה לחיים מאושרים. מה יקרה שתפגוש את הגבר האכזר שגורם לה להחזיר את התקווה לחייה? כריס בחור שרירי וגדול עם פנים של מלאך, אבל הבעיה שהוא מתנהג כמו השט...
