מלך המאפיה (הסיפור עדיין בשלבי עריכה)

פרק 13- לילי

התעוורתי בבהלה משינה וראיתי שהוא נפל עליי. חיכיתי לתשובה ממנו אבל הוא פשוט דרש ממני לבוא להתאמן. רציתי להתנגד אבל לפני שהספקתי הוא הלך. מצד אחד הייתי עצבנית עליו שהוא מתנהג כאילו כלום לא קרה בלילה, אבל מצד שני, התהפנטתי ממנו. התמכרתי אליו ולמגע שלו למרות שידעתי שהוא מסוכן לי.

התלבשתי והתארגנתי לאימון. מרי באה ולקחה אותי לחדר כושר. הוא היה ענקי ומרווח.
נכנסתי עוד קצת ואז ראיתי את איקס יושב ליד מכשיר ועושה עליות מתח. עם כמה שהוא חרא, וואו הוא חתיך! ראיתי את טיפות הזעה יורדות ממנו בצורה כל כל סקסית ואת שרירי הידיים הגדולים שלו מתחזקים כל פעם שהוא עולה עוד מתח.
״אהם...״ אמרתי בשקט כדי שישים לב אליי. הוא הסתובב אליי והיה משהו שונה במבטו, כאילו הוא לא יכול להסתכל עליי, כאילו הוא מתבייש ממני.
״בואי, אנחנו נתחיל באימון על אגרופים״ הוא אמר בקולו הסקסי.
באתי אחריו והרגשתי אווירה מאוד קרה ממנו. ניסיתי לשבור את הקרח ולראות איך הוא מרגיש לגבי אתמול אז שאלתי ״איך ישנת?״. הוא הסתכל עליי והתמהמה עם התשובה שלו, ואחרי כמה שניות ענה ״בסדר״.
הוא לא מתכוון לדבר איתי? אין בעיה! אז אני לא אדבר איתו.

הוא עמד מולי והתחיל להסביר לי על כל הטכניקות שיש לאגרוף.
״קדימה, עכשיו תתאמני עליהם״ הוא אמר לפתע. הוא כיוון אותי לשק אגרוף וחיכה שאתחיל.
רציתי להראות לו שאני לא חלשה כמו שהוא חושב והתחלתי להתאמן.
״יפה, זה אחלה אבל את צריכה קצת לשחרר את האגן״ הוא אמר.
הסתכלתי עליו לרגע ואז המשכתי. ״לאלא, תראי את להשתחרר אחרת לא תצליחי, ככה...״ לפתע הוא אחז באגן שלי וידו נגעו בעורי. הסתכלתי עליו במבט חטוף רגע לפני שהוא התקרב לאוזני. יכלתי לשמוע את נשימתו ולהריח את ריחו. איך זה הגיוני שאחרי אימון הוא עדיין מריח טוב??
הוא שחרר לי האגן ואמר לי באוזן ״הבנת? כל מה שצריך זה לשחרר״.
התעצבנתי והסתובבתי אליו כך שעמדנו מאוד קרוב אחד לשנייה. הסתכלתי על פיו ורציתי כל כך לנשק אותו שוב ולהתמסר לכאב אך אחרי כמה רגעים הוא זז ושאל ״תגידי, יש לי שאלה.״ הוא עצר והתמהמה. ״את זוכרת משהו מאתמול בלילה? את יכולה להגיד לי מה קרה?״ הוא שאל בבישנות.

״אתה לא זוכר מה קרה?״ התבאסתי לשאול. ״לא, לא כל כך״ הוא אמר. ״טוב, באת אליי שיכור ואז נשקת אותי״ אמרתי בפשטות בלי להגיד לו את כל מה שהרגשתי בעקבות הנשיקה.
״אה אז הייתה רק נשיקה ואז פשוט נרדמנו?״ הוא שאל. ״כן, רק נשיקה״ אמרתי בעצב. איך הוא יכול להגיד את זה? יכול להיות שכל מה שהרגשתי היה שקר? שרק אני הרגשתי את זה? ושהוא סתם שחק בי כמו שחשדתי? משהו בתוכי נשבר אבל אז הבנתי משהו. הבנתי שזה טוב שקרה, כי עכשיו אני יודעת שזה בחיים לא יקרה ושאני צריכה להתאפס ומהר. זה גרם לי להבין שיצאתי פשוט סתומה כשציפיתי שהוא ישתנה וחזרתי לתוכנית המקורית שלי עם שינוי קטן.

אני אברח מפה, גם אם זה אומר שאצטרך להרוג אותו!