BElONG TO ME //Hebrew

22 |כוונת

- - - - - -

טוב אני נחתי מספיק עכשיו צריכים לחזור להאימון אחר כך רום ינדנד לי על זה שהתעכבתי יותר מידי , אני נאנח בכבידות ומסמן למרי שנמצאת בחדר שלי שנצא והיא קדה קידה קטנה ובאה אחרי. כשאני פותח את הדלת אני רואה את מנהלת המשק בית שנראה שבאה לפתוח את הדלת ומאחוריה שורה של משרתים, מבטי מופתע למראה זה "תזמון מושלם, אודני המיועד" היא אומרת וקדה בפני קידה ואני רק מרעים את גבתי, לא מבין על מה מדובר? יש משהו שאני צריך לעשות?

"אדוני המיועד אם יורשה לי להכנס?" היא אומרת "אה--" פי נפער מעט, עשיתי מה שהוא לא בסדר? למה היא נמצאת פה? אם היא כאן זה בטח לא בשורות טובות. ומבלי לשים לב היא וכול השורה של המשרתים נכנסים וכשאני רואה מראה זה אני מתחיל להתעשתת "מה את עושה?!" אני שואל עדיין מופתע מהחוצפה שלה.

"אדוני המיועד לא הודיעו לך?" היא שואלת "הודיעו מה?" אני שואל ומבטי חשוד "היום הגיע שר הצבא ובתו לביקור, הם מוזמנים לסעודת ערב" היא אומרת ברצינות "ואדוני המיועד אתה משחק תפקיד מאוד חשוב הערב, שר הצבא הוא השר השני הכי חזק כרגע ויש לו הרבה כבוד מהמלך, אז בתור המיועד של יורש העצר אתה אמור להציג את עצמך ולהראות לו את הנימוסים שלך. אדוני המיועד" אז זה אומר שאני חייב להיות שם, אני נאנח.

"המים מוכנים גברתי" אחד מהמשרתים אומר כשהוא קד קידה קטנה ובעלת משק הבית מהנהנת והוא חוזר למקומו. "אדוני המיועד אנא גש למרחץ" היא מושיט את ידה לצידה כאילו מכוונת לי איפה, אני מהנהן ולפני שאני הולך אני שולח מבט למרי שהיא בכלל נראת מעט המומה ממה שמנהלת משק הבית אמרה. עד כמה נורא שר הצבא?

אני יוצא אחרי בערך שתי דקות מהמקלחת וכשאני יוצא לחדר האורונות אני רואה את כול המשרתים שהביאה איתה מנהלת משק הבית מתאימים בגדים לאביזרים ובוחרים לי תלבושת, ברגע שהם שמים לב אלי הם מסיימים עם תעסוקתם ונעמדים בשורה כשגופם מופנה אלי, אחרי שהם נעמדים הם קדים קידה עם הראש בדיוק מושלם, אני מתחיל להרגיש מבוכה ואת פני מתחממות.

המשרת שנעמד ראשון בשורה צועד צעד קדימה "אדוני המיועד אלו הבגדים שאתה עמוד ללבוש" הוא מראה לי אותם ואני רק מהנהן ומהדק את ידי במגבת שמסתירה את הבוקסר שלי שכבר הספקתי ללבוש במקלחת. "עכשיו נלביש אותך אדוני המיועד" הוא מסמן למשרתים האחרים לבוא.

"לא!!" אני אומר ובבת אחת כולם נעצרו וחזרו למקומם "יש בעיה אדוני המיועד?" המשרת אומר בבלבול "אני-- אני יעשה את זה" אני אומר בלחץ כשחיוך על פני "אתה בטוח אדוני המיועד?" הוא מוודא "כן- אני בטוח" אני אומר והוא קד קידה "אם תצטרך עזרה תקרא לי, אדוני המיועד" הוא אומר את זה וכולם יוצאים, אני נושף את האוויר שבראותי ונאנח.

אני לובש את בגדיי ואת אביזרים שנוספו לו ויצא מהחדר פחות מדקה, כשאני יוצא מסדרים לי את השיער. "אתה נראה נהדר אדוני המיועד" מנהלת משק הבית אומרת, ספרי לי מה שהוא שאני לא יודע, "ברשותך אדוני המיועד בו נמהר כי עד מעט מתחילים." היא אומרת בחיוך ואני רק מהנהן.