BElONG TO ME //Hebrew

20 |איך הגעתי?

- - - - - -

נ.מ לי

09:00 בבוקר

אני כבר 4 שעות קורא ספרי הסברה על אנשי-זאב ועדיין אני לא מבין כלום, אהאהאה זה כל כך מייאש. אולי כדי שאני יעשה הפסקה.... אפילו בבתי ספר יש אחרי שעתיים הפסקה וזה אומר שאני כבר פספסתי שתי הפסקות. אני מניח את הספר בצד וקם ממושבי "מה קרה, לי?" היא שואלת ועוקבת אחרי "אתה צריך איזה שהוא משהו?" היא אומרת את זה בזמן שהיא עוקבת אחרי.

אני נעצר מול הדלת של ארכיון ההיסטוריה ואני מניד בראשי "אז לאן אתה הולך?" היא שואלת בבלבול "לבחוץ" אני אומר בפשטות. אני פותח מעט את הדלת ו-- "אבל אסור לנו, אתה צריך ללמוד" היא אומרת בשקט "אה באמת?" אני שואל בתמימות והיא מהנהנת בראשה בחוזקה, אני חושב על זה כמה שניות ועושה את השקולים שלי והגעתי להבנה.... בקיצור אני פותח את הדלת.

כשאני פותח את הדלת ועושה את הצעד הראשון, אחד משני השומרים שתמיד מסתובבים איתי נגש אלי וקד קידה ואז מתיישר "אדוני המיועד מה אתה צריך?" קולו קר, אה לא לקחתי אותם בחשבון, אני יודע מה לעושות. "כלום" אני מתקדם עוד אבל אז אני נעצר "אדוני המיועד לצערי אנחנו לא יכולים לאפשר לך ללכת, אבל אם אתה זקוק למשהו אתה..-" ידעתי שזה מה שהוא יגיד, כנראה שאני בעל ניסיון "איזה אומץ, אתה מפריע לדרכי?" אני שואל ומבטי בוחן וקולי רציני.

"אדוני המיועד אינך יכול לעזוב את המקום! כי זאת פקודה שנשלחה באישור מהמלך" הוא לא מוכן לוותר אה? חלאה... אולי אני לא כזה מנוסה אחרי הכול? טוב זה לא משנה עכשיו איך אני יוצא מכאן?..."אני יוצא להפסקה, גם זה אסור לי?" אני מסתכל עליו במבט זעום, לא מספיק אני לא יכול לצאת מכותלי הארמון גם אסור לי לצאת מתוך החדר הזה מה הם אמיתיים איתי?

הוא מהרהר "אדוני אם זה רצונך אני יכול לבקש בשבילך אישור" הוא אומר וכול דפוס התנהגות שלו נשאר אותו הדבר, קר ומרוחק. אני מבין שבאמת לאנשי זאב אין לב, חוץ מ-למריה. "טוב אז לך תבקש את האישור הזה..." אני נשמע מבין "כן אדוני המיועד." הוא אומר את זה וקד קידה והולך וברגע שהוא הולך אני מתקדם. ברגע שעשיתי את זה השומר השני נראה קצת מופתע אבל לא לוקח לו יותר מידי עד שהוא עצור אותי "מה הבעיה עכשיו?" אני שואל ונותן לו מבט נרגז "סליחה אדוני המיועד אבל אינך יכול ללכת לפני שיצא אישור" הוא אומר.

"תעוף לי מהדרך" אני אומר באיפק ונותן לו מבט מזהיר. אני מתקדם עוד צעד אבל הוא חוסם לי את הדרך "או!!-- היי הנרי" אני אומר במפתיע. השמור מסתכל לכיוון שאליו אמרתי את זה ואני מנצל את הזדמנות הזו בשביל לעקוף אותו ואני מצליח. אני מתחיל לרוץ אבל פתואם הוא עומד בדרכי "מה לעזאזל?" לחשתי לעצמי. רגע איך הוא--?! אההה נכון, האמת ברגעים כאלו לא יזיק לי להיות גם איש זאב, גם בצורה האנושית שלהם הם יותר מהירים מאנשים רגילים.