- - - - - - -
אוי איזה יום משעמם, מזל שיש לי רק את שיעור היסטוריה ואז סוף סוף יהיה לי זמן פנוי!!
אני נאנח אני מרביץ שעות במקום הזה לחינם, ילדים בגיל שלי מתחילים ללכת למסיבות, מוצאים חברה ומתאהבים בה, הולכים לים, מבריזים והדבר היחיד שאני יכול לעשות כאן זה לקבל שעות תגבור או ללכת לקורס מתמטיקה או פיזיקה או...זה משעמם עד כאב. החיים שלי משעממים, אני צריך קצת אקשן לחיים שלי.
טוב אני עדיין רק בן 15... אין לי את הגיל המתאים לכול האטרקציות שאני מתכנן גם ממלא ואם חושבים על זה גם אין לי כל כך עם מי לעשות את כול זה בכול מקרה... עכשיו גם לקחו לי את הטלפון כי תפסו אותי מתכתב באמצע השיעור, יופי פשוט נהדר. אני מתגעגע להרגשה שלו ביד שלי. אני נאנח בתסכול.
כבר עבר לו היום ואני מתקדם לכיוון המעונות שלי כשמבטי מושמט לריצפה, מבטי אולי מתרכז בריצפה אבל זה בעיקר בגלל שאני תוהה. הראש שלי כאב, אני עייף, אני מרגיש אבוד וגם לא אהוב, אבל גם מצד שני אני גם לא שנאו. בת'כלס אני לא ממש אופציה לשונאים שלי. אני חושב שיש כמה אנשים שהיו יותר משמחים להרביץ לי או לגרם לי לסתום את הפה אבל אין להם ברירה אלא לשמור את זה לעצמם וספויילר זה ממש לא בגלל שהם מנומסים או דואגים למוניטין שלהם, זה בעיקר בגלל אבא שלי, אתם יודעים הזקן המטומטם,
הוא דיי הבהיר לכולם פה שאני הבן שלו, ולא במובן שהוא מתגאה בי או משהו.. ממש לא. הוא לא מתגאה בי בכלל, אני יודע את זה, אבל זה לא שזה מזיז לי. אבא שלי עשה את זה כי אוהב להשוויץ בהיותו הוא.
מבלי להשוויץ ואני שונא להשוויץ... רק אומר לאבא שלי יש חתיכת שם כאילו הוא אחד מאנשי העסקים הכי ידועים אבל אל תתרשמו יותר מידי אבא שלי מנוהל על ידי מישהו, נכון מצחיק? אולי הוא סגן מנכ"ל וגם היועץ שלו וכנראה גם החבר הכי טוב של המנכ"ל, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא לא מנהל ושהוא מנוהל. אז כן הוא עדיין מתגאה בשמו גם עם הידיעה הזאת אבל שיהיה. בכול מקרה אני שונא אותו.
מה שמוביל אותי ישר לשאלה הבאה 'אם אמא שלי הייתה חייה, האם היא הייתה כמהו?' לא אין סיכוי, זה פשוט לא הגיוני, הרי אחרי הכול אני הבן שלהם, אני חייב להיות דומה למישהו, לא? כי מה שבטוח לאבא שלי אני לא דומה לא באופי ולא בנראות.
המחשבות סחפו אותי עד כדאי כך שנתקעתי במשהו או יותר נכון לאומר במישהו. "אוו סליחה..." אני אומר מרים את מבטי לעברו. "מה נסגר אתה לא רואה איפה אתה הול-----!!" הוא עכשיו מסתכל עלי, משתנק לגמרי והבעתו הכעוסה התחלפה בהבעה מבוהלת.
אם לא הייתי קשור לסיטואציה הזו והייתי רואה את ההבעה הזאת מהצד כנראה הייתי חושב שהוא ראה רוח או משהו. הוא כיסה את פיו עם ידו כאילו מתחרט שבכלל הוציא הגה. נראה שהוא מנסה לאומר לי משהו. "או א-אני מצט-טער לא התכוונתי--" הוא השחיל את המילה האחרונה במהרה והוא אומר זאת בזמן שראשו קצת מכופף ומבטו מכוון לריצפה. הוא משחרר את ידו מיפו והולך, סליחה, בורח מהסיטואציה.
YOU ARE READING
BElONG TO ME //Hebrew
Romansa*התקציר בעמוד הראשון בספר* ___________ הסיפור יכיל: •BxB •טריגרים •שפה בוטה •דיכאון •אנשי-זאב •הטרדות מיניות •מערכת יחסים רעילה •אלכוהול __________ סטטוס: מתמשך הקריאה על אחריותכם בלבד ___________ *כריכת הסיפור מעוצבת על ידי* •כל הזכויות שמורות ל...
