BElONG TO ME //Hebrew

27 |ארמון הבריאה והרמוניה

- - - - - - -

"מה אתה מתכוון לעשות להם?" אני אומר בלחש חורק שיניים והוא רק עונד פרצוף תמים "תחכה ותראה" הוא אומר ועולה על פניו חיוך, החיוך הממזרי שלו. "תקחו את המיועד לחדר שלו ואל תתנו לו לצאת!" רוי פוקד על שומרים. רגע מה? לא!! אני לא יכול להשאיר את לואיס לבד עם המפלצת הזו.

השומרים באים לכיווננו, "אני לא הולך." אני מצהיר בפני רוי בקשיחות והוא רק נראה טיפה מופתע אבל לא נראה שמזיז לו. אני מנסה לצאת מאחיזה שלו אבל אני לא מצליח והשומרים כבר לוקחים אותי "שחררו אותי!!" אני זועק "לואיס!? לואיס!!" אלו מילותי האחרונות לפני שאני נלקח משם, ומשאיר את לואיס לבד.

אני נגרר לחדר שלי ונועלים עלי.
אני דופק בחוזק על הדלת מנסה לצאת אבל אני לא מצליח. אני חלש מידי.לעזאזל!!. אבל איך? איך הוא ידע ?! "עושה הצגות ליד החבר הקטן שלך כאן?", "עכשיו אהוב, מה אני אמור לעשות עם החברים הקטנים שלך?" איך....? מאיפה הוא יודע..? אני ו-רוי בחיים לא נפגשנו חוץ מהרצאה הזו באוניברסיטה... מאיפה לו לדעת שלואיס מכיר אותי, מאיפה לו לדעת אם בכלל נפגשנו אי פעם אני ולואיס? איך? מאיפה לו לדעת שאני אלך דווקא למרתף? כי אני אפילו לא הכרתי את המקום אז זה לא הגיוני. מאיפה הוא יודע את כול זה, איך--?

טוב זה לא משנה עכשיו. מה אני אמור לעשות עכשיו בשביל להציל אותו ואת הבחורה? לי תחשוב. מי יכול לעזור-- אני פעור את עיניי שעולה רעיון לראשי. אני חייב לעשות את זה לפני שהיה מאוחר מידי .

- - - - - -

30 דקות אחרי

נ.מ רוי

"ממזר" הוא אומר בכאב כשהוא יורק לצד את הדם מפיו "יש לך עוד כוח לדבר אה? בן אנוש מטונף" אני אומר כשאני מחייך בכעס ולוקח את המושכות מהשומרים ונותן לו אגרוף לבטן. אני מתכופף עליו "הוד מעלתך--!!" השומרים אומרים אבל אז מורידים את רואשם לכיוון הריצפה. אני אוחז בצווארון חולצתו ומקרב אותו אלי "אתה תשלם על זה שהרשת לעצמך בכלל להסתכל עליו" אני אומר באיום ומוציא מעט מהזעם ששוהה בי, אני משחרר את אחיזתי ומטיח אותו לריצפה בעוצמה וקם ולוקח לעצמי כוס ויסקי "מוות זאת מתנה לעומת מה שאתה עוד תעבור" אני אומר באדישות.

"הוד מעלתך!!" עוד שומר נכנס לחדר והוא קד קידה אני מעביר מבט עליו הוא לא שומר מהארמון שלי... תוך שנייה אני מבין מהריח שהוא מארמון של אבא שלי ואז אני נותן אישור שידבר "הוד מעלתך יורש העצר, הוד מעלתו המלך מבקש לחקור בעצמו את החשודים." הוא אומר. למה שלאבא שלי היה אכפת מזה? ואיך הוא יודע שאני-- "והוד מעלתך, הוד מעלתו המלך ביקש שתבטל את הפקדה שלך ותשחרר את המיועד מחדרו" אני מרגיש את הזעם ממלא אותי. זין.

מורטי נכנס לחדר ומתקדם לעברי ומרכין את ראשו כ-קידה ואני מסתכל עליו מה שמאשר לו לדבר, הוא מיישר את ראשו אלי "הוד מעלתך עדיף שתקבל את הפקודה. אתה לא רוצה שיתחילו להפיץ שמעות שאתה נמנע מל-ציית לפקודות המלך, ואתה יודע מה ההשלכות של סרוב פקודת המלך. אנא ממך תחשוב על תשובתך בכובד ראש." הוא אומר וקד עוד פעם "אני מקבל את פקודת המלך." אני אומר בקול קר ועצבני. אני מחזיק בחוזקה בכוס, מריגש שהיא הולכת להתפוצץ מהכוח הדל שאני משקיע.