(עדיין מנ'ק מבט של אמילי)
"מה אתם עושים פה? אני לא מבין" לואי אמר מעט כועס ומעט בחוצפה הייתי אומרת, לחצתי לו על היד לסמן לו שירגע, אנחנו לא במצב שהוא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה, זה לא תורם במשהו. "תירגע לואי, ההורים של אמילי סיפרו לנו הכל" רוברט אמר, הסתכלתי על ההורים שלי, הם לא אמרו דבר. אחרי הפעם האחרונה שבה דיברנו לפני כמה חודשים זה לא הסתיים כפי שציפיתי, לא ידעתי מה תהיה התגובה שלהם.
"אני לא מאמינה שלא חשבת אפילו לספר לנו על כך! מגיע לי לדעת שהבן שלי הכניס נערה להריון! אתה לא חושב ככה?" ג'והאנה שאלה כועסת, מביטה בלואי במבט חודר. "אני מצטער, פשוט לא חשבתי שמשהו יעניין אתכם בקשר אלי, חוץ מלשלוח לי כסף כמובן" הוא השיב בחיוך מאולץ שנעלם לאחר כמה שניות, הבעת הפנים של ההורים שלי הפכה ללא נעימה, הם לא הבינו מה קורה, או יותר נכון את היחסים בין לואי להוריו. וההורים של קלואי וג'ייד בכלל אבודים כאן, אבל הם כמו ההורים השניים שלי, אני שמחה שהם כאן, ג'ניפר שלחה לי חיוך תומך וחייכתי חזרה, למרות שמבפנים אני לחוצה וסקרנית בו זמנית לדעת מה התגובה של ההורים שלי לכל זה. בלי להעליב את ההורים של לואי- אני לא ממש מכירה אותם והוא גם לא כל כך סובל אותם, מה שחשוב לי זה ההורים שלי. ג'והאנה ניפגעה מדבריו של לואי, ורוברט לא אמר דבר.
"זה לא חשוב עכשיו, כל מה שקרה קרה, אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור" ניק אבא של קלואי וג'ייד אמר, מנסה להרגיע את הרוחות.
"אני רוצה לדעת איך זה קרה אמ, איך עברת את ההפלה הזו?" אבא שאל אותי בזהירות, שמחתי שהוא לא הולך להתפרץ עלי כמו בפעם הקודמת. הייתי בסערת רגשות, כל כך פחדתי מהתגובה של ההורים שלי ושל לואי לפתע שלא חשבתי מה אני אומרת. "שטפתי את הבית עם ג'ייד, אני חושבת שהיא שמה יותר מידי סבון וכתוצאה מכך החלקתי" השבתי בזמן שהרגשתי מועקה בליבי, רק לפני כמה ימים התינוק עדיין היה בתוכי, אולי אם הייתי יותר ניזהרת כל זה לא היה קורה. "ואחרי זה התקשרת לאמבולנס?" אמא שאלה אותי, אך אני הנדתי בראשי.
"ג'ייד עזרה לי לקום, לא חשבנו שזה כל כך רציני" השבתי, לפתע המבטים של ג'ניפר וניק השתנו, הם הסתכלו אחד על השנייה ותוך כמה שניות קראו לג'ייד. "כן אמא?" היא שאלה מציצה מהמטבח, מפחדת להפריע. "את היית עם אמילי בזמן שהיא החליקה, נכון?" ג'ניפר שאלה וג'ייד הנהנה עם מבט מבולבל. "למה לא התקשרת לאמבולנס אחרי שהיא נפלה? את יודעת כמה מסוכן זה ליפול בחודש חמישי?! אני לא מבינה אותך, אחרי כל התמיכה שלנו בהריון, זה מתפוצץ לנו בפנים! ולמה? בגלל שאת לא היית חכמה מספיק על מנת להתקשר בזמן! יכלו אולי להציל את התינוק!" ג'ניפר פשוט התחילה לצעוק עליה ולהאשים אותה. לא הבנתי איך כל השיחה הזו הגיעה למצב הזה. ההורים שלי ניפגעו ושתקו. אני מניחה שזה מגיע להם, כשניק וג'ניפר שמעו על מה שקרה עם ההורים שלי הם אמרו שהם יתמכו בי בכל מה שצריך עד שההורים שלי יתעשתו על עצמם, בכל פעם שהייתי צריכה לשאול משהו ג'ניפר היתה שם בשבילי וגם ניק, בקשר לכל דבר שהייתי צריכה בזמן שלהורים שלי לא היה בכלל אכפת.
YOU ARE READING
Anything Could Happen|Season 2Hebrew
Fanfictionעונה 2 של הסיפור "Anything Could Happen"
