פרק 195-
~נ'ק מבט של ג'ייד~
-יום למחרת בבוקר-
קלואי וההורים שלי נוסעים היום לחופשה, וגם לואי ואמילי. הבית הולך להיות טיפה ריק. רק אני, ניקול, הארי, זאין וליאם נשארים פה. לואי ואמילי הניחו את הציוד על יד הדלת, לואי לקח את המפתחות של המכונית של אמילי ונעמד על יד היציאה. ההורים שלי וקלואי שמו את המזוודות שלהם גם הם על יד הציוד של לואי ואמילי, תיכננו לצאת באותו הזמן. לואי ואמילי נוסעים לעיר כלשהי שאני כרגע לא זוכרת את שמה, מרחק של שעתיים וחצי מכאן פחות או יותר, וההורים וקלואי הולכים אל שדה התעופה לאוסטרליה.
ניפרדתי מההורים שלי קודם, וככה גם ניקול, זאין, ליאם והארי אמרו שלום מרחוק והבטנו בהם נכנסים אל המונית, עושים את דרכם אל שדה התעופה. עכשיו הפרידה הקשה יותר- מלואי ואמילי. כולם חיבקו אותם על פי התור, יהיה קשה לנו להיות בלי אמילי- בכל זאת, היא האמא של כולנו בסופו של דבר. כשהגיע תורי, חיבקתי את אמילי הכי חזק שאפשר. אני יודעת שזה רק לארבעה ימים אבל אני דואגת.
"תיקחו את כל הזמן שבעולם, תהנו ותפתרו את מה שאתם צריכים לפתור בלי לחץ, והכי חשוב אמ, שתשמרי על עצמך. שתיזהרו ושתחזרו בשלום הביתה" מלמלתי במהירות בזמן שלא הרפיתי ממנה לרגע.
"אני אזהר, מבטיחה" היא השיבה והתנתקה מהחיבוק בחיוך. כולם ניפרדו מלואי ואני מניחה שהגיע תורי. התקדמתי אליו ונעמדתי מולו בשילוב ידיים.
"תשמור עליה, תיזהר לא לעשות שם שטויות" אמרתי בזמן שהסתכלתי ברצינות אל עיניו. הוא היה רציני והנהן.
"אני מבטיח" הוא השיב כשהוא מביט בעיני, לא ציני אפילו לרגע. לאחר כמה שניות חיבקתי אותו, הוא חיבק אותי חזרה.
"תהנו, ותבטיח לי שתיזהרו שם לואי, אני סומכת עליך" אמרתי לו באוזנו בשקט, שאף אחד לא ישמע.
"אל תדאגי, יהיה בסדר" הוא השיב והתנתק ממני, לקחתי צעד אחד אחורה.
"חבל שאת לא יכולה לבוא, למי אני אציק בכל יום?" הוא שאל בזמן שהתחיל לגרור שתי מזוודות אל עבר היציאה. ציחקקתי ונתתי לו מכה מאחורי הראש בפעם האחרונה, שתספיק לארבעת הימים הבאים.
YOU ARE READING
Anything Could Happen|Season 2Hebrew
Fanfictionעונה 2 של הסיפור "Anything Could Happen"