פרק 201-
~נקודת מבט של נייל~
"אמא?" שאלתי בתדהמה, אני לא מאמין שהיא כאן. "מה את עושה פה?" שאלתי לא מבין, הרי בבית כשאבא סילק אותי היא לא אמרה דבר, אפילו לא התווכחה איתו שאוכל להשאר. מה גרם לה להגיע לכאן?
"אני יכולה לדבר איתך?" היא שאלה, נראתה מאוד עצובה ופגיעה מעט. הנהנתי, אני לא יכול להגיד לאמא שלי לא, בכל זאת- זו אמא שלי ואמא יש רק אחת. הסתכלתי לעבר המטבח לג'ייד, היא הביטה בי במבט שואל והנהנתי לעברה, אומר שהכל בסדר- לפחות לבינתיים. הם המשיכו לאכול בזמן שאני ואמא הלכנו לחדר של אמילי. כשנכנסנו היא התיישבה על המיטה בהיסוס, בוחנת את החדר.
"למה לא היית בבית שלך? חיפשתי אותך שם ואז ניזכרתי שאתה סיפרת לי שאתה נמצא פה לרוב, אז הנחתי שתהיה כאן" היא אמרה ניזכרת בדברי.
"כמו שאמרת אני באמת רוב הזמן כאן, כל החבורה שלנו פה כל הזמן" השבתי, מתיישב על כיסא הספרייה של אמילי.
"מה זאת אומרת?" היא שאלה כלא מבינה. "ההורים של ג'ייד וקלואי אלה שסיפרתי לך עליהן באוסטרליה רוב הזמן בגלל שהם עובדים, ובנות הדודות שלהן גרות איתן כי ההורים שלהם עובדים יחד" ניסיתי להסביר אך הבנתי שהיא קצת מתקשה בהבנה.
"עזבי זה סיפור מסובך, בקיצור הן גרות כאן לבד וכולנו נמצאים כל הזמן יחד, אבל אל תשני נושא, למה באת לכאן?" הייתי נחוש להבין מדוע היא באה לפה.
"אני יודעת שהתגובה של אבא הייתה מוגזמת, אבל אתה חייב להבין שזה מאוד הפתיע אותנו, לא ציפינו לזה" היא השיבה, ידיה שלובות על ברכיה. "כשסיפרת לי על זאק לא חשבתי אי פעם שהוא יהיה מעבר לחבר הכי טוב" היא ניסתה להמשיך להסביר את עצמה.
"אמא זה לא משנה את העובדה שסילקתם אותי מהבית" אמרתי בישירות, אני אולי ניפגעתי מהם, אבל אני לא מטומטם. זה היה מאוד מובן שהם- או לפחות אבא שלי, לא רוצים אותי יותר.
"אתה יודע שאני לא יכולה להגיד לאבא שלך לא, לפחות בעניין הזה, הוא תמיד היה נגד זה" היא ניסתה לומר בעדינות, התחמקתי ממבטה, אני לא יודע מה להגיד.
YOU ARE READING
Anything Could Happen|Season 2Hebrew
Fanfictionעונה 2 של הסיפור "Anything Could Happen"
