פרק 189-
יצאנו לסינימה הקרוב, ליאם התעקש שהוא ילך לבחור סרט על מנת שנראה ושאני אלך לקנות פופקורן וקולה. אבל שנינו יודעים שהסיבה היחידה שהוא לא נותן לי ללכת לקנות את הכרטיסים היא בגלל שהוא יודע שאני רוצהללכת לסרט "אשמת הכוכבים" והוא מעדיף שלא בגלל שזה 'סרט של בנות'. אבל בכל מקרה הוא יצפה איתי בו, אם ירצה וגם אם לא. קניתי את הפופקורן ואת השתייה והלכתי חזרה על יד התור. לפתע הרגשתי שמישהו ניתקל בי, כל הפופקורן נפל על הרצפה.
"אני כל כך מצטער, לא ראיתי לאן אני הולך אני מצטער" הנער שהפיל אותי התנצל במהירות. הוא הושיט את ידו על מנת לעזור לי לקום ולקחתי אותה, כולי מלאה פופקורן. הוא עזר לי לקום והסתכל על הרצפה, על הפופקורן המפוזר. צבע שיערו היה חום כהה, עיניים חומות בהירות בצבע דבש, והוא לבש ג'ינס שחור עם גופייה לבנה, עם כובע מצחייה של באטמן. זה הזכיר לי את האובססיה של ליאם.
"אני אקנה לך מהכסף שלי פופקורן ושתייה, אני מתנצל" הוא אמר שוב במהירות, בהתחלה קצת כעסתי אבל ראיתי עד כמה הוא לחוץ והחלטתי שלא צריך לעשות מזה עניין גדול.
"זה בסדר, זה היה בטעות" אמרתי בחיוך, הוא נירגע מעט וחייך חזרה. "אני הולך דקה לקנות לך ואני כבר חוזר, חכי פה" הוא אמר מבלי לתת לי לענות והלך. הסתכלתי אל עבר התור, ליאם עכשיו קונה את הכרטיסים, ראיתי שהוא מתלבט עם המוכר מה לבחור, אני מקווה שלא יבחר את מה שאני חושבת שזה. עוד סרט אחד על גיבורי על ואני לא יודעת מה אני אעשה.
אחרי דקה נוספת הנער ההוא חזר אלי עם ההזמנה שאיתה הוא הפיל אותי. "הנה קחי" הוא אמר בחיוך והושיט לי את הפופקורן והשתייה.
"תודה" השבתי, לפחות הוא היה נחמד והציע לשלם על כך ולא התנצל וברח.
"אני טרוי" הוא הציג את עצמו. "ג'ייד" השבתי בחיוך בזמן שהתאבקתי עם קופסת הפופקורן שבידי על מנת לשמור על שיווי משקל. ליאם הגיע אלינו כששני כרטיסים בידיו.
"היי בייב" הוא אמר לעברי כשמבט מבולבל אך מוסתר על פניו. "מי זה?" הוא שאל לא מבין.
"אני טרוי, נעים מאוד" הוא הציג את עצמו והושיט את ידו, ליאם לחץ את ידו במהירות אך לא הציג את עצמו. "זה ליאם, חבר שלי" הצגתי אותו בשמו, טרוי ממש נחמד אני לא רואה שום סיבה להתייחס אליו ככה.
YOU ARE READING
Anything Could Happen|Season 2Hebrew
Fanficעונה 2 של הסיפור "Anything Could Happen"
